מה העונש הצפוי לנאשם שביצע מעשים מגונים בקטינות

הנאשם, רונן ביטי יליד 1970, הורשע על יסוד הודאתו לאחר הליך גישור בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בבצוע העבירות הבאות: באישום 1: הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15; באישום 2: מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 14 (ריבוי עבירות); באישום 3: מעשה מגונה בפני קטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות); באישום 4: מעשה מגונה בפני קטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות); באישום 5: הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15; באישום 6: הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15; ובאשום 7: מעשה מגונה בפני קטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות) ו-הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15.

חלק מנסיבות ביצוע העבירות זהה אף הוא בכל האישומים או בחלקם: בכל המקרים יש להביא בחשבון את הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות, כמפורט בחוות הדעת שהוגשו בעיניינו; בכל המקרים יש להביא בחשבון את הניצול לרעה של מעמדו של הנאשם כלפי הקטינות – כולן מעריצות של בתו עדי; בכולם יש לתת את הדעת לכך שהנאשם חשף את הנערות הצעירות לתכנים מיניים טרם זמנן; בכל המקרים יש להיתחשב בנזק שצפוי להגרם לקטינות כתוצאה ממעשי הנאשם; בכל המקרים בהם התכתב הנאשם עם קטינות באפליקציית הטלגרם, ובמיוחד במקרים בהן שידל אותן להורידהּ, הוא עשה כן כדי להסוות את מעשיו ועל כן ניתן לומר שקיים ממד של תיכנון שקדם לבצוע העבירות.

...

סבורני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים, בנסיבות המקרה המפורטות באישום הראשון, בינונית.

נאשם כזה הוא בהחלט בר שיקום ואני סבור כי האינטרס הציבורי יצא נשכר אם אחרוג בעניינו ממתחם העונש ההולם ואקבע את עונשו לפי שיקולי שיקומו.

התוצאה לאחר ששקלתי את כל הנסיבות הצריכות לעניין החלטתי לחרוג ממתחמי הענישה ההולמים על מנת לגזור על הנאשם עונש לפי שיקולי שיקומו מבלי להסיג את האינטרס הציבורי באופן חד מדי.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · מאסר בפועל בן 9 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות בחברת קדישא הרצליה, החל ביום 8.9.2020.

לנאשם הרשעה אחת קודמת בעבירה של מעשה מגונה בקטין, משנת 2015, אשר בוצעה ובגינה נשפט בהיותו קטין, ובגינה נדון לצוו מבחן ללא הרשעה למשך שנתיים.

החלטתי בסופו של דבר לאמץ את המלצת שרות המבחן - בהיתחשב בחלקו היחסי הפחות של הנאשם בבצוע העבירות, בהתייחס לחלקם של שותפיו, נוכח גילו הצעיר, נסיבות חייו הקשות, העובדה שאין לחובתו רישום פלילי קודם בתחום הסמים, ההודאה והאחריות שנטל על מעשיו, שתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, והנכונות שהביע לטפול ולשינוי באורחותיו - הגעתי לכלל מסקנה כי יש להטיל עליו עונש מאסר בפועל, הקרוב לימי מעצרו, והחורג לקולא ממיתחם הענישה.

הנאשם מוזהר בדבר חובתו למלא אחר צו המבחן, שאם לא כן, או שמא יעבור עבירה נוספת בתקופת המבחן, יהיה צפוי לעונש נוסף בגין העבירות בהן הורשע ובגינן ניתן הצוו, ובית-המשפט עשוי לגזור את עונשו מחדש.

...

החלטתי בסופו של דבר לאמץ את המלצת שרות המבחן - בהתחשב בחלקו היחסי הפחות של הנאשם בביצוע העבירות, בהתייחס לחלקם של שותפיו, נוכח גילו הצעיר, נסיבות חייו הקשות, העובדה שאין לחובתו רישום פלילי קודם בתחום הסמים, ההודאה והאחריות שנטל על מעשיו, שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, והנכונות שהביע לטיפול ולשינוי באורחותיו - הגעתי לכלל מסקנה כי יש להטיל עליו עונש מאסר בפועל, הקרוב לימי מעצרו, והחורג לקולא ממתחם הענישה.

סבורני כי נחיצותו של הנאשם בטיפול, הנה גורם המצדיק במקרה זה סטייה ממתחם העונש, וכי צו המבחן ישרת במידה סבירה את שיקול ההרתעה.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: א.        5 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם, מיום 3/2/19 ועד היום.

בע"פ 8914/14, פלוני נגד מדינת ישראל נדחה עירעורו של נאשם שביצע מעשה מגונה בקטין בן 12 ונגזר עליו עונש של 30 חודשי מאסר בפועל.

וכך נקבע:   "בית משפט זה עמד לא אחת על כך שמדיניות הענישה בעבירות מין צריכה להיות מחמירה, ולבטא הן את הנזקים המשמעותיים הנגרמים לנפגעות ולנפגעי עבירות אלה ...והן את האנטרס הצבורי בהרתעתם של עברייני מין פוטנציאליים ממימוש מזימותיהם ...עוד עמד בית משפט זה על החומרה היתרה שגלומה בעבירות מין המבוצעות בקטינים – המתאפיינות בניצול פערי הכוחות האינהרנטיים בין הבגיר לקטין, תוך ניצול תמימותו הטבעית של הקטין לשם סיפוק יצריו של הפוגע, ועל הצורך להביע את סלידתה החמורה של החברה כלפי מי שפגע בגופו ובנפשו של הקטין, פגיעה אשר לא בנקל תימחה על ידי חלוף הזמן ....על כן, הכלל הנוהג בפסיקת בית משפט זה הוא שבמקרים של עבירות מין בקטינים יש לנקוט ביד קשה ומרתיעה, שיהא בה כדי להעביר מסר ברור כי הנוטלים לעצמם חירות לפגוע בקטינים צפויים לעונשים כבדים ומשמעותיים". לעניין השיקול ההרתעתי בגזירת העונש בעבירות מין, ר' דברים שנאמרו בע"פ 4802/18, פלוני נ' מדינת ישראל, בדבר חשיבותו של שיקול ההרתעה בעבירות מין: הרתעה כללית נגד עבירות מין היא בגדר כורח חברתי שקבל הכרה בסעיף 40ז לחוק העונשין.

...

סיכום ביניים מהמקובץ עולה, כי הנחייתו של בית המשפט העליון לערכאות הדיוניות היא להחמיר עם עבריינים אשר פגעו מינית בקטינים ולקבוע מתחם עונש הולם, אשר מתחיל בעונש המינימום אשר נקבע בצידה של העבירה, אלא אם מתקיימים לכך טעמים מיוחדים, אותם יש לפרש בגזר הדין.

מדובר בילדה בת תשע, אשר חוותה פגיעה מינית חמורה, ולא ניתן להגיע לכל מסקנה מהעובדה שחזרה לחנות לאחר שפגע בה הנאשם – בוודאי שלא ניתן ללמוד מכך כי ניתן להקל ראש בפגיעה שנגרמה לה. גם ללא תסקיר נפגעת עבירה, אין ספק כי הפגיעה המינית אותה חוותה המתלוננת הותירה צלקות בנשמתה ותלווה אותה לאורך חייה.

לאור אלה, מתחם העונש ההולם אותו הציעה המאשימה, מאסר לתקופה שבין שלוש שנים ועד שש שנים, נראה לי מתון, ולטעמי הרף העליון של המתחם הוא העונש המירבי שבצד העבירה, שבע שנות מאסר.

]השופט נ' הנדל: העירעור מופנה נגד חומרת עונש המאסר בפועל – עשרה חודשים בנכוי ימי המעצר – שנגזר על המערער בגין ביצוע עבירות מין בשלושה קטינים, כל אחד מהם כבן 14 שנה במועד ביצוע העבירות.

באישום השני בו הודה המערער הוא הורשע בניסיון לבצוע מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 16.

בוגר הפוגע בנער או נערה מתבגרים וחסרי נסיון חיים צפוי לעונש שיבטא את סלידת החברה ממעשים מעין אלה.

על בית המשפט לראות לא רק את הנאשם, אלא גם את פני הקטין שעלול להיות הנפגע הבא.

...

אין מנוס מלהזכיר כי עבירות מין מתרחשות בתדירות שחייבת להטריד.

הערעור נדחה.

ענישת קטינים עברייני מין 8.6 מעיון בפסיקה הדנה בקטינים המעורבים בבצוע עבירות מין, ניתן ללמוד על מינעד רחב מאוד של ענישה, כפונקציה של מכלול הנסיבות, אגב היתייחסות לפרמטרים רבים ושונים שהותוו בפסיקה כגון: טיב המעשים, הנסיבות הכוללות של ביצועם, גילו המסוים של הקטין בעת ביצוע העבירה, נטילת האחריות מצד הנאשם, חרטה, עבר פלילי וכן, בעיקר, סכויי השקום ([ראו למשל בע"פ 8863/15 פלוני נגד מדינת ישראל (7.5.16)].

אמנם, במקרה זה בית המשפט העליון הטיל על הנאשמים עונש מאסר בעבודות שירות, להבדיל מההמלצה בעניינינו, ואולם בפסק דין זה ניתן ביטוי לכך שעונש מאסר בפועל מסיט את הדגש מהפן השיקומי, בקובעו: "האיזון העונשי הראוי מצדיק מאסר בעבודות שירות של המערערים, להבדיל ממאסר בפועל, המסיט את הדגש מהפן השיקומי לפן העונשי-הרתעתי. הסטה זו קשה במיוחד". *בע"פ 5593/13 פלוני נ' מדינת ישראל, הורשע קטין כבן 15 במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה בקטין בן 12.

למיותר לומר שככל שהנאשם לא יעמוד בדרישות המקום ובהנחיות הממונים עליו, הוא צפוי לכך שעונשו יומר למאסר חלף מעון נעול.

...

אני סבור כי יש מקום להטיל ענישה בתיק זה ולא לקבוע דרכי טיפול בדרך של צו מעון נעול.

לכן אני סבור כי חלף הקביעה שהמשיב ישהה בצו מעון סגור כפי שהציעה חברתי אב"ד השופטת רביד יושת על הנאשם עונש מאסר למשך 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיו08.12.21 ועד ליום 12.01.21.

שמואל מלמד, שופט אנו גוזרים אפוא על הנאשם בדעת רוב את העונשים שנקבעו בחוות דעתה של כב' השופטת הבכיר גיליה רביד, כדלקמן: הנאשם יוחזק במעון נעול בחסות הנוער, חלף מאסר, בהתאם לסעיף 25 לחוק הנוער למשך 3 שנים ותשעה חודשים.