מה העונש או גובה הקנס על העסקת עובדים זרים ללא היתר

בנוגע לנאשם הצדדים הגיעו להסדר כי לאור מצבו הרפואי , יושת על הנאשם קנס בגובה של 10,000 ₪ בגין העסקת שלושת העובדים הזרים מושא כתב האישום וכן נידרש הוא לחתום על התחייבות להמנע מבצוע עבירה על חוק עובדים זרים, משך 3 שנים ממועד החתימה.

ככל שמדובר בארוע אחד, יש להמשיך לשלבים הבאים וככל שמדובר במספר אירועים, יש לקבוע עונש הולם לכל ארוע בנפרד או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40 יג (א)(ב) לחוק העונשין).

לאחר שהבאתי בחשבון את סוג העבירה, העסקת שני עובדם זרים , מסתננים ללא היתר, האחד למשך חמשה חודשים והשני למשך כשנתיים וחצי וכן העסקת עובד זר נוסף לתקופה קצרה בת 4 ימים ,העובדה כי הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להן בכתב האישום אם כי המשיכו ועברו עבירות על חוק עובדים זרים גם לאחר מועד הבקורת, הנני מטילה על הנאשמת את העונשים הבאים: ביחס להעסקת העובד הראשון אשר הועסק משך חמשה חודשים הנני מטילה על הנאשמת קנס בסך של 21,000 ₪ בגין העבירה בה הורשעה.

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים , אני קובעת כי מתחם הענישה ינוע בין 20,000 ₪ ובין 30% -40% מהקנס המקסימלי.

אשר להעסקת העובד הזר אשר הועסק ללא היתר כדין, הנני קובעת כי מתחם הענישה ינוע בין 10,000 ₪ לבין 30,000 ₪.

כמו כן הנני מורה לנאשמים, לחתום תוך 14 יום מיום המצאת גזר הדין , על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו ,למשך שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין.

המאשימה טענה כי בנסיבות המקרה טווח הענישה הראוי בגין העבירה בה הורשעה הנאשמת2 נע בין 15,000 ₪ לבין 30,000 ₪ ובמסגרת מיתחם זה סברה המאשימה כי יש להשית על הנאשמת קנס בגובה של 26,000 "שח. כמו כן התבקשה הנאשמת 2 לחתום על התחייבות להמנע מבצוע העבירות מושא כתב האישום.

ככל שמדובר בארוע אחד, יש להמשיך לשלבים הבאים וככל שמדובר במספר אירועים, יש לקבוע עונש הולם לכל ארוע בנפרד או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40 יג (א)(ב) לחוק העונשין).

לעניין מיתחם הענישה יוזכר כי הקנס המינימאלי לעבירה של העסקת עובד זר ללא היתר הנו כפל הקנס המינהלי, היינו, 10,000 ₪ .

...

על רקע האמור לעיל, דרך המלך ליצירת הרתעה יעילה ואפקטיבית היא בהטלת סנקציה עונשית כספית מרתיעה ומשמעותית.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים , ונוכח נסיבות המקרה אשר לפניי ומשהוסכם כי יש להשית את הקנס ביחס לאישום אחד בלבד, נוכח העובדה כי הנאשמת 1 איננה סולבנטית ולאור מצבו הכלכלי של בן זוגה של הנאשמת, אני סבורה כי יש לקבוע מתחם ענישה אשר נע בין 10,000 ₪ לבין 20,000 ₪.

כמו כן הנני מורה לנאשמת 2 לחתום תוך 14 יום מיום המצאת גזר הדין , על התחייבות בסך של 58,400 ₪, להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה וזאת למשך שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין, כאמור בסעיף 72 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופט הבכיר יצחק לובוצקי; הע"ז 36042-12-16), במסגרתו הורשעו המערערים בהעסקתם של שנים-עשר עובדים זרים ללא היתר, בנגוד לסעיפים 2(א)(1) ו - (2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991 (להלן: חוק עובדים זרים או החוק; ביחס למערער 2 - יחד עם סעיף 5 לחוק), והוטל קנס בסך 216,000 ₪ על המערערת 1 וקנס בסך 18,000 ₪ על המערער 2.

התיקון לחוק עובדים זרים נעשה בסעיף 2(א), על ידי הוספת קנסות מרביים גבוהים יותר בקשר להעסקת מסתנן שפג תוקף הרישיון הזמני לישיבת ביקור שניתן לו לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל), או בקשר להעסקת מסתנן שבידו רישיון זמני כאמור אך הוא מועסק בנגוד למיגבלה שנקבעה ברישיונו לעניין האיזור הגאוגרפי (בתקופה הרלוואנטית הקנס המוגדל היתייחס גם להעסקת מסתנן שקבל הוראת שהייה למיתקן חולות לפי סעיף 32ד'(א) לחוק למניעת הסתננות).

במקרה זה, לשלושת העובדים אזרחי סודאן שנמצאו במהלך הבקורת לא היה רישיון זמני בתוקף, ושניים מהם אף קיבלו הוראת שהייה למיתקן "חולות", ולכן לא חלה על העסקתם מדיניות אי האכיפה אלא ההוראה הרגילה הקבועה בחוק לגבי כל עובד זר שנידרש היתר למעסיק להעסיקו.

אשר לרף התחתון של מיתחם הענישה הודגש בעיניין שמש חי כי "לא ניתן לפיכך להסיק מהילכת זיו אלון [ע"פ (ארצי) 74/09 מדינת ישראל נ' זיו אלון דור טכנולוגיות בע"מ (10.5.10)], שניתנה טרם כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין, כי חישוב אריתמטי מיצטבר של כפל הקנס המינהלי בגין כל אחת מהעברות אמור להוות את הרף התחתון של מיתחם הענישה בכל מקרה, והדבר תלוי בכלל הנסיבות וכלל השיקולים המפורטים בחוק ובפסיקה" (ויוזכרו בקשר לכך להשלמת התמונה הוראות הקובעות עונש מינימום בסעיף 2(א1) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991 המתייחס לעבירה של העסקת עובד זר שלא כדין, וסעיף 14 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו - 1985 המתייחס להרשעה בעקבות כתב אישום שהוגש לבקשת הנאשם, אך שני הסעיפים מותירים שיקול דעת לבית הדין)"

...

אשר לקביעת העונש בתוך המתחם - בהתחשב בשיקולים שפורטו על ידי בית הדין האזורי ומכלול הנסיבות אנו סבורים כי יש להעמידו על סך של 150,000 ₪, סכום הלוקח בחשבון גם את מספר העובדים הזרים שבהעסקתם הורשעה המערערת.

כיוון שקנס זה אינו נמוך מכפל הקנס המנהלי (שעמד על 20,000 ₪ בגין העסקת "מסתנן" ו - 10,000 ₪ בגין העסקת כל אחד מהעובדים הפלסטינים), אין צורך בהנמקתו "בטעמים מיוחדים שיירשמו". לא שוכנענו שיש להתערב בעונש שהוטל על המערער עצמו (גם אם הדרך בה חושב, באמצעות הכפלה אריתמטית, אינה מקובלת עלינו כפי שהובהר לעיל).

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור על הכרעת הדין נדחה.

ככל שמדובר בארוע אחד, יש להמשיך לשלבים הבאים וככל שמדובר במספר אירועים, יש לקבוע עונש הולם לכל ארוע בנפרד או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40 יג (א)(ב) לחוק העונשין).

אשר לרף המינימאלי בגין עבירה של העסקת עובד זר ללא היתר הוא כפל הקנס המינהלי קרי, 10,000 ₪ ואילו הרף העליון הוא הקנס הקבוע בסעיף 61 (א)(2) לחוק העונשין קרי, 58,400 וביחס לנאשמת עומד קנס זה על 116,800 ש"ח. אשר להעסקה ללא עריכת ביטוח עומד הקנס המינהלי על סך של 5,000 ₪ ואילו הקנס המאקסימאלי בגין ביצועה של עבירה זו עומד על 116,800 ש"ח (פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין).

בעיניין חדוות הורים העמיד בית הדין הארצי לעבודה את הרף העליון של מיתחם הענישה בגין עבירה של העסקת עובד זר בנגוד לסעיף 2(א)(2) על 30% מהקנס הפלילי המירבי ובפסק הדין בעיניין משה אדרי העמיד בית הדין את הטווח העליון על מחצית מגובה הקנס המאקסימאלי (בע"פ (ארצי) 11534-11-14 משה אדרי – מדינת ישראל (2017)).

...

על רקע האמור לעיל, דרך המלך ליצירת הרתעה יעילה ואפקטיבית היא בהטלת סנקציה עונשית כספית מרתיעה ומשמעותית.

אני סבורה כי מתחם הענישה ביחס לנאשמת בגין עבירה של העסקת עובד זר ללא היתר , אשר הועסק מספר שנים (כעולה מחקירת הנאשם) נע בין 15,000 ₪ לבין 35,040 ₪.

אשר לנאשם 2 - בהתחשב במכלול השיקולים אשר הובאו לעיל ונוכח העובדה כי אינו משמש כבעלים של הנאשמת 1 ולאור הזמן הרב שחלף ממועד ביצוע העבירה, אני סבורה כי יש לקבוע מתחם ענישה הנע בין 10,000 ₪ ובין 14,000 ₪.

במסגרת מיתחם הענישה יש לקחת בחשבון כבסיס את גובה הקנס המינהלי הקבוע בחוק עובדים זרים על העסקת עובד זר ללא היתר, כאשר הענישה בגין עבירה זו לא תפחת מכפל הקנס המינהלי בגין העסקת כל עובד.

...

מאחר שקבעתי כי מדובר באירוע אחד, אין מקום להכפלה אריתמטית של פי שלושה לצורך קביעת הרף המקסימלי של מתחם האירוע ולפיכך אני קובעת כי המתחם בגין 3 המעשים של העסקת שלושת העובדים ללא רישיון וללא ביטוח רפואי ינוע בין 30,000 ל 70,000 ₪.

ביחס לנאשם מדובר בעבירת אי פיקוח, באירוע אחד של העסקת 3 עובדים לתקופות העסקה קצרות יחסית ולפיכך אני קובעת מתחם שבין 10,000 ₪ ל 25,000 ₪, כאשר לגבי עבירה זו, לא נקבע עונש מינימום בחוק.

 נוכח כל האמור לעיל, מצאתי לגזור על הנאשמים קנסות המצויים בצד הנמוך של מתחמי הענישה שנקבעו.