ביום 29.7.2018 חתם המנוח על צוואה, במסגרתה נקבע כי כל רכושו, נכסיו וזכויותיו בלא יוצא מן הכלל , יחולקו בחלקים שוים לשלושת בניו.
על סמך הטעייה וטעות זו נכללה הסייפא של סעיף 17 בהסכם, אשר ממילא דנה במקרה שלאחר המוות ואף מטעמים אלה יש להיתעלם מהסייפא של סעיף זה. בזיקה לכך נטען על ידי הנתבעים, כי ההסכם והצוואה נערכו על ידי ידיד קרוב של התובעת, הוא עו"ד ליטמן, בא כוחה בהליך זה; ולפיכך הוא מנוע מלייצג את התובעת שכן הוא נגוע בנגוד עניינים, באופן המקפח את זכויותיהם כיורשיו של המנוח על פי צוואה שערך והם שומרים על מלוא טענותיהם וזכויותיהם בעיניין זה.
בנוסף טענו הנתבעים, כי המנוח והתובעת לא ניהלו חשבון בנק משותף ולא רכשו נכסים משותפים.
אמנם אין מחלוקת כי התובעת והמנוח היו מבלים יחדיו עם חברים ובני מישפחה, נסעו לטיולים יחדיו, בארץ ובחו"ל, לבד ובלווית חברים של המנוח או של התובעת, ואולם, חרף מגורי התובעת בביתו של המנוח, הצדדים לא קיימו משק בית משותף, והעובדות מעידות על כך שהקשר ביניהם לא היה מבוסס על נאמנות, מסירות וקשירת גורל בדומה ליחסים משפחתיים או נישואין.
לדידם של הנתבעים, הן התובעת והן הנתבע לא הצהירו על הקשר שלהם כקשר של "ידועים בציבור" בפני רשויות וגופים שונים כגון המוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה, חברות ביטוח, מקומות עבודה וכיוצ"ב ובכל עת שנדרשו לציין את מצבם המשפחתי או האישי ציינו "גרוש/ה".
בנוסף, המנוח אף תיכנן את המשך חייו בנפרד מהתובעת בארצות הברית בקירבת בנו אסף ובני משפחתו, ובשלהי שנת 2017 החל המנוח בתהליך לקבלת אשרת מגורים בארה"ב. המנוח שלח טפסים, שוחח עם נציגי השגרירות, כתב מכתבים כנדרש במסגרת הליך זה ואולם הליכים אלה נגדעו עם ועקב פטירתו.
...
ואולם וזה העיקר, נקבע על ידי כב' השופט רועי פוליאק בעניין סידורובה, דברים היפים לענייננו, כי "בכניסה לחיים משותפים בגילאים מבוגרים, בין בנישואין ובין בהתקשרות חוזית, ההפרדה הרכושית היא פעולה מקובלת שאין בה כדי לשלול, כשלעצמה, הכרה במעמד של ידועים בציבור."
מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, נבקש לציין כדלקמן:
* ראשית, העובדה כי לתובע ולמנוח היו חשבונות בנק נפרדים (ע' 6 ש' 1-12; ע' 32 ש' 10-13) אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו, שכן נקבע לפני כשלושה עשורים כי לבחינה מהו משק בית משותף, "אין נפקא מינה, אם יש לבני הזוג חשבון נפרד" (ע"א 107/87 שרה אלון – פרידה מנדלסון, פ"ד מג (1) 431).
* לא מצאנו ליתן משקל של ממש לעובדה, כי שמה של התובעת לא מופיע על חלק ממנוייו של המנוח; ומכל מקום, גרסתה של התובעת כי על פי רוב המנוח הלך עמה לקולנוע לא נסתרה (ע' 8 ש' 20-32; ע' 14 ש' 23-25).
לא נעלם מעינינו, כי התובעת לא השתתפה בהוצאות וסידורי הקבורה של המנוח (ע' 10 ש' 10-13), אך לא מצאנו ליתן לכך משקל של ממש.
