מדיניות ענישה בעבירות כלכליות היקף ומגבלות

נטען שמדובר בעבירות שבוצעו לפני שנתיים והנאשם נתון בתנאים מגבילים נוקשים.

דיון והכרעה בעבירות של הונאה בכרטיסי אשראי נפגע ערך חברתי מוגן שעניינו הגנה על קניינו ורכושו של הפרט, כמו גם הגנה על פרטיותו ועל חיי מסחר תקינים, זאת באמצעות שמירה והגנה על אמצעי התשלום המודרניים והדיגיטליים הקיימים כיום, אשר מאפשרים היתנהלות כלכלית קלה, יעילה ומהירה, ומכאן הצורך הקריטי לשמור עליה גם בטוחה ואמינה (ת"פ (שלום י-ם) 6815-02-21 מדינת ישראל נ' שמש (13.10.21); ת"פ (שלום י-ם) 48338-10-21 מדינת ישראל נ' עבד אל רחמן (31.7.22)).

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע הנאשם – בהיתחשב בתכנון, בתחכום, בבצוע בצוותא, בהקף ובסכומים – עניינה הטלת מאסרים לריצוי מאחורי סורג ובריח, כאשר במקרים חריגים שוקל בית המשפט לגזור עונשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שרות.

...

[ייאמר שבהכרעת הדין נפלה טעות קולמוס, כאשר בעמ' 9, ש' 13-12 לפרוטוקול נכתב שהנאשם מורשע, באישום השלישי, בעבירה של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 40(ג)(1) ו-40(ג)(2) ו-40(ג)(3) לחוק שירותי תשלום, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, בעוד שסעיף החיקוק הנכון ושיוחס לנאשם בכתב האישום המתוקן הוא סעיף 40(ב)(2) לחוק שירותי תשלום, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

יחד עם זאת, החלטתי להימנע משליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח לראשונה בחייו, כאשר הנסיבות שהיטו את הכף לנהוג כך נעוצות בכך שעם פרוץ המלחמה ביום 7.10.23, ולאחר מתקפת הטרור הרצחנית שהתרגשה על המדינה מדרום, נפתחה גם חזית צפונית, מכיוונה נורו לעבר יישובי הצפון, ובהם קרית שמונה, מטולה, מנרה ואחרים, טילים, לרבות טילי נ"ט ושוגרו כלי טייס בלתי מאויישים חמושים שהסבו פגיעות בגוף ובנפש, כמו גם נזקים אדירים למבני מגורים ולמבני ציבור.

נוכח הנסיבות החריגות המתוארות לעיל, באתי לכלל מסקנה שיש לקחת בחשבון במסגרת גזירת הדין לא רק את סיכויי השיקום האישיים של הנאשם, אלא גם את נושא השיקום המשפחתי הכולל, ולחרוג עוד יותר ממתחם הענישה הראוי, כדי הטלת 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שרות.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות, וזאת בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השרות מיום 4.9.23, ובהסכמתו.

כפי שנקבע בפסיקה, על מדיניות הענישה בעבירות כלכליות לשקף "את הסכנה הגדולה הרובצת לפתחה של העבריינות הכלכלית המתוחכמת, את הקף הקורבנות העלולים להפגע ממנה, את הקושי והמורכבות שבאיתורה ואת ההוקעה הברורה של יסודות השחיתות וניצול עמדות הכוח, השליטה והמידע הכרוכים בביצועה" (ע"פ 9788/03 טופז נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 245 (2004)).

דוגמא בולטת לכך היא אישום 16, שעניינו הסכמה רוחבית גורפת בין מדי ורד לרימונים, אשר לא הוגבלה להליך תחרותי כזה או אחר.

...

מקובלת עלי עמדת המאשימה כי המקרה של מר ויארניק קל בחומרתו ביחס לנאשם, שכן הוא לא היה גורם מרכזי בקשירת ההסדרים הכובלים, ולפיכך הואשם בעיקר בעבירות של אחריות מנהלים ולא באחריות ישירה.

כאמור לעיל, לטענת מר אלטמן, שאינה מקובלת עלי, אין להטיל עליו עונש קנס.

בהמשך לכך, אני קובעת כי הקנס יעמוד ברף האמצעי של המתחם, בסך של 275,000 ₪.

לעניין זה פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת (ע"פ 9788/03 מדינת ישראל נ' גולן, פ"ד נח(3) 245 (2004), בפיסקה 7), כי על מדיניות הענישה בעבירות כלכליות לשקף "את הסכנה הגדולה הרובצת לפתחה של העבריינות הכלכלית המתוחכמת, את הקף הקרבנות העלולים להפגע ממנה, את הקושי והמורכבות שבאיתורה ואת ההוקעה הברורה של יסודות השחיתות וניצול עמדות הכוח, השליטה והמידע הכרוכים בביצועה". בה בעת, מנגד, עמד בית המשפט העליון על כך שהעלאת רף הענישה בעבירות הגבלים עיסקיים, צריך שתעשה באופן מדורג (פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, כב' השופט א' רובינשטיין, בע"פ 5823/14 שופרסל בע"מ נ' מדינת ישראל (22.10.2015), בפיסקה קט'); ראו גם עניין עדן, בפסקות 17, 21).

נקבע (בפיסקה 38), כי לשם הפעלת הסמכות האמורה "נידרשת זיקה מהותית בין העבירה בה הורשע אותו אדם, טיבה ונסיבות ביצועה, לבין מאפייני התפקיד של דרקטור בחברה ציבורית. נידרש כי העבירה, טיבה או נסיבות ביצועה ילמדו עליו כי אין בו את יכולות הפיקוח, ההשגחה והאמון המצופות מדירקטור בחברה ציבורית, או תכונות וכישורים רלוואנטיים אחרים". צוין, כי "... ככלל יש לשמור השמוש בסמכות ... למקרים שחומרתם היא כזו שתצדיק הטלת מיגבלה כה משמעותית על מבצעם. יחד עם זאת, אין לומר כי מדובר במקרים חריגים בלבד". בית המשפט הטעים את הצורך להישמר מהפעלת הסמכות כאמצעי עונשי.

...

משכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לתכנית שהוכנה על ידי הממונה על עבודות השירות.

בהינתן מכלול השיקולים שהוצגו על ידי הצדדים, עונשים אלה סבירים ומאוזנים, ואני מאשר אותם בזאת.

אני גוזר על דגנית, אפוא, קנס בסך של 700,000 ₪, אשר ישולם ב – 30 תשלומים חודשיים שווים, אשר הראשון שבהם ייעשה עד ליום 1.4.18, והבאים אחריו עד ל – 1 לכל חודש עוקב.

הנאשמים הודו והורשעו בעובדות כתב האישום המתוקן, והופנו לחקירת שירות המבחן למבוגרים ולראיון אצל הממונה על עבודות השרות בשב"ס. לאחר קבלת התסקירים טענו הצדדים לעונש, תוך שהמאשימה הגבילה עצמה, לעניין נאשם 1, ל-13 חודשי מאסר בפועל בכליאה ממשית, ולעניין נאשם 2, ל-9 חודשי מאסר אשר יבוצעו בדרך של עבודות שירות.

לעבירות אלה השלכות – הן מבחינת שלום הציבור ובריאותו, והן השלכות כלכליות, תוך גילגול כספים לא מדווחים, בהקף גדול, אשר, בסופו של דבר, מגיעים למימון פשיעה, הימורים ושאר תופעות שליליות הפוגעות בכלכלת המדינה ובחברה.

מיתחם ענישה לצורך קביעת מיתחם הענישה הראוי, תובא להלן סקירה כללית של מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות סחר בסם מסוכן והחזקה שלא לצריכה עצמית (נאשם 1) וכן, מתן אמצעים לבצוע פשע (נאשם 2): עבירות סמים – הנאשם 1 · רע"פ 7858/19 וקנין נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) – הנאשם הורשע בעבירות של סחר בסמים מסוכנים מסוג קאנבוס וחשיש, במשקל כולל של כ-5.8 גרם.

...

לעבירות אלה השלכות – הן מבחינת שלום הציבור ובריאותו, והן השלכות כלכליות, תוך גלגול כספים לא מדווחים, בהיקף גדול, אשר, בסופו של דבר, מגיעים למימון פשיעה, הימורים ושאר תופעות שליליות הפוגעות בכלכלת המדינה ובחברה.

כבר נאמר לא פעם, כי בעבירות סמים – נדחות הנסיבות האישיות מפני האינטרס הציבורי.

אכן, במסגרת הסדר הטיעון נמחקה עבירת החזקת הסם שלא לצריכה עצמית שיוחסה לנאשם, אך גם לאחר שאתן משקל לכך שהנאשם החזיק בסם לשימושו האישי, עדיין, אין בכך כדי להסביר הקמת מעבדה תוך השקעה כלכלית וגידול סם בהקף נרחב.

מדיניות הענישה בעבירות גידול סם בהקף ניכר צודק ב"כ הנאשם ואכן מינעד הפסיקה בעבירות אלו רחב אך כולל ברובו עונש מאסר ממש.

לצורך קביעת העונש בגדרי המיתחם, שקלתי השיקולים הבאים: חומרת המעשה והקף הגידול מחד, עברו הנקי של הנאשם, תיקון כתב האישום לקולא, ניקיונו מסם ושהייה ממושכת בתנאים מגבילים, מאידך.

...

סוף דבר אין מקום לסטות ממתחם הענישה הראוי כעתירת ההגנה, כל שכן להימנע מהטלת עונש מאסר ממש על הנאשם, בהעדר כל בסיס לכך.

מאותן סיבות, בצירוף טענתו הצודקת של ב"כ הנאשם שהמאשימה לא עתרה, כמתבקש, להכרזה על הנאשם כסוחר סמים בתחילת ההליך ובקשתה לא פורטה בסיפא כתב האישום וכן מכח מחיקת עבירת הסם שלא לצריכה עצמית שיוחסה לנאשם, אינני מקבלת בקשת המאשימה להכריז על הנאשם כסוחר סמים.

אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 29.6.16-7.8.16.