מדידת רעש בתביעת מטרד

הוא תמך את כתב תביעתו בהצעת מחיר מחברת מור תדמור אקוסטיקה ועותר כי היא תתקן בפקוח טכנאי מעליות מוסמך מטעם משרד התמ"ת. הוא צירף חוות דעת מומחה שביצע בדיקה אקוסטית בחודש דצמבר 2018 ואישר את הערכים שנמדדו על ידי המהנדס מחברת "אתרוג אקוסטיקה" בבדיקה מחודש דצמבר 2015 בקביעתו כי "הרעש מלוח החשמל חריג וקיצוני ומהווה מיטרד אקוסטי בסלון ובחדר השינה" וכי "על חברת המעליות לבדוק את בידוד המנועים...ואת הבידוד המשכך בין הקורות והפיר עצמו". כן עותר לחיוב בעוגמת נפש והוצאות משפט.

...

סיכומו של דבר, וכאמור, התובעים עמדו בנטל הראשוני להביא את מירב הראיות שברשותם הנוגעות לאופן התרחשות האירוע הנזיקי.

סך הכל הנתבעת תשלם לתובעים סך של 1500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

המומחה ברכה ערך מדידות רעש בשלושה חדרים: חדר הורים, חדר ילדים קדמי וחדר ילדים אחורי, וקבע בסיכום חווה"ד: רמות הרעש בדירה הנגרמות מצנרת הקולחין של הבניין לא חורגות מדרישות התקן הרלבנטי - ת"י 1418; רמות רעש גבוהות יותר התקבלו בחדר ילדים קדמי; בשל מפלסי רעש רקע נמוכים, בשעות השקטות ובשעות הלילה קיים פוטנציאל, בעיקר בחדר הילדים, לגרימת הפרעות ומטרד.

שנית, מכיוון שהכרה ב"הפרעה" או "אי-נוחיות" סובייקטיבית כמצדיקה מתן פיצוי בתביעות ליקויי בניה, עלולה לפתוח פתח לרשימה כימעט אינסופית של רכיבי תביעה המבוססים על "תחושות" ועל מדדים סובייקטיביים, שכאמור יש קושי להכריע בהם באופן "נכון". ראוי להזכיר כי המושג מיטרד לקוח מעולמם של דיני הנזיקין, בעוד שאנו עוסקים בתביעה שהיא בבסיסה תביעה חוזית בגדרה הדרישה מקבלן היא לעמוד בהתחייבויותיו החוזיות ובתקינה הרלבנטית.

...

לאור כל האמור לעיל, הרי שדין טענת הקיזוז להידחות.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: עלות תיקון הליקויים בסך של 24,474 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.3.17 ועד היום.

בכתב תביעתן עותרות התובעות כאמור, למתן צוי עשה ומניעה, שתכליתם צימצום הפעילות של העסק עד השעה 23:00 ומניעת רעש שבוקע ממנו כפי שנטען, וכן פסיקת פיצוי כספי בגין נזק ממוני שמקורו מיטרדי הרעש ובגין נזק לא-ממוני.

אשר להפרות שכבר היו, בית המשפט היתייחס לכך בקביעתו לפיה "המבקשים רשאים להגיש תלונה במישטרה, ו/או להגיש תובענה אזרחית מתאימה על פי הדין". לשלמות התמונה יצוין, כי לאחר שמוּנָה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האקוסטיקה ונתן את חוות דעתו המקצועית אשר לפיה - כפי שיפורט בהמשך - לא נימצאו כשלים אקוסטיים בעסק ולא נמדדו בו מפגעי רעש, עקב בקשה שהגיש הנתבע לעיון מחדש בצו הזמני, הוריתי ביום 5.12.2017 על קבלת הבקשה באופן חלקי ועל צימצום הצוו הזמני הקיים, באופן הבא: "א) מבוטלת בזאת ההגבלה בשעות הפעילות של הפיצרייה שנקבעה בצו מיום 5.7.2016. שעות הפעילות של העסק תהינה לפי הדין שחל עליו. מובהר למען הסר ספק כי אין באמור כדי לגרוע או לפגוע בכל הוראה אחרת לפי כל דין אחר, שאוסרת או מגבילה את שעות הפעילות של העסק.

...

הערה לפני סוף כפי שכתבתי בעניין אחר [ת.א. (שלום - י-ם) 13397-11-13 ואראקלס ואח' נ' דעדס ואח', מיום 25.12.2017], והדברים יפים גם בענייננו: "בשולי פסק הדין אך לא בשולי חשיבות הדברים - אין להתעלם מהעובדה כי מתחת לדירת התובעים, כפי שמתברר, קיים שטח מסחר שיכול וכי הוא פועל לפי הוראות כל דין. אין להתעלם מכך כי מעל לשטח זה קיימות דירות מגורים בהן מתגוררים דיירים: משפחות, אנשים מבוגרים, תינוקות וטף. לעתים קרובות, האינטרסים בין דיירי שטחים אלה מנוגדים. ואולם, לטובת כל הצדדים, מצופה כי יפעלו מתוך כבוד הדדי, הבנה והתחשבות - בעיקר, מצד בעלי חנויות המסחר - בשכניהם" סיכום בכפוף לאמור בסעיף 46 לעיל, תביעת התובעות למתן צווים - נדחית.

התביעה הכספית נגד הנתבע מתקבלת באופן חלקי.

תביעות התובעות נגד הנתבעת - נדחית.

ד"ר קלר מסכם בחוות דעתו, כי: "כל מערכות השרברבות של מישפחת אבן פועלים ללא גרימת הפרעות ומטרדים בדירתה של מישפחת פולק, בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1418 והתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) תש"ן, 1990". בהתייחס לחוות דעת התובעים, הוא מעיר, כי: "מדידות רעש רקע לא בוצעו בשיטה נכונה, ולפיכך התקבלו ע"י הבודקים מפלסי רעש אשר אינם משקפים את הרעש האמיתי בדירתה של מישפחת פולק מפעולת קבועות שרברבות בדירתה של מישפחת אבן". (ראה עמ' 4 לחוות הדעת).

לדוגמא, חברה שהכנסותיה נפגעו או עובדיה אינם מסוגלים לעבוד, עקב מיטרד רעש או ריח למשל, אלו דוגמאות שהחברה יכולה להגיש גם תובענה כספית (מעבר לצווי עשה למניעת המטרד), אך ברור שחברה אינה יכולה לתבוע פיצויי בגין כאב וסבל או עוגמת נפש.

...

סוף דבר למרות שהגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות לא מצאתי, כי יש להשית הוצאות על התובעת בשלב זה. אני סבור, כי הנתבעים תרמו תרומתם למחלוקת שבפניי, שכן ביחסי שכנות יש צורך בפתיחות ובהבנה לצרכיו של האחר.

נכון שהגעתי למסקנה, כי הנתבעים לא הפרו כל חובה שבדין, אך מאידך אני סבור, כי ייתר פתיחות גם מצדם, יכלו להוביל לפיתרון שיפחית את סבלה של משפ' פולק.

בנסיבותיו המיוחדות של המקרה שבפניי ומהטעמים המפורטים לעיל החלטתי, כי אין מקום לזכות את הנתבעים ולחייב את התובעת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. התביעה נדחית כל צד ישא בהוצאותיו.

עילות התביעה הן עוולת המיטרד ליחיד, עוולת הפרת חובה חקוקה (של חוק מניעת מפגעים, תשכ"א-1961; התקנות למניעת מפגעים [מניעת רעש], תשנ"ג־1992; חוק עזר לירושלים [מניעת רעש], התשס"ז־2007; נוהל מדידת רעש רקע ורעש מעבודות לילה וחריגה מתנאי הרישיון של משטרת ישראל ועיריית ירושלים), עוולת הרשלנות ופגיעה בזכויות חוקתיות.

...

על כן, כאשר הסכום שמבוקש להתיר להשיב למבקש הוא נמוך יחסית (5,000 ₪), הרי שאני מאשר את השבתו.

אני מורה אפוא כדלקמן: בקשת המבקש להסתלק מן הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת.

הבקשה לאישור כנגד המשיבה נמחקת והתובענה האישית של המבקשת נגד המשיבה נדחית.