בכתב תביעתן עותרות התובעות כאמור, למתן צוי עשה ומניעה, שתכליתם צימצום הפעילות של העסק עד השעה 23:00 ומניעת רעש שבוקע ממנו כפי שנטען, וכן פסיקת פיצוי כספי בגין נזק ממוני שמקורו מיטרדי הרעש ובגין נזק לא-ממוני.
אשר להפרות שכבר היו, בית המשפט היתייחס לכך בקביעתו לפיה "המבקשים רשאים להגיש תלונה במישטרה, ו/או להגיש תובענה אזרחית מתאימה על פי הדין".
לשלמות התמונה יצוין, כי לאחר שמוּנָה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האקוסטיקה ונתן את חוות דעתו המקצועית אשר לפיה - כפי שיפורט בהמשך - לא נימצאו כשלים אקוסטיים בעסק ולא נמדדו בו מפגעי רעש, עקב בקשה שהגיש הנתבע לעיון מחדש בצו הזמני, הוריתי ביום 5.12.2017 על קבלת הבקשה באופן חלקי ועל צימצום הצוו הזמני הקיים, באופן הבא:
"א) מבוטלת בזאת ההגבלה בשעות הפעילות של הפיצרייה שנקבעה בצו מיום 5.7.2016. שעות הפעילות של העסק תהינה לפי הדין שחל עליו. מובהר למען הסר ספק כי אין באמור כדי לגרוע או לפגוע בכל הוראה אחרת לפי כל דין אחר, שאוסרת או מגבילה את שעות הפעילות של העסק.
...
הערה לפני סוף
כפי שכתבתי בעניין אחר [ת.א. (שלום - י-ם) 13397-11-13 ואראקלס ואח' נ' דעדס ואח', מיום 25.12.2017], והדברים יפים גם בענייננו:
"בשולי פסק הדין אך לא בשולי חשיבות הדברים - אין להתעלם מהעובדה כי מתחת לדירת התובעים, כפי שמתברר, קיים שטח מסחר שיכול וכי הוא פועל לפי הוראות כל דין. אין להתעלם מכך כי מעל לשטח זה קיימות דירות מגורים בהן מתגוררים דיירים: משפחות, אנשים מבוגרים, תינוקות וטף. לעתים קרובות, האינטרסים בין דיירי שטחים אלה מנוגדים. ואולם, לטובת כל הצדדים, מצופה כי יפעלו מתוך כבוד הדדי, הבנה והתחשבות - בעיקר, מצד בעלי חנויות המסחר - בשכניהם"
סיכום
בכפוף לאמור בסעיף 46 לעיל, תביעת התובעות למתן צווים - נדחית.
התביעה הכספית נגד הנתבע מתקבלת באופן חלקי.
תביעות התובעות נגד הנתבעת - נדחית.