מגבלה בחוק עזר לאסור על שיווק בשר חזיר

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 32672-05-12 ס.ק. ואח' נ' שפע ייצור ארוחות ואח' לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל התובע: ס.ק. הנתבעות: צד ג', בהודעה מטעם הנתבעת 2. צד ג' בהודעה מטעם הנתבעת 1. 1.שפע חברה לייצור ושיווק ארוחות מוכנות (1984) בע"מ 2.חברת החשמל לישראל בע"מ שפע חברה לייצור ושיווק ארוחות מוכנות (1984) בע"מ הראל חברה לביטוח בע"מ – (ההודעה נדחתה בהסכמה) מטעם התובע: עו"ד תומר הלל. מטעם הנתבעת 1 וצד ג': עו"ד מיכל בן שלום צימרמן. מטעם הנתבעת 2 וצד ג': עו"ד נועם פרץ. פסק דין

בהתאם לתעודת עובד הציבור העסק מוגדר כמטבח לחימום בלבד של אוכל מוכן המגיע מחברת הסעדה בעלת רשיון עבור מסעדה פנימית להגשת מנות בשר, אורז ודגים, הכנת מרקים מאבקות והכנת סלטים מירקות טריים ושטופים.

בעניינינו, הוכח שהתובע עבר הדרכת בטיחות כללית, ניתנו לו נעליים ייעודיות לעבודה במטבח, ואולם מעבר לכך, כפי שעלה מן העדויות לא נבחנו הפעולות שנעשות במטבח דרך קבע, אגב נהלי עבודה וזהירות מתבקשים בשים לב למבנה המטבח והסיכונים הטמונים בו - אף שגם הנתבעת-1 וגם הנתבעת-2, סברו ששיטת העבודה שנקט בה התובע, אינה שיטה נכונה כל אחד מסיבותיו הוא: מר ג'רבי סבר שאסור היה להניח את סיר המסננת על הסבכה מטעמי הגיינה, מר יצחק סבר שאסור בכלל היה לבשל פסטה במטבח ושהסבכה אינה מיועדת לפעולות אלה ואולם חרף זאת, אף אחת מן הנתבעות לא נקטה את הפעולות הנדרשות כדי להבהיר מה מותר, מה אסור וכיצד צריך לבצע את הפעולות.

סוף דבר סך כל הפצוי המגיע לתובע הוא כדלקמן: הפסד שכר בעבר - 193,092 ₪ גריעה מכושר ההישתכרות - 388,373 ₪ עזרת הזולת - 22,000 ₪ הוצאות רפואיות 4,000 ₪ הוצאות נסיעות וניידות 4,000 ₪ נזק לא ממוני - 100,000 ₪ סה"כ - 711,465 ₪ מסכום זה יש לנכות את אשמתו התורם של התובע בשל התאונה, העומד על 25% ומשכך סכום הפצוי עומד על – 533,598 ₪.

החוק מגביל את התשלום בעד טפול בתביעה הן על ידי עורכי דין והן על גורמים אחרים וכאשר המדובר בתשלום הנגזר מקיצבה, נקבע, כי התשלום יחול לגבי מאקסימום 60 קיצבאות.

...

סוף דבר סך כל הפיצוי המגיע לתובע הוא כדלקמן: הפסד שכר בעבר - 193,092 ₪ גריעה מכושר ההשתכרות - 388,373 ₪ עזרת הזולת - 22,000 ₪ הוצאות רפואיות 4,000 ₪ הוצאות נסיעות וניידות 4,000 ₪ נזק לא ממוני - 100,000 ₪ סה"כ - 711,465 ₪ מסכום זה יש לנכות את אשמתו התורם של התובע בשל התאונה, העומד על 25% ומשכך סכום הפיצוי עומד על – 533,598 ₪.

במקרה דנן, לא שוכנעתי כי לולא בא-כוח התובע לא הייתה תביעתו של התובע מטופלת כדבעי במוסד לביטוח לאומי.

סוף דבר הנתבעת-2 תשלם לתובע סך של 26,679 ש"ח בצירוף שכר טרחה בשיעור של 23.4% בצירוף אגרה כפי ששולמה והחזר בגין התשלום בעבור חוות הדעת הרפואיות בכפוף להצגת חשבונית, כמו גם החזר תשלום בגין חוות הדעת בתחום הבטיחות וכן החזר בעבור תשלום שכר העדים שנפסק הכל בצירוף ריבית והצמדה מיום התשלום ועד יום התשלום בפועל.

כמו כן צויין בצו כי בעסק מתנהל ממכר בשר חזיר בנגוד לחוק עזר לנשר (חזירים ובשר חזיר), תשכ"א-1960 (להלן – "חוק העזר").

לשיטת המבקשת אסור לרשות לשקול שיקולים כגון סוג הבשר הנמכר בעת שהיא שוקלת באם ליתן רשיון עסק וכך גם אסור לה לשקול שיקול שכזה כבסיס להוצאת צו סגירה.

היטיב להגדיר את המצב לנוכח העדר הגדרה למונח "עסק", כב' השופט בדימ' חשין ברע"פ 4270/03 מדינת ישראל נ' תנובה-מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, תק-על 2004(4) 2167 (2004), לאמור: "חוק רשוי עסקים-כשמו וכתוכנו-מחיל עצמו על "עסק"-וברבים "עסקים"-וכך הוא צו רשוי עסקים אשר צוּוָה מכוחו של אותו חוק.

ובכן, מטרתו של החוק היא לשמור ולהגן על ערכים שונים הנתפשים בחברתנו כערכים חשובים, ולקיומם של ערכים אלה נכונים אנו לצמצם את חופש העיסוק על דרך הטלתן של הגבלות להפעלתו של "עסק". כך הוא הערך של שלום הציבור, כך הוא הערך של שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, כך הוא הערך של שמירה על איכות הסביבה ואיכות החיים בכלל וכך הם הערכים האחרים המנויים, אחד אחד בשורה עורפית, בהוראת סעיף 1(א) שלחוק רשוי עסקים.

...

לפיכך, אני מקבלת את טענתה לפיה במועד הוצאת הצו, 4/5/2006, היה בידה רשיון זמני בהתאם להוראות סעיף 32 לתקנות, ולכן דין הצו להתבטל.

בשולי הדברים אוסיף ואעיר כי אני מקבלת את עמדתה העקרונית של ב"כ המבקשת לפיה יש להבחין בין חוק העזר לבין חוק רישוי עסקים.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת וצו הסגירה שניתן ביום 4/5/2006 בטל.