מבחן מיון חיצוני כתנאי לקבלת תלמידים

הפן החיובי של מבחן ההישתלבות בהתאם לפסיקה, הפן החיובי של מבחן ההישתלבות כולל שלושה תנאים מצטברים להתקיימותו [עניין בירגר]: קיומו מיפעל שניתן להישתלב בו; הפעולה המבוצעת היא חלק מהפעילות הרגילה של המפעל; מבצע העבודה מהוה חלק מהמערך האירגוני הרגיל של המפעל ואינו 'גורם חצוני' .

לא מצאנו כי יש בכך כדי לתמוך בטענתו כי התפקיד אותו הוא מילא מהוה חלק אינטגראלי מפעילותו של בית הספר באופן שהרחקתו תיפגע בפעילות השוטפת של בית הספר (כגון אי יכולת להעביר שיעורים לתלמידים וכיו"ב).

להשלמת התמונה נציין כי התובע אף לא עבר תהליכי מיון וקבלה בהתאם לכללים לקבלת עובדים החלים בבית הספר.

אופן הצגת ההיתקשרות בפני גורמים חצוניים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי- כאמור, אין חולק כי התובע קיבל את התמורה בגין שירותיו כנגד הצגת חשבונית וכי הנתבעים לא העבירו כל תשלום בגין שירותיו לרשויות השונות.

...

סיכומם של דברים במקרה דנן, לאחר שבחנו את כלל נסיבות המקרה ובמיוחד בשים לב לכך כי לא התקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות, אנו סבורים כי הכף נוטה שלא להכיר ביחסי עבודה בין הצדדים ולפיכך נדחית התביעה.

משזו התוצאה, נדחית התביעה שכנגד.

לנוכח תוצאה זו, אנו מחייבים את התובע בסך 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד אשר ישולמו לנתבעים בתוך 30 ימים מהיום.

בין היתר העבירו לועדה מיסמך המפרט את תהליך הקבלה ומרכיביו, מיסמך שכותרתו "עמדות מומחים על תהליך קבלת תלמידים לבית-ספר לטבע", הכולל חוות-דעת של שני מומחים חצוניים לבית-הספר (פרופ' שלמה רומי, ראש בית-הספר לחינוך באוניברסיטת 'בר אילן' ופרופ' יזהר אלפקה, ראש החוג למדיניות ומינהל בחינוך באוניברסיטת תל-אביב) ושני מומחים פנימיים בבית-הספר (ד"ר יעל שלזינגר, וד"ר דני סימון, מרצה באוניברסיטת 'תל-אביב' וראש מגמת הטבע בבית-הספר) אשר מסכימים כולם כי אופי בית-הספר דורש מיון.

העותרים מפנים למסמך שכותרתו: "יחסי הגומלין בין ראשי רשויות לבין מינהלי מחלקות חינוך ורווחה בשלטון המקומי", שהוכן על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיום 16.1.2007 (נספח 33 לעתירה), והמתאר את מאפייני תפקיד מנהל אגף החינוך ברשות המקומית, הכוללים בין היתר: "ניהול מערך הרישום למוסדות החינוך - אחריות לרישום ולשיבוץ של תלמידים... גיבוש קריטריונים ותנאי סף לקבלת תלמידים למוסדות החינוך..." לטענת העותרים, בדין ובסמכות קבעה עריית תל-אביב את נהלי הרישום והקבלה לבית-הספר לטבע.

עמדה זו נתמכת בחוותדעת של השרות הפסיכולוגי הייעוצי (נספח 13ב' לכתב התשובה) אשר העלתה כי אין להעמיד ילדים בסיטואציה של מבחנים שתוצאתם תיקבע אם יתקבלו לבית-ספר.

...

בהתאם לחומר המקצועי העומד בבסיס החלטת הוועדה ובהתאם למדיניות משרד החינוך, הגיעה הוועדה למסקנה כי אין לאשר את המשך קיום מבדקי ההתאמה לביתהספר לטבע.

לסיכום, כאמור, סבורה אני כי החלטת הוועדה לבתי-ספר ייחודיים ומרחבי חינוך של משרד החינוך היא החלטה סבירה, המבוססת על תשתית מקצועית מספיקה, המציעה פתרון סביר התואם את התשתית המקצועית וּמדיניות משרד החינוך.

על כל אלה, העתירה נדחית.

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 33495-10-13 שיטרית נ' קבוצת קידום בע"מ. ואח' תיק חצוני: לפני כב' הרשמת הבכירה רנה הירש התובעות 1. אסתר שיטרית 2. ימית שטרית הנתבעת קבוצת קידום בע"מ פסק דין

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי כל ההיתקשרות נעשתה מול ימית, שעברה מבחן מיון ושובצה לקורס ברמה התואמת לה, וכי אין בידה תעוד לשיחה המקדימה שנעשתה, אם נעשתה, בין התובעת לבין נציגה מטעמה.

מאחר ואין ספק כי בהשוואת יחסי הכוחות, מצבה של הנתבעת – שהיא החברה הקובעת את התנאים, מנסחת את המסמכים ונתמכת במערך הכולל ייעוץ משפטי, ומידע באשר לשיטה ולהתאמתו לתלמידים מסוגים שונים, מידת ההצלחה של הקורס וכד' – עדיף בהרבה על מצבו של התלמיד הבודד הנרשם לקורס בכוונה ובמטרה להביא לשפור רמת האנגלית שלו.

אפילו אם אניח כי בחוזה שבין הצדדים פורש המונח "קורס" כקורס הכולל את כל רמות הלימוד להם נרשם התלמיד, אני סבורה כי בנסיבות המקרה יש להעדיף את הפרשות האחרת, לפיה ככל שהתלמיד לא החל כלל ללמוד רמת לימוד כלשהי (כאמור, מעבר לשתי הרמות הראשונות, שהן בבחינת "רמה מורחבת" אחת, שלא ניתן להפריד ביניהן), הוא רשאי לבטל את הרישום לרמה זו ולקבל החזר חלקי של התשלום.

...

סוף דבר 15.

  התביעה מתקבלת בחלקה.

בשל השיהוי הרב בהגשת התביעה, אני סבורה שאין מקום לשערוך מלא של סכום הפיצוי שנקבע לעיל, בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ויש לבצע שיערוך חלקי הכולל הצמדת הסכום האמור למדד המחירים לצרכן, בצירוף ריבית נמוכה בלבד.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 17744-09-21 חאג' נ' המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו- חיפה ע"ש נרי בלומפילד (ע"ר) תיק חצוני: בפני כבוד השופט שמואל מנדלבום התובע: שרבל חאג' הנתבעת: המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו- חיפה ע"ש נרי בלומפילד (ע"ר) החלטה

תמצית רקע עובדתי כעולה מטיעוני הצדדים המבקש הגיש מועמדות להיתקבל ללימודים במחלקה ולאחר שעבר בהצלחה מבחני מיון והתאמה מחלקתיים וכן ראיון אישי נשלח אליו ביום 10.03.21 מכתב הודעה על קבלתו ללימודים לשנת תשפ"ב (נספח 2 לתגובה)(להלן-" מכתב הקבלה") בו צוין, בין היתר, כי: "...לתשומת לב, קבלתך ללימודים לקראת התואר B.Arch.Ed בארכיטקטורה הנם על תנאי בלבד עד להמצאת המסמכים החסרים עד לתחילת שנה"ל תשפ"ב:

ובהקשר זה טען גם ב"כ המבקש כי ככל שקיים ספק הוא צריך לפעול טובת המבקש ולרעת המשיב שהוא מנסח הידיעון , ובנוסף המשיב בשורת המסמכים שנשלחו על ידו אל המבקש יצר כלפיו מצג ברור שלפיו הושלם הליך קבלתו ללימודים כתלמיד מן המניין והמבקש אף שילם מקדמה על חשבון הלימודים.

...

לאור כל האמור טוען המבקש כי סיכויי תביעתו טובים והוא בכל מקרה הצביע על סיכוי לכאורה לקבלת תביעתו באופן הממלא אחר התנאי הראשון הנדרש לצורך מתן הצווים הזמניים המבוקשים.

כפי שעלה מטיעוני הצדדים, כל צד סבור כי יש לו מענה מעלה לכל קושי שמעלה גרסתו, אלא שבשלב מקדמי זה שבו אינני נדרש להכריע בטענות הצדדים, אני סבור כי מכלול הטענות מצביע על כך שלא ניתן לקבוע כבר כעת כי תביעת המבקש היא תביעת סרק שאינה ראויה לדיון, ובהתאם יש בה כדי למלא (לכל הפחות לפי חלק נכבד מהפסיקה לעיל) את דרישת "סיכויי תביעה לכאורה". בכל מקרה אני סבור כי גם אם ניתן להצביע על קשיים לא מבוטלים בתביעת המבקש, עדיין אין בכך כדי להטות את הכף לחובת דחיית בקשתו נוכח הפער המהותי לזכותו בסוגיית "מאזן הנוחות". לקראת סיום אציין גם כי אין לקבל את טענת המשיב לפיה יש לדחות את בקשת המבקש בשל הזהות הקיימת בין הסעד הזמני לסעד הסופי וכפי שהובהר לעיל, היענות לבקשת המבקש אין משמעותה קבלתו כסטודנט מן המנין אצל המשיב, אלא אך ורק כסטודנט על תנאי עד להשלמת בירור תביעתו.

סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל , אני מקבל את בקשת המבקש ומורה למשיב לאפשר למבקש להתחיל את לימודיו במחלקה לארכיטקטורה אצל המשיב כסטודנט על תנאי, זאת עד להשלמת בירור התביעה.

לסיום ומבלי לקבוע מסמרות כלשהם, אני סבור כי טוב יעשו הצדדים באם יגיעו לפשרה לפיה מבלי לגרוע מטענות מי מהצדדים, ואך ורק מתוך רצון להימנע מהכרעה שיפוטית, תינתן למבקש האפשרות ללמוד אצל המשיב בתנאי שיושלמו על ידו תנאי הקבלה שנקבעו במכתב הקבלה, עד תום שנת הלימודים הראשונה, לרבות בדרך של השתתפות המבקש במכינה לעברית בתום שנת הלימודים הראשונה, כפי שהוצע לו על ידי המשיב או בכל דרך אחרת כפי שימצאו הצדדים לנכון.

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה ת"ק 21849-12-16 מגן נ' גודמן בית ספר למשחק ח.פ 580450823 תיק חצוני: התובעת סתיו מגן ת.ז. 204312391 הנתבעת בית הספר למשחק ע"ש גודמן ב"ש, ע.ר. 580450823 פסק דין

טענות התובעת התובעת מאשרת כי תנאי התשלום וההרשמה אכן צויינו והובהרו במכתב הקבלה שנשלח אליה ואולם לגירסתה, לאחר שקיבלה את המכתב היא פנתה אל הנתבעת ובקשה לעכב את מועד תשלום המקדמה בכ"שבוע עד שבועיים" מכיוון שהמתינה לתשובות ממוסדות הלימוד הנוספים אליהם ניסתה להיתקבל, אך סורבה באופן "גורף". בסופו של דבר – כך לטענת התובעת, נהנתה הנתבעת הן מהסך של 450 ₪ אותו היא נדרשה לשלם לה עבור תהליך המיון, הן מן המקדמה בסך 2,000 ₪ שנגבתה ממנה כאמור והן מאותם סכומים ששולמו לה על ידי הסטודנט שהיתקבל ללימודים במקומה, לאחר שהיא עצמה בחרה ללמוד במוסד אחר.

טענות הנתבעת נציגת הנתבעת שהופיעה בפני, גב' שירלי גוסמן המכהנת בתפקיד סגנית מנהל בית הספר, טענה כי הסך של 450 ₪ אותו שילמה התובעת תחילה, היוה "דמי רישום" לשלב הראשון של תהליך המיון (האודישן) וכי המקדמה בסך 2,000 ₪ משמשת למעשה למימון שלב הסדנא, אותו היא תארה כ"יום מאוד מושקע, גם מבחינת ההכנה אליו, החללים שעומדים לרשות הסדנה, זה בערך חמישים מועמדים שמגיעים להבחן.

· לאור כל האמור לעיל ומבלי שאקבע מסמרות בשאלה האם התנאי שבסעיף 4 הנ"ל הנו תנאי מקפח אם לאו, אני סבורה כי המדיניות העומדת בבסיסו איננה ראויה, בעיקר במקרה כמו זה שבו הנתבעת מודה כי המקום שנשמר לתובעת בשנת הלימודים נתפס על ידי תלמיד אחר ששילם לה את אותה מקדמה גם כן. בהקשר זה אעיר כי הטענה לפיה רמתו של אותה תלמיד היתה נמוכה יותר, מוטב היה לה שלא תישמע.

...

טענות התובעת התובעת מאשרת כי תנאי התשלום וההרשמה אכן צויינו והובהרו במכתב הקבלה שנשלח אליה ואולם לגרסתה, לאחר שקבלה את המכתב היא פנתה אל הנתבעת ובקשה לעכב את מועד תשלום המקדמה בכ"שבוע עד שבועיים" מכיוון שהמתינה לתשובות ממוסדות הלימוד הנוספים אליהם ניסתה להתקבל, אך סורבה באופן "גורף". בסופו של דבר – כך לטענת התובעת, נהנתה הנתבעת הן מהסך של 450 ₪ אותו היא נדרשה לשלם לה עבור תהליך המיון, הן מן המקדמה בסך 2,000 ₪ שנגבתה ממנה כאמור והן מאותם סכומים ששולמו לה על ידי הסטודנט שהתקבל ללימודים במקומה, לאחר שהיא עצמה בחרה ללמוד במוסד אחר.

נציגת הנתבעת הוסיפה וטענה כי גביית מקדמה לשם הבטחת מקום בשנת הלימודים היא עניין מקובל במוסדות אקדמיה ובבתי ספר למשחק ולשאלתי מדוע שתהא זכאית לקבל שתי מקדמות – הן מהתובעת והן מהסטודנט שהתקבל בסופו של דבר במקומה, השיבה נציגת הנתבעת: "...כשאני לוקחת מישהו פחות מוכשר ממנה, זה פגיעה במוניטין של

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונדרשתי לראיותיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

· לאור כל האמור לעיל ומבלי שאקבע מסמרות בשאלה האם התנאי שבסעיף 4 הנ"ל הינו תנאי מקפח אם לאו, אני סבורה כי המדיניות העומדת בבסיסו איננה ראויה, בעיקר במקרה כמו זה שבו הנתבעת מודה כי המקום שנשמר לתובעת בשנת הלימודים נתפס על ידי תלמיד אחר ששילם לה את אותה מקדמה גם כן. בהקשר זה אעיר כי הטענה לפיה רמתו של אותה תלמיד היתה נמוכה יותר, מוטב היה לה שלא תישמע.

סוף דבר, ובהעדר ראיה כלשהי לתשלום ששולם על ידי התובעת כשכר טרחה לעורך הדין שפנה בשמה אל הנתבעת בטרם הוגשה תביעתה, אני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה, דהיינו מחייבת את הנתבעת להשיב לתובעת את מלוא המקדמה ששולמה על ידה בסך 2,000 ₪.