בנוסף, אישתו הראשונה נרצחה, לדבריו ככל הנראה על רקע אותו סיכסוך, כאשר נורתה מכדור תועה כשנהגה ברכב, אך הנאשם חש כי המטרה הייתה להרוג אותו ולא אותה.
חמשת ילדיו מאישתו הראשונה נותרו להתגורר בבית הסמוך לבית הוריו בכפר ראמי, ואילו הוא, אישתו השנייה ושני ילדיהם, עברו להתגורר בירכא.
כאשר מדובר בכמויות סם גדולות בהרבה, קבע בית-המשפט העליון כי הטלת עונשי מאסר ממושכים מחויבת כמדיניות ענישה ראויה שתתרום למיגור התופעה, והמסקנה המתחייבת היא כי השיקולים האישיים מתגמדים אל מול השיקול ההרתעתי והשמירה על האנטרס הצבורי; זאת, בדחותו את עירעורו של אדם, אשר העביר חבילה המכילה כעשרה ק"ג הרואין מצדה הלבנוני של גדר הגבול אל תוך ישראל, והורשע בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, עליו הטלתי עונש של תשע שנות מאסר בפועל, ועונשים נוספים (ע"פ 7657/10 הייב נ' מדינת ישראל, 29.3.12).
...
כל אלה מובילים למסקנה כי אין נסיבות כבדות משקל המחייבות לסטות ממתחם העונש ההולם שנקבע בעניינו, או המצדיקות הטלת עונש שהוא ברף התחתון.
הנה כי כן, לאחר שקבעתי את מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה, ביחס לנאשם, ואת מידת אשמו, ובהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כפי שפורטו לעיל, אני גוזר את דינו, כדלקמן:
אני דן את הנאשם ל-60 חודשי מאסר, מתוכם 40 חודשים לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, ואילו היתרה על-תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בפרק זמן זה כל עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע;
אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר;
אני מטיל על הנאשם קנס כספי בסך 15,000 ₪, או 150 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם בתוך 200 ימים מיום שחרורו מהכלא;
אני מורה על חילוט הרכב מסוג מזדה, מ"ר 39-522-28, הרשום על-שם הנאשם.