מאסר בעבודות שירות בגין עבירות מס

ע"פ 2967/10 מרטין פנטו נ' מדינת ישראל (5.10.10) – ביהמ"ש העליון דחה את עירעורו של המערער, שנשפט למאסר בעבודות שרות, בגין עבירת סחיטה כלפי אמו, ממנה דרש כסף על רקע היתמכרותו להימורים, תוך איומים על האם, ושבירת חפצים בבית.

...

ע"פ 6960/09 עודד שגיב נ' מדינת ישראל (8.11.09) – נדחה ערעורו של המערער על עונש מאסר של שנה וענישה נלווית, בגין סחיטה של סכומי כסף גבוהים מאדם, תוך התחזות לחוקר פרטי.

מצאתי, בסופו של דבר, כי יש להטיל על נאשם 2 עונש המצוי בקרבה לתחתית מתחם הענישה, ואילו לגבי הנאשם 1, יש להטיל ענישה מעט חמורה מזו אשר תוטל על הנאשם 2, באופן המבטא את האמור לגביו בתסקיר.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשם של הנאשמים כדלקמן: לנאשם מס' 1: מאסר בפועל למשך 12 חודשים, בניכוי ימי המעצר מיום 4.6.20 ועד ליום 8.10.20.

המאשימה ציינה שהנאשם ריצה בעבר מאסר בעבודות שירות בגין עבירות המע"מ, אך לא היה בכך כדי להרתיעו מלשוב ולבצע את אותן עבירות.

אמנם הנאשם בחר לקחת אחריות בהזדמנות ראשונה וערך מאמצים לצמצם את גובה המחדל, אך בשים לב להקף החוב שנותר ועל רקע עברו המכביד של הנאשם בעבירות מס, לא מצאתי כי עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות מהוה איזון הולם של שקולי הענישה בנסיבות שבפניי.

...

ראו למשל: רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013): "... לא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו (רע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)).קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות. אף טענתו של המבקש, כי בסופו של יום, יזכו רשויות המס לקבל את כספי החוב בחזרה, אינה מובילה למסקנה, כי יש להקל בעונשו. המבקש מנע העברתם של כספים, אשר נועדו לקופת הציבורית, ובכך גיבש את חובו למשיבה. כעת מבקש הוא מבעלת חובו להמתין תקופה בלתי ידועה מראש, עד לפרעון החוב, ועוד לראות בכך טעם להקל בעונשו. איני סבור כי הדבר ראוי מבחינה מוסרית, וודאי שאין לעמדה זו כל עוגן משפטי...במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם." ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14).

אני סבורה ששיקולי הגמול וההרתעה, מחייבים בזו הפעם הטלת מאסר לתקופה משמעותית – אשר תרוצה מאחורי סורג ובריח.

עונשם של הנאשמים סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים.

לאור לקיחת האחריות המיידית, ובשים לב כי זהו מאסרו הראשון של הנאשם מאחורי סורג ובריח, אני מורה כי המאסר המותנה שיופעל ירוצה באופן ש- 2 חודשים ירוצו בחופף למאסר שהוטל בתיק זה ושני חודשים ירוצו במצטבר.

באותו עניין הוטעם כי אמנם "יש המתפתים לראות עבירות מס, שאין הנגזל האינדיבידואלי בהן ניצב לנגד העיניים והרי הוא הציבור כולו, 'חסר הפנים' כביכול – במבט מקל. לא ולא. אדרבה, בית משפט זה, עוד משכבר הימים, ראה אותן בחומרה וקבע 'כמדיניות רצויה, שלא לאפשר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות כשהמדובר בעבירות פיסקאליות' (ע"פ 4097/90 בוירסקי נ' מדינת ישראל...). אכן, רבים מעברייני המס הם אנשים שייראו כנורמטיביים ביסודם, אשר לא ישלחו יד לכיס הזולת – אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הצבורי. לכך מחיר בענישה" (שם, פסקה יא).

ניתן איפוא, לסכם כי חרף הדגשת חומרת עבירת מירמה והפרת אמונים, לרבות הדגשת הצורך בהחמרת הענישה בשל עבירה זו תוך השתת מאסר בפועל, דומה כי מדיניות הענישה הנהוגה היא כי על-פי רוב ניתן עונש מאסר בעבודות שירות, או לכל היותר מאסר בפועל למספר חודשים.

...

עם זאת, מקובלת עליי עמדת המאשימה כי מאחר שכל אחת מהעבירות מבוססת על מסכת עובדתית שונה, יהיה זה נכון לקבוע שלושה מתחמי ענישה נפרדים, אף אם בעת קביעת העונש, תיקבע חפיפה מסוימת בין המתחמים.

הערעור נדחה (עפ"ג (מחוזי ירושלים) 28691-11-17 מיום 18.3.2018); (4) ת"פ (שלום ירושלים) 11468-10-15 מדינת ישראל נ' חמורי (7.1.2019) – הרשעה על-פי הודאה במספר עבירות מרמה והפרת אמונים.

"כך במיוחד כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה, אז מקבל עיקרון זה משנה תוקף" (ע"פ 27/17  בסל נ' מדינת ישראל (12.12.2017)‏‏, כבוד השופט י' אלרון, פסקה 11 והפסיקה שם).

בגין האישום הראשון קבע בית המשפט מיתחם עונש הולם שנע בין 9 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 20 חודשי מאסר בפועל; בגין עבירות מס קבע מיתחם שנע בין מאסר על תנאי ועד מאסר אפשר בעבודות שירות, וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל בנכוי מעצרו; מאסר על תנאי; קנס בסך 10,000 ₪ ופצוי.

...

החלטתי משיקולי שיקום לחפוף את עונשי המאסר ולאפשר לנאשם-1 לשאת את מאסרו בעבודות שירות וזאת בהתחשב בכך שמדובר באדם נורמטיבי אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי; בקבלת האחריות; בחרטה הכנה; במצבו הרפואי של בנו; בנכונותו להשתלב בהליך טיפולי; בהעדר עבר פלילי; בחלוף הזמן מעת שנעברו העבירות; בהסרת המחדלים; וכדי לפתוח לו פתח לתקווה ושיקום בעתיד.

גם בנוגע לנאשם 2 החלטתי משיקולי שיקום לחפוף את עונשי המאסר ולאפשר לו לשאת את מאסרו בעבודות שירות בהתחשב בהיותו אדם נורמטיבי אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי ושינה את דפוסי חשיבתו; בקבלת האחריות; בחרטה שהביע; בחלוף הזמן, במצבו הכלכלי, בנכונותו להשתלב בהליך טיפולי, ובמאמציו להסיר את מחדליו.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים כדלקמן: על הנאשם 1: מאסר בן 9 חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות, זאת על פי קביעת הממונה על עבודות שירות בשב"ס. הנאשם שובץ לעבודות שירות במפעל חיים בימים ובשעות שנקבעו בחוות הדעת.

ב"כ הנאשם ביקש לקבוע, ביחס לכלל העבירות, מיתחם עונש הולם שבין מאסר בעבודות שירות וחמישה-עשר עד שמונה- עשר חודשי מאסר בפועל, ביקש לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המיתחם ולהטיל עליו תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות.

עיון בפסיקה מלמד כי בגין עבירות מס בהיקפים דומים הוטלו, ככלל, עונשים שכללו רכיב מהותי של מאסר בפועל ושל קנס משמעותי, כאשר הסרת המחדלים או המנעות מהסרתם הוותה שיקול נכבד בקביעת העונש.

...

הדברים קיבלו ביטוי מפורש בעדותו של ח"ש, שתיאר כי התשלומים שהעביר הנאשם לחברו, משל היו כספי תשואה, הם אלה ששכנעו אותו להשקיע: "יוסף היה מקבל תשואות שלו כל חודש ואז ראיתי שזה עובד והכל בסדר, החלטתי להיכנס להשקעה איתו" (עמ' 23 שורות 3-4); בעובדות האישום השלישי מתואר בפירוש שהנאשם שכנע את ח"ש לשוב ולהשקיע גם את כספי התשואה, כביכול, שהעביר לו על מנת להגדיל את רווחיו.

מכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות מוביל למסקנה כי יש לגזור עונש על הנאשם המצוי בחלקם האמצעי-עליון של מתחמי העונש ההולם, תוך חפיפה מסוימת בין עונשי המאסר שייגזרו בגין כל אחד מהאירועים.

לפיכך, מצאתי לגזור על הנאשם עונש כולל בגין כלל העבירות שבביצוען הורשע, ואני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 70 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו כפי שפורטו בסעיף 37 לעיל, ובמצטבר לכל עונש מאסר שנגזר עליו בתיק אחר.