מאסר בגין הטרדות טלפוניות

רקע והליכים קודמים המבקש מרצה עונש מאסר בגין עבירות רכוש.

כעולה מפסק דינו של בית משפט קמא, במהלך מאסרו סווג המבקש בקטגוריית אלמ"ב. סיווג זה בוטל וחודש, לאחר שבשנת 2012 ניפתח נגד המבקש תיק שעניינו הטרדות טלפוניות ואיומים שהופנו כלפי בת זוגו לשעבר של אחיו.

...

סבורני, כי בנסיבות שנוצרו, וככל שהמבקש יחפוץ להגיש עתירת אסיר נוספת, יש להניח שתובאנה בחשבון הנסיבות, שלא היו תלויות במבקש, ואשר הובילו לעיכוב בבירור הבקשה דנא, באופן שהיא הגיעה לדיון רק עתה.

בהתאם למיתחם זה, בת.פ. 32359-03-12, בית משפט קרית גת, מדינת ישראל נ' שמואל ליגעלם, ב- 22.11.12 , נגזר דינו ל- 30 חודשי מאסר בגין 3 ארועי אלימות חמורים, אף שהיה מדובר בבחור צעיר שעברו נקי.

רובין לביא , שופטת בכירה #4#> צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991 בהמשך למצוין לעיל, ניתן צו, האוסר על המשיב: להכנס לדירת המתלוננת רוזה יגודייב, בנאות אשכול 537, שדרות או להמצא בתחום מרחק הנופל מ – 100 מטר ממנה, וזאת אף אם יש לו זכות כלשהיא בה; כן נאסר עליו להתקרב למקום עבודתה בשדרות וכן להתקרב אליה אישית למרחק הפחות מ- 50 מ'; להטריד את המתלוננת בכל דרך ובכל מקום, לרבות הטרדות טלפוניות.

...

לכן, בהעדר עבר פלילי, אני סבור שניתן להסתפק במאסר מותנה.

למרות זאת, ביום 29.5.13, בית המשפט המחוזי ציין כי אין חולק כי העונש לא קל, גם נוכח גילו הצעיר והעובדה שנעדר הרשעות קודמות, אך מעשיו חמורים ביותר והעונש הולם את חומרת המעשים ולכן הערעור נדחה.

אני גוזרת על הנאשם עונשים כדלקמן: מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים בניכוי התקופה שהיה עצור.

5.1 תדפיס המידע הפלילי של העורר מלמד על 3 הרשעות כדלקמן – הרשעה מיום 11.1.04 בגין קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף וזיוף בכוונה לקבל דבר , הרשעה מיום 3.6.04 בגין איומים והפרת הוראה חוקית , וכן הרשעה מיום 14.12.11 בגין גניבה ממעביד, זיוף וקבלת דבר במירמה, בגינן ריצה 6 חודשי מאסר בעבודת שירות .

כמו כן ניפתח תיק בשנת 2020 בגין הטרדות טלפוניות ואיומים.

...

בהסכמת המשיבה השלישית ובא כוחה להגשת המסמך אין כדי לשנות מצב דברים זה. דברים ברוח זו אומר המלומד הרנון, בספרו הנ"ל, בעמ' 144: "כאשר תובע מסתמך על מסמך והנתבע מכחיש את חתימתו, על התובע להוכיח את אמיתות המסמך, גם אם הנתבע אינו חוזר ומכחיש זאת בעת הגשת המסמך כראיה". אני סבור, כי בענייננו הוכח על ידי הנתבע, כי החתימה המיוחסת לנתבע היא חתימה מזויפת.

אני סבור שיש לקבל את חוות דעתו של המומחית מטעם בית המשפט ולאמץ את מסקנתה לפיה בסבירות גבוהה ביותר החתימה על השיק אינה חתימתו של הנתבע.

בעניין ת"א (מרכז) 53873-10-13 רפאל כהן נ' משתלת הכפר הירוק בע''מ נאמר על ידי כבוד השופט יחזקאל קינר כדלקמן: "אין חזקה שחתימה על שטר היא חתימתו של אדם פלוני, אפילו זה הוא שמו. אם הנתבע כופר בחתימתו, על התובע להוכיח כי החתימה שעל השיק היא חתימתו של הנתבע [ע"א 268/56 נוי נ' עיריית חדרה, פ"ד י"ב 353 (1958); ע"א 2448/92 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אשכנזי, פ"ד מ"ח(3) 563 (1994); ע"א 232/77 רוזנברג נ' אברהמוף, פ"ד ל"ב(2) 197 (1978); ע"א 542/87 קופת אשראי וחסכון אגודה הדדית בע"מ נ' עוואד, פ"ד מ"ד(1) 422 (1990)]. אם התובע אינו עומד בנטל ההוכחה להוכיח כי החתימה שעל השיק היא חתימתו של הנתבע, כי אז, גם אם הוא אוחז כשורה, אין הוא בעל זכות קניינית בשיק." מכל המקובץ, דין התביעה להידחות.

במהלך השרות ערק מספר פעמים ואף ריצה עונש מאסר בן 8 ימים.

עוד עמדה באת-כוח המבקשת על החשש לשיבוש הליכי משפט, שכן ניפתחה חקירה פלילית ביום 26.01.2014 פלא' 276-14-09 תחנת דימונה, על רקע תלונה שהוגשה מצד המתלוננת והוריה בשל הטרדות טלפוניות ופניות של מכרים מצד מישפחת המשיב להניא את המתלוננת לחזור בה מתלונתה כנגד המשיב.

...

על רקע המתואר לעיל שירות המבחן מציין כי שבו ובחנו את עמדתם שהובאה בתסקיר הראשון והגיעו למסקנה לחזור בהם מהמלצתם הקודמת ונמנעים כיום מהמלצה לשחררו לחלופת מעצר בשל הספק בדבר יכולתה של החלופה להוות גורם מציב גבולות ברור ולמנוע אפשרות של קשר עם המתלוננת ובני משפחתה וביתר שאת נוכח כעסו של המשיב בפניהם כלפי המתלוננת ובני משפחתה ותחושתו כי הם מתנכלים לו. ב"כ המשיב חזר על בקשתו לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שנבחנה בתסקיר הראשון, שכן החלופה נותנת מענה הולם לרמת המסוכנות הנשקפת לכאורה מצד המשיב.

על רקע המתואר לעיל, ולאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בכלל התסקירים שגובשו, הגעתי לכלל מסקנה, שאין בחלופה שנבחנה כדי לתת מענה הולם לעילה של החשש לשיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה.

אשר על כן, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

לטענת הנתבעת היא פחדה מהתובע, הוא לא הפסיק להטריד אותה טלפונית ומילולית במהלך הפגישה ביניהם ולגרסתה: "אם זה לא מעשה מגונים בצורה מינית, אז אני כבר לא יודעת מה זה". בחקירתה הנגדית טענה הנתבעת כי היא לא האשימה את התובע באונס, אלא במעשים מגונים, היא אישרה כי בדתה בחקירתה "סיפור" כי ברחה מהתובע והגיעה לבית בו שהו אנשים עם מבטא רוסי בני 60 וכן אישרה כי היא והתובע כלל לא היו בהרצליה כפי שטענה בחקירתה.

פיצוי עונשי לנתבעת טענה נוספת, לפיה תרופתו של מי שניזוק בהליך פלילי היא בפיצוי, המובטח לו על-פי סעיף 80(א) לחוק העונשין, הקובע לאמור: "משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור". בעיניינו, הנתבעת טוענת כי הסכום ששילמה בהליך הפלילי הינו סכום מספיק ואין להטיל עליה תשלום נוסף.

...

סוף דבר התובע הוכיח את תביעתו לפרטיה ומפסק דיני זה עולה כי לנתבעת לא עומדת אף לא אחת מההגנות שבסעיף 15 לחוק.

בגין עוולות אלה והנזקים שנגרמו לתובע, תשלם הנתבעת את מלוא סכום התביעה בסך 100,000 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאותיו ובנוסף שכר טירחה בסך 15,000 ₪ בצרוף מע"מ. המזכירות תשלח פסק דיני זה לצדדים.