להלן תמצית טענות ההורים, כפי שבאו לידי ביטוי בחוו"ד הנ"ל.
מבין יתר טענות האב עולה כי:
"בעצם האם לא רוצה את הילדים. בדיון אצל עורך הדין היא רצתה בעצם כסף... האם פשוט לא מסוגלת להיסתדר עם כולם יחד... האם מתקשה להכיל אותם... מוכן לקבל את המשמורת על חמשת הילדים לטווח ארוך..."
מבין יתר טענות האם עולה כי האב:
"רודף אחריה, מציק לה, סמסים, הקנטות, הסתות הילדים בשיתוף הילדים בהליכים המשפטיים... מגיש תלונות סרק במישטרה, מטרטר אותה בחקירות בטענות שמרביצה לילדים... האב מצליח בכל פעם ליצור טריגר כדי לקלקל רגיעה" ואשר על כן, "היא חושבת שהיא צריכה לקבל את המשמורת על כל הילדים. גם היא מיתנגדת להמלצה לחלק את הילדים. האב מוכן לכל דבר כדי לפגוע בה הוא משחית את נפשם של הילדים, הם נהרסים ונקרעים, הנפש שלהם נפגעת. היא הייתה מוכנה לכל דבר, אפילו לוותר על הילדים כדי שיהיה שקט לילדים אך האב לא היה מוכן לכל דבר. רצה להמשיך במילחמה...
מה שברור הוא שמערכת היחסים והתקשורת ביניהם עד רגע כתיבת שורות אלה קשה ביותר וכל פיתרון מסביב להסדרי הראייה ראוי שיהיה כרוך במינימום מגע בין הצדדים.
מאידך גיסא, סביר להניח שמפעיל התנכלויותיו קטנות כנגד האם כדי לפגוע בה ולנסות להתיש אותה על ידי הצקות, (נתוק תקעי חשמל, נתוק תנור חשמל במקלחת וכו'), אך תוך כדי גם פוגע בילדים).
בנוסף האם הצהירה כי היה ותתקבל החלטה של משמורת האב אין בכוונתה לקיים זמני שהות הורית נרחבים עם הילדים אלא זמנים סטנדרטיים – פעמיים בשבוע אחה"צ וכל שבת שניה.
יבוא מי שיאמר כי אין זה הוגן שהאב מתוך הרגישות הגדולה שלו לאבהותו ולעתים חוסר הגבולות והזדהות יתר שלו עם ילדיו, בייחוד בשנה האחרונה – שנת המאבק על המשמורת, הוביל במו ידיו למצב שבו הילדים יותר כרוכים אחריו, והאם בשל כך מגיע לו הפרס כביכול להיות המשמורן?
חשוב לנו בהקשר זה להדגיש כי אין אנו עוסקים בשפיטה של ההורים ובחיפוש אחר הצדק והשאלה מי אשם יותר במצב המורכב שנוצר, להערכתנו השנה האחרונה גבתה מחיר כבד מהילדים ומההורים מעצם חוסר הודאות המתמשך בו היו שרויים.
...
אמנם נקודות החוזק באופציה זו נהירות לכל בר בי רב ובית הדין אף הראה לה פנים מסבירות נוכח כל המקובץ לעיל.
עפ"י כל האמור לעיל דומה כי על אף הקושי הרב והעצום בהחלטה על חלוקת הילדים בין ההורים ונוכח הנסיבות והנימוקים הנ"ל – הרי שאין מנוס מלקבל את עמדתם של רוב מניין ורוב בניין של גורמי הרווחה והמקצוע הממליצים על כך שכן – לאחר בחינה מדוקדקת של היתרונות והחסרונות בחלופה זו, ולאחר השוואת העוצמות שביתרונות ובחסרונות של חלופה זו לעומת החלופות האחרות (בדגש על החלופה של קביעת האם כמשמורנית בלעדית כדרישת האם וב"כ) סבור בית הדין כי הסיכונים והחששות מפני ההפרדה בין הילדים והתרופפות הקשר היציב בין ההורים לילדים שאינם במשמורתם, הם בעלי משקל סגולי נמוך ביחס לסיכונים הפיזיים והרגשיים והקשיים הרבים הנשקפים מיישום החלופות האחרות.
סוף דבר:
לאחר שקלול כלל הנתונים ובחינת עמדות הצדדים, באי כוחם ובעלי המקצוע הנ"ל ולאחר העיון הראוי בכל החומר הרב שבתיקי הצדדים, מחליט בית הדין בזאת, ולא מבלי לבטים מרובים, וכן עם הרבה תפילה ותקווה לשיפור מערכת היחסים ואיכות התקשורת הבין־הורית למען עתידה הטוב של המשפחה, לאמץ עקרונית ולשלב את עיקרי המלצותיו של הפסיכולוג עם מסקנותיה של וועדת ההחלטה / התסקירים מיום 23/10/13, כפי שהוגשו לבית הדין ביום 3/11/13 וכדלהלן.
