בפני תביעה לפיצויים בגין לשון הרע.
הנתבע, לעומת זאת, טוען כי אין לשון הרע או פירסום לשון הרע, כי האימייל נשלח למעסיק, לאחר שהמעסיק פנה לנתבע לאחר שמצא את המסמך תוך כדי ניטור מחשבו של התובע.
ברור הוא, כי משלוח מכתב ובו האשמות כי עובד בכיר מקבל כספים מחברה העובדת עם המעסיק כדי שיגרום למעסיק לעבוד איתה, או טענה כי הוא מפר את כללי הבטיחות, עלולים "לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו", כהגדרת לשון הרע בסעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").
...
האם התובע פוטר או התפטר? לעניין זה אני מקבל את עדות עובדי המעסיק כי התובע לא פוטר, אלא התפטר מיוזמתו.
אינני מקבל את טענת התובע כי יש לקחת בחשבון גם את עובדת פרסום ההליך הנוכחי באינטרנט.
ככל והתובע גם סבר שיש בהליך כדי להמשיך לפגוע בשמו יכול היה גם לפנות ולבקש למנוע את פרסומו מכוח סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אך הוא לא עשה כן.
לאחר שקלול השיקולים השונים אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: בגין נזק לא ממוני, סך של 60,000 ₪.
עוד ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪.