מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

לשון הרע במייל: תביעה בגין לשון הרע בעבודה במייל

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעת מייל זה מהוה פירסום לשון הרע ומשכך הגישה תביעה שכנגד על פיצוי בגין לשון הרע בסך של 100,000 ₪.
בבחינת ביטויים שנטען לגביהם כי יש לראות כלשון הרע, כאשר מדובר במערכת יחסי עבודה הרי שיש לבחון גם את הביטויים על רקע מארג התפקידים במקום העבודה.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין הסכומים המפורטים להלן: סך של 56,316 ₪ בגין אי הקצאת אופציות ומניות (לאחר קיזוז הקדמה מוקדמת והשלמת פיצויי פיטורים), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.15 ועד יום התשלום בפועל.
התובע ישלם לנתבעת, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין סך של 25,000 ₪ בגין לשון הרע, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.15 ועד יום התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בתביעה שכנגד עותרות הנתבעות לחיוב התובע בגין שכר עבודה אשר שולם לו בטעות, עבור זמני ההפסקה בהם כלל לא עבד, בגין גמול עבודה בשעות נוספות אשר שולם לתובע ובגין תמורת הודעה מוקדמת.
כתוצאה ממעשי או מחדלי הנתבעת 4, התבזה התובע בפני כל עובדי הנתבעות 1-3 ו/או בפני חבריו לעבודה, הממונים עליו והכפופים לו. התובע הפנה להודעת המייל, שנשלחה כיומיים מיום סיום עבודתו, על ידי הנתבעת 4 ובהודעה זו, לטענתו, עוולו הנתבעות כלפיו עוולת לשון הרע.
בעיניין שוורץ הנ"ל קבע בית הדין הארצי כי בתביעת לשון הרע שעילתה נוצרה במסגרת יחסי עבודה, יש להוסיף לאיזונים הנ"ל גם את המאפיינים היחודיים של יחסי העבודה, ובכלל זה יש להיתחשב בכך שמקום עבודה הוא מקום בו העובדים שוהים שעות רבות מידי יום, ויש חשיבות לאפשר בו שיח פתוח, גלוי ויום יומי.
...
בנסיבות האמורות, מצאנו לדחות את התביעה שכנגד.
סוף דבר התביעה העיקרית כנגד הנתבעות – מתקבלת באופן חלקי, כך שעל הנתבעות 1-3 (ובנוגע לתביעת לשון הרע ביחד ולחוד עם הנתבעת 4), לשלם לתובע הסכומים הבאים, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין: א. הפרשי שכר מינימום בסך 4,600 ₪.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכל הנוגע לרכיב התביעה בגין לשון הרע טוענים הנתבעים כי הרשום במייל הנו אמת ולכן לא מדובר בלשון הרע.
לטענתו של התובע במייל זה בחרה הנתבע להכפיש את שמו של התובע במייל שהופץ בתפוצה , הנתבע כינה את התובע נוכל ועבריין והתייחס לעבודתו כ"היתנהלות עבריינית"" התובע טען כי בפירסום זה הנתבע העליב אותו, השפיל אותו ומשכך תבע פיצוי בסך של 100,000 לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק או חוק איסור לשון הרע").
...
משכך שוכנענו כי בנסיבות אלה התובע זכאית לפדיון חופשה בסכום של 110,737 ש"ח ₪ (33000/30 ₪ x 100.67 ימים).
סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה באופן בו על הנתבעת לשלם לתובע סך תוך 30 ימים מהיום את הסכומים כמפורט: סך של 338,415 ₪ בגין פיצויי פיטורים , בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
הנתבעים ישלמו לתובע סך של סך של 20,000 בגין פיצוי בגין לשון הרע בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לפיצויים בגין לשון הרע.
הנתבע, לעומת זאת, טוען כי אין לשון הרע או פירסום לשון הרע, כי האימייל נשלח למעסיק, לאחר שהמעסיק פנה לנתבע לאחר שמצא את המסמך תוך כדי ניטור מחשבו של התובע.
ברור הוא, כי משלוח מכתב ובו האשמות כי עובד בכיר מקבל כספים מחברה העובדת עם המעסיק כדי שיגרום למעסיק לעבוד איתה, או טענה כי הוא מפר את כללי הבטיחות, עלולים "לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו", כהגדרת לשון הרע בסעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").
...
האם התובע פוטר או התפטר? לעניין זה אני מקבל את עדות עובדי המעסיק כי התובע לא פוטר, אלא התפטר מיוזמתו.
אינני מקבל את טענת התובע כי יש לקחת בחשבון גם את עובדת פרסום ההליך הנוכחי באינטרנט.
ככל והתובע גם סבר שיש בהליך כדי להמשיך לפגוע בשמו יכול היה גם לפנות ולבקש למנוע את פרסומו מכוח סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אך הוא לא עשה כן. לאחר שקלול השיקולים השונים אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: בגין נזק לא ממוני, סך של 60,000 ₪.
עוד ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, ההגנה המוקנית בחוק היא כנגד פיטורים או פגיעה "בעינייני עבודה" (כהגדרתם בסעיף 1 לחוק) "בשל" הגשת התלונה או סיוע להגשתה (כלשונו של סעיף 2), וממילא יש לבדוק אם אכן נגרמה פגיעה כלשהיא בעובד כהגדרתה בחוק, ואם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה לבין הגשת התלונה (לעניין הקשר הסיבתי ראו גם את העברת נטל ההוכחה שקבע המחוקק בסעיף 3א' לחוק וכן בעיניין חזות; ע"ע (ארצי) 259/06 רפי רותם - מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.9.07), להלן: עניין רותם).
בחינה אובייקטיבית של האמור במיילים המכילים סיכומי שיחות ואירועים נשוא תביעה זו מעלה כי אין בהם לשון הרע כנגד התובע מאחר שמדובר בסיכומי שיחות המשקפים את אשר נאמר בהם.
...
לנוכח האמור ואף אם לטענת התובע המתואר במסמכים אלו אינו מדויק, הרי שלטעמנו לא מדובר בלשון הרע.
מעבר לאמור, הרי שבהתאם להוראות סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, יש לדחות את התביעה ונפרט.
סוף דבר: התביעה על כל רכיביה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו