מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

לשון הרע בכתב טענות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

במכתב ששלח עו"ד בוירסקי מיום 23.11.14 לעו"ד פינגרר נאמר בסעיף 9: "לפיכך אם תגיש מרשתך תביעת לשון הרע כנגד מרשתי הרי שלא יהיה מנוס מהגשת תביעה נגדית פניה לרשויות המס וכן תביעות כנגד חברת אופק והמדריך יוסי אזולאי". בסעיף 6 לאותו מכתב תוארו הטענות המופנות כלפי המדריך אזולאי יוסי ובסעיף 7 הטענות המופנות כלפי חברת אופק אשר לא קיימה את ההבטחות כגון טיול לסהרה, סיור על גבי גמלים ואף הוזכר טיול קודם לספרד שעברה התובעת במסגרת חברת אופק שם הוחלט באופן שרירותי על "יום חופשי", דבר שגרם לתובעת להוציא כספים לחינם.
לטעמי היה מקום להודיע לבית המשפט על ההליך שהיה בחיפה ואף לשנות את כתבי הטענות בהתאם, לרבות את תצהירה של התובעת שלמעשה חזר על כל הטענות כנגד הגב' ציפי מסר, ואולם בפועל הדבר לא נעשה.
...
עם זאת, גם הגב' מסר העידה שלא סביר היה שהתובעת תסכים לשינוי תוואי הטיול וזאת לאור המצב שבו מצאה את עצמה במערכת היחסים עם שאר הנוסעים ועם המדריך בטיול זה ואני סבור שכך אכן היה המצב.
מעבר לכך, אני סבור שאין לפסוק הוצאות משפט.
התביעה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מדובר בתביעת לשון הרע, שהגישו המערערים לבית משפט השלום בחיפה, נגד המשיב, בגין פירסום כתב טענות המכונה "השלמת טיעון", אשר הוגש נגד המערערת 1 - האוניברסיטה הפתוחה (להלן: "המערערת") על ידי מכללת אפיק השתלמויות אזורית (1997) בע"מ (להלן: "אפיק"), במסגרת עתירה (עת"מ 35281-11-10) שהגישה אפיק לבית המשפט המחוזי בירושלים (להלן: "העתירה").
...
לפיכך, אני קובעת כדלקמן: המשיב ישלם למערערים את אגרת ההליך בבית משפט קמא, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועדים בהם שולמה האגרה ועד להחזר המלא בפועל.
בנוסף ישלם המשיב למערערים שכר טרחת עו"ד בערכאה דלמטה, בסך 7,500 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין (השני) של בית משפט קמא.
כמו כן ישלם המשיב למערערים הוצאות הערעור דנן ושכ"ט עו"ד בגינו בסך כולל של 6,000 ₪, נכון להיום.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בנוסף, ולאחר הדיון שהתקיים ביום 4.9.2014, הוסיפו והגישו התובעים בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, בה חזרו על עקרי טענותיהם והוסיפו בין היתר, כי הגשת כתבי הטענות על ידי הנתבע שבכותרת צוין גם שמה של הנתבעת, מעיד כי הוא פועל על דעתה ובידיעתה.
עם זאת ראיתי לציין כבר עתה, כי על פני הדברים ובלי לטעת מסמרות, התבטאויותיהם של התובעים, שנכתבו בכתב תגובה שהוגשה לבית המשפט, אף אם התייחסו לנתבע שאז לא היה בעל דין, חוסים תחת ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 שנקבע כי מקים חסיון מוחלט.
...
אין לקבוע אפוא, כי התביעה נמסרה כדין לתובעת, ועל התובעים להמציא את התביעה לתובעת לפי סדרי הדין המקובלים, אף אם הנתבעת נמצאת מחוץ למדינה.
התוצאה היא – ככל שהדברים נוגעים לתביעה נגד הנתבעת – כי בהעדר המצאה כדין, לא ניתן להמשיך בתביעה, וככל שהתובעים לא ימציאו את כתב התביעה לנתבעת בהתאם להנחיות שיינתנו בהמשך להחלטה זו, דין תביעתם נגדה להימחק.
נשאלת השאלה, האם על סמך הודעת האב כפי שנרשמה לעיל, יש להמשיך בניהול התביעה נגדו? סבורני כי על אף דברי הנתבע בבית המשפט, קיים קושי רב בהמשך ניהול התביעה במתכונת שנוצרה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

הגנה על כל פירסום משמיץ רק מן הטעם שהוא כלול בכתב טענות עלולה להביא לשימוש פסול בהליכי משפט ולצרכי פירסום דברי בלע ולשון הרע.
...
בע"א 8553-19 אלכסנדר אורן בע"מ נ' יהודית כהן (פורסם בנבו 17.11.20) קבע בית המשפט (כב' הש' שטיין), כי ניתן לפסוק פיצוי בגין שימוש לרעה בהליכי משפט מבלי להיזקק לעוולת הרשלנות, בתנאי שמדובר במצב בו בין בעלי הדין קיימים יחסים מיוחדים: "הדברים שאומר יתייחסו אך ורק להתדיינות אזרחית ולכלליה. סבורני, כי דוקטרינת השימוש לרעה מסמיכה את בית המשפט להטיל על מי שעושה שימוש לרעה בהליכי משפט – לצד סנקציות אחרות או במקומן – את החובה לפצות את הנפגע על נזקיו ועל הפסדיו. קיומה של תרופת פיצויים כאמור מייתר את ההיזקקות לעוולת הרשלנות כבסיס להטלת החובה לפצות את הנפגע על מי שהסב לאותו נפגע הפסדים או נזקים על ידי שימוש לרעה בהליכי משפט.
ברע"א 3614-97 דן אבי יצחק עו"ד נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ [71 עמ'] , פ"ד נג(1), 26, 93 , נקבע כי הוראת סעיף 13 (7) חלה על גם על כתבי טענות: "נוכח טעמים אלה, אני סבור כי ההנחה הכללית, העומדת ביסוד החסינות שבסעיף 13(7), כי התועלת החברתית הגלומה בפרסומים על אודות דיונים של בית-משפט עולה במידה משמעותית על הנזק אשר עלול להיות כרוך בפרסום כאמור לשם הטוב, חלה גם על כתבי בי-דין. על-כן, יש לפרש את הוראת סעיף 13(7) כחלה גם על כתבי בי-דין, החל משעת המצאתם לצד האחר להליכים." בע"א (ירושלים) 1003-96 מיכאל בן חורין נ' רן לוי , פ"מ תשנז(1) 424, 440 עמד בית המשפט על האיזון הראוי בין חופש הביטוי בהקשר של הזכות לדיווח נכון והוגן לבין הזכות לשמו הטוב: "אין איש חולק – והמערער בכלל זה – כי לעיתון המשיבים עמדה הזכות לפרסם מידע אובייקטיבי ומאוזן על הליכים משפטיים המתקיימים בנושא שבמחלוקת בין המערער למפרסמי הכתבה ב"מוניטין". אולם מימוש חופש הביטוי בהקשר זה משתקף בזכות לדיווח נכון והוגן של האירועים הקשורים בהליכים המשפטיים המתנהלים.
סוף דבר: סוף דבר, התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דומה כי מר אולמרט ביקש להפיק תועלת מן העובדה, שעל פי הוראות סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע, כתבי טענות ודברים הנאמרים במסגרת הליך משפטי אינם חושפים את כותבם ואת אומרם לאחריות על פי החוק.
...
סוף דבר ההליך שהתנהל לפניי – מוטב היה לו אלמלא התנהל כלל.
דומה, כי גם במקרה זה צדק הנשיא שמגר, כאשר כתב בעניין מיכאלי: "אין הכרח, שכל עניין היכול להיות נדון בבית המשפט, אכן יידון כאמור." עם זאת, משהתנהל ההליך, נשמעו הראיות והוכרע הדין, אני קובע כדלקמן: בא אל סופו ההליך, ונקבעים הממצאים הבאים: מר אולמרט פרסם לשון הרע על אודות התובעים במסגרת הפרסום הראשון, מיום 12.4.2021.
על יסוד האמור, אני מחייב את מר אולמרט לשלם לתובעים כדלקמן: למר נתניהו – סך של 20,000 ₪; לגב' נתניהו – סך של 35,000 ₪; ליאיר – סך של 7,500 ₪; הוצאות המשפט בסך 10,000 ₪; שכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו