לשון הרע בין עורכי דין במהלך דיון משפטי

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 22199-03-17 זהבי ואח' נ' דור תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובעים 1.עו"ד דודו זהבי 2.ויינשטוק זהבי ושות' - משרד עורכי דין ח.פ. 51-4045053 ע"י עו"ד רביד בן שמחון נתבע עו"ד שחר דור ע"י עו"ד רונן טל פסק דין

בבקשה נטען כי הדברים שנאמרו במהלך הדיון המשפטי נשוא התביעה מוגנים לפי הקבוע בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965.

בעיניין זה אפנה לרע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד גיל (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע כדלקמן: "סעיף 13 קובע "הגנות מוחלטות" (ראו אורי שנהר דיני לשון הרע 191 (1997)).

...

אני סבורה שאין ולא היה כל צורך בצירוף תצהיר לבקשה שכן הבקשה נסובה על טיעון משפטי.

אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.

אני מורה כי התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח ₪.

כפי שציינתי לעיל במסגרת ההליך שלפניי לא עומדת למבחן שאלת השמוש שעושים עורכי דין בכלל וסנגורים בפרט בכלי התיקשורת כחלק מהייצוג המשפטי שניתן על ידם ללקוחותיהם .לצורך הכרעה בתביעה דנן יש להיתמקד בפרסומים עצמם , וליתן מענה לשאלה האם התובע הוכיח כי בכלל הפרסומים או בחלקם פירסם הנתבע "לשון הרע "בנגוד לחוק באופן שפגע בתובע. פרסומים שאינם חוסים תחת הגנות חוק איסור לשון הרע.

עתה משהוסרו מהדרך טענות התובע בדבר מקומה של גרסת **** המאשימה את התובע בבצוע הרצח בהליך הפלילי בין שאר הגרסאות שהעלה **** כחלק מהגנתו בפני האישומים השונים ומשאין עוד ספק נוכח הכרעת הדין כי הנתבע חזר על גרסה זו של **** בפני כלי התיקשורת, גרסה שהוצגה כחלק מקוו ההגנה של **** במהלך ניהול ההליך הפלילי – יש לבחון כל אחד מהפרסומים שהציג התובע בכתב התביעה באספקלריה של חוק איסור לשון הרע שהוא הבסיס לתביעה שבפניי.

הצטרפות לישכת עורכי הדין כ"ידיד בית משפט" על פני הדברים מתייתר הצורך בדיון בעמדתה העקרונית של לישכת עורכי הדין בנוגע לתביעה שלפניי וזאת נוכח התוצאה שאליה הגעתי לפיה לגבי כלל הפרסומים אין לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי לתובע בין אם משום שאין עסקינן בפירסום של הנתבע, בין אם משום שהפירסום אינו מהוה לשון הרע ובין אם מאחר שעומדת לנתבע הגנה על פי החוק.

...

לאור האמור לעיל אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה כי פרסום זה מהווה לשון הרע.

איני מקבלת את טענות התובע לפיהן מדובר בגרסה משנית בלבד מבין מס' גרסאות שונות ואילו הנתבע באופן מכוון בחר להעצים דווקא גרסה זו על פני גרסאות אחרות של **** מתוך רצון לפרסם את עצמו בכלי התקשורת.

סיכום נוכח האמור לעיל, התוצאה היא שהתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע בגין פרסומים שונים שלטענת התובע מהווים פרסום לשון הרע, בנסיבות המקרה שהובא בפניי נדחית במלואה.

האמירות נאמרו "תוך כדי הדיון" שלישית, האמירות במקרה שלפני נאמרו "תוך כדי הדיון". אציין כי הפסיקה העניקה פרשנות רחבה למילים "תוך כדי הדיון" המופיעות בלשון סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, כך שהפסיקה כללה באופן מפורש הן דברים שנכתבו בתצהירים מטעם הצדדים והן אמירות שהוחלפו בין הלקוח לבין עורך דינו.

וכן ר' בשורה ארוכה של פסקי דין בהם בית המשפט העניק חסינות לעורך הדין בגין אמירות שזה אמר במהלך ניהול ההליך המשפטי: ת"א (פ"ת) 22452-12-15‏ אלה אבוביץ' נ' עו"ד אורלי אתלה גלמן [פורסם במאגר נבו] (25.2.2018); ת"א (ראשל"צ) 93/08 עו"ד הורוביץ צחי נ' עו"ד בן דוד איתן [פורסם במאגר נבו] (18.10.2009); ת"א (י-ם) 8892/06‏ עו"ד בורשטיין יואל נ' עו"ד זהר גיאת [פורסם במאגר נבו] (21.02.2007); ת"א (י-ם) 5118/01‏ ‏יורם זריפי נ' משה כהן [פורסם במאגר נבו] (19.08.2001) במקרה דומה למקרה שלפניי, במסגרת ת"א (ת"א) 58577/05 כהן-שטרקמן מירה, עו"ד נ' גרטש איתן, עו"ד [פורסם במאגר נבו] (24.10.2007), דחה בית המשפט תביעת לשון הרע כנגד עורכת דין אשר במכתב ללקוח שלה כתבה דברי לשון הרע על עורך דין אחר, וזאת על סמך קיומו של חיסיון מכוח סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.

מסקנה זו כי יש להעניק את החיסיון מכוח סעיף 13(5) הן ללקוח והן לעורך הדין, כל עוד השיחה ביניהם מתייחסת להליך המשפטי, אף מתיישבת היטב עם הראציונאל של סעיף 13(5) כפי שזה משתקף בעיניין חיר לעיל: "אולם נקודת המבט של סעיף 13 אינה מצטמצמת למקרה הספציפי. הסעיף נועד להגן על שיקולים רחבים הנוגעים לאנטרס הצבורי, כאשר חלק מסעיפי המשנה – וסעיף-קטן (5) בכללם – מתייחסים לפרסומים שנעשים על-ידי רשויות השילטון או תוך כדי פעילותן. סעיף-קטן (5) נועד למנוע מצב שבו ירחף מעל מי מהגורמים הנזכרים בסעיף, תוך כדי דיון משפטי, האיום של תביעת לשון הרע. הסעיף נועד למנוע מצב שבו העילה לפי חוק איסור לשון הרע תהווה גורם מצנן על התבטאויות בגדרי הליך משפטי ותמנע מהגורמים השונים המעורבים בהליך המשפטי להתבטא באופן חופשי" (הדגשה שלי – ג.ה.).

...

לפיכך, אף אם אניח כי מדובר בדברי לשון הרע, ואף אם אניח כי לא עומדת לנתבע הגנת האמת בפרסום (ולמען הסר ספק איני קובע זאת), דין התביעה להידחות.

סיכום והוצאות אשר על כן, אני דוחה את התביעה על כל חלקיה.

אשר על כן אני קובע כי התובע ישלם לנתבע שכר טרחת עו"ד בסך של 22,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן הוצאות משפט (צילומים, נסיעות וכיוצ"ב) בסך כולל של 1,500 ₪.

האם עומדת עילת תביעה בלשון הרע, לאדם אשר מסוכסך עם אחר, כנגד עורך דינו של אותו אחר, בגין ייעוץ משפטי שנתן עורך הדין ללקוחו, אותו אחר, במסגרתו ייעץ ללקוחו כי היתנהלותו של אותו אדם כלפיו הינה שלא כדין והאם עומדת עילה כאמור, כשדברי עורך הדין נאמרו למי שטרם שכר שירותיו ובקש תחילה לשמוע את חוות דעתו, בטרם יחליט האם להיות מיוצג על ידו? אלה השאלות העקרוניות שעומדות לדיון במסגרת פסק דיני זה, הניתן בעטיה של בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

וכן ר' בשורה ארוכה של פסקי דין בהם בית המשפט העניק חסינות לעורך הדין בגין אמירות שזה אמר במהלך ניהול ההליך המשפטי: ת"א (פ"ת) 22452-12-15‏ אלה אבוביץ' נ' עו"ד אורלי אתלה גלמן [פורסם במאגר נבו] (25.2.2018); ת"א (ראשל"צ) 93/08 עו"ד הורוביץ צחי נ' עו"ד בן דוד איתן [פורסם במאגר נבו] (18.10.2009); ת"א (י-ם) 8892/06‏ עו"ד בורשטיין יואל נ' עו"ד זהר גיאת [פורסם במאגר נבו] (21.02.2007); ת"א (י-ם) 5118/01‏ ‏יורם זריפי נ' משה כהן [פורסם במאגר נבו] (19.08.2001) במקרה דומה למקרה שלפניי, במסגרת ת"א (ת"א) 58577/05 כהן-שטרקמן מירה, עו"ד נ' גרטש איתן, עו"ד [פורסם במאגר נבו] (24.10.2007), דחה בית המשפט תביעת לשון הרע כנגד עורכת דין אשר במכתב ללקוח שלה כתבה דברי לשון הרע על עורך דין אחר, וזאת על סמך קיומו של חיסיון מכוח סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.

העובדות ברורות לחלוטין וגם התובעים בכתב התביעה אינם טוענים אחרת, קרי – מדובר בשיחת זום בין עורך דין ולקוחותיו, אליה הצטרפו לקוחות בפוטנציאה, משקיעים נוספים, שכדי לשקול אם להצטרף למהלך המשפטי שבכוונת חלק מהמשקיעים האחרים, שכבר שכרו את שירותי הנתבע 1, לנקוט, הצטרפו לשיחה, שמלכתחילה תוארה ככזו שבאה לידון בחוות הדעת שנתן הנתבע 1 ובהליכי הגשת תביעה.

...

לסיכום, לתובעים לא עומדת עילה בלשון הרע נגד הנתבעים, משום שלזכות הנתבעים עומדת במקרה דנא החומה הבצורה של הגנת סעיף 13(5) לחוק.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית על הסף.

בהתחשב מחד גיסא, בתוצאה ובסכום התביעה הגבוה והעובדה שלא היה מקום מלכתחילה להגשת התביעה, ומאידך גיסא, בהתחשב בכך שהתביעה מסתיימת כבר עתה, בשלב מוקדם, ישלמו התובעים לנתבעים שכר טרחת עו"ד ריאלי וסביר, בסך של 30,000 ₪, עבור ההליכים שהתקיימו עד כה. ניתן היום, י"ח טבת תשפ"ב, 22 דצמבר 2021.

בחינת לשון סעיף 13(5) מעלה כי הקף החסינות הניתן במסגרת סעיף זה, הנו רחב וכולל כל אמירה שנאמרה על ידי בעל דין במהלך הדיון המשפטי.

התובע העיד (עמ' 4 ש' 19-21) כי עו"ד מלך מלווה אותו הרבה שנים, ולדידו הדברים שנכתבו בהתראה הנוספת עלו לצורכי מו"מ בהתכתבות בין עורכי דין שמכירים אחד את השני, וכי הוא מעולם לא היתנגד כי עורכי הדין מטעמו יגיעו לפשרות.

עו"ד מלך העיד בדיון (עמ' 5 ש' 14-17) כי ההתראה הנוספת נכתבה במטרה "...לנסות ולהביא את הסיכסוך הזה לידי גמר". בנגוד לעולה מן הכתב בהתראה הנוספת, עו"ד מלך העיד כי מבחינתו האיום היה להגשת תביעה אחרת, וכי הוא לא טיפל בתביעות לשון הרע.

...

אמנם אין זו תביעת השתקה כהגדרתה המקובלת, אולם נוכח האמור בהתראה הנוספת, אני סבור כי הגשתה וניהול ההליך בעניינה, הוא ביטוי לשימוש לרעה בהליכי משפט, כמעין "נקמה" על כך שהנתבע לא הסכים להתפשר עם התובע.

סוף דבר התביעה נדחית.

סה"כ ישלם התובע לנתבע סך של 17,000 ₪.