למי שייכים הרווחים על פיצויי פיטורים

המשיבה טענה כי אין להתערב בפסק הדין וחזרה על טענתה לפיה תשלומיה לקרן הפנסיה באו על חשבון פצויי פיטורים וכי רווחי ההשקעה, בנסיבות העניין, נזקפים על חשבון כספי הפיצויים, כפי שאת הפסדי ההשקעה, במקרים אחרים, סופג המעסיק ולא העובד.

...

סוף דבר – הערעור נדחה.

השאלה היא האם יש לראות ברווחים האלה (שהועברו לקופת התגמולים של התובעת, בהתאם לתנאי הפוליסה) כסכום ששולם לתובעת על חשבון פיצוי פיטורים (כגירסת הנתבעת) או שמא, כפי שטוענת התובעת, אין להביא אותו בחשבון והוא שייך לתובעת.

למי שייכים הרווחים שנצברו בפוליסה? ביום 1.8.93 הצטרפה התובעת לביטוח מנהלים בחברת הביטוח הראל אשר כלל פוליסה מסוג "מעולה" המשתתף בריווחי תיק השקעות.

לשאלת ב"כ התובע בקשר לאיזה רכיב או סכום צריכה הנתבעת להתייחס כאשר היא משלמת לתובעת את פצויי הפיטורים השיבה עו"ד אולברג-גרטל כי רכיב הפיצויים שמוגדר אצלה הנו "תשלום פיצויים על ידי המעסיק" וייתכן שיש פער בין הסכום שנצבר אצל חברת הביטוח לבין סך מחויבותו של המעסיק (עמ' 10 ש' 1-4 לפרוטוקול הדיון).

...

אשר לטענת התובעת בנוגע להלנת יתרת פיצויי הפיטורים, שהיו שנויים במחלוקת, אנו סבורים כי אין הצדקה לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצוי פיטורים, בהתאם לסעיף 20 לחוק הגנת השכר.

נוכח האמור, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪ בגין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, על הסכומים שלא היו במחלוקת.

לסיכום נוכח האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 85,500 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.4.15 ועד התשלום המלא בפועל.

כמו-כן, צוין בפסק הדין, כי החל משנת 2004 ואילך, אופן חישוב הפיצויים הוסדר באופן אחיד, באמצעות תקנה 46(ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964), שחלה על כל סוגי הפוליסות (פנסיה, ביטוח מנהלים, קופות גמל לחסכון) ולפיה "ערך הפדיון של מרכיב הפיצויים בחשבון קופת ביטוח, יהיה סך כל התשלומים ששולמו למרכיב הפיצויים בחשבון קופת הגמל, בתוספת ריווחי הקופה, כפי שיוחסו למרכיב הפיצויים על פי תקנה 49ב, והכל בנכוי ההוצאות שיוחסו למרכיב זה (להלן – צבירת הפיצויים)". אם כן, בהתאם להלכה שנקבעה בעיניין דורית לוי, השאלה איזה סכום יכול המעסיק לזקוף על חשבון פצויי פיטורים תלויה בהוראות הפוליסה עצמה (ככל שהופקה לפני שנת 2004, שמאז חל המנגנון האחיד שצוין לעיל).

אלא שלא עדות האקטואר היא זו שקובעת האם הרווחים על מרכיב הפיצויים שייכים למעסיק, כי אם, כפי שנקבע בעיניין דורית לוי, הוראות הפוליסה.

...

דמי הבראה התובע זנח טענתו ביחס לרכיב דמי הבראה (גם בסכומיו), ולכן התביעה בגין רכיב זה נדחית.

סיכום הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בגין הפגמים בהליך הפיטורים בסך של 45,000 ₪.

אשר לענין ההוצאות – תביעת התובע ברכיבים משמעותיים נתקבלה ובכלל זה הטענה ל200% פ"פ שההגנה בקשר אליה, כך מצאנו, נהגה בחוסר תום לב), אף כי לא החלק המכריע של סכומה הכספי.

המחלוקת בין הצדדים עניינה בפירות ההשקעה/ הרווחים על כספי הפיצויים שהופקדו בפוליסה ואשר המבטחת (חברת מגדל) סיווגה ברישומיה כ"פדיון נוסף"/ "ערך פדיון תגמולי מעסיק". בפרשת אילנה קאטר[footnoteRef:10] , עת שאלת פירות ההשקעה על כספים הצבורים בקופת הגמל עמדה לפתחו של בית הדין הארצי, נפסק כי ריווחי הקופה באים אף הם על חשבון פצויי הפיטורים וכך נקבע: [10: ראו ה"ש 7.

לא הובא לפני כל ממצא אשר יש בו כדי להעיד כי הייתה למי מהצדדים כוונה סובייקטיבית ביחס לרווחי הפוליסה בעת ההצטרפות לפוליסה ו/או כי הייתה לצדדים כוונה סובייקטיבית משותפת בעיניין.

] מהאמור עולה, כי בהיבט הסובייקטיבי, התובע לא הוכיח שבמועד הפקת הפוליסה הוסכם בין הצדדים מפורשות, כי הרווחים על כספי הפיצויים יהיו שייכים לעובד בכל מקרה של סיום עבודה.

...

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

התביעה לתשלום השלמת פיצויי פיטורים- נדחית.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

האם הרווחים שנצברו על כספי פצויי הפיטורים בפוליסת ביטוח המנהלים שניפתחה לתובע במגדל בשנת 1997 שייכים לעובד או למעסיק המסגרת הנורמאטיבית תקנה 46(ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה"), קובעת כדלקמן: "ערך הפדיון של מרכיב הפיצויים בחשבון קופת ביטוח, יהיה סך כל התשלומים ששולמו למרכיב הפיצויים בחשבון קופת הגמל, בתוספת ריווחי הקופה, כפי שיוחסו למרכיב הפיצויים על פי תקנה 49ב, והכל בנכוי ההוצאות שיוחסו למרכיב זה (להלן – צבירת הפיצויים)." בע"ע 29744-11-18 חברת מוסדות חנוך ותרבות בהרצליה מיסודה הסוה"י לא"י נ' דורית לוי [פורסם בנבו] (31.3.2020) (להלן: "עניין לוי"), קבע בית הדין הארצי כי, בחישוב ערך פדיון כספי פצויי הפיטורים שנצברו בפוליסת ביטוח מנהלים שהוצאה בשנים 1992-2003, לא יובאו בחשבון הרווחים: "סיכום ביניים מלמד, איפוא, כי בהתאם להוראות הפוליסה, חישוב ערך פדיון מרכיב הפיצויים במערכת יחסי עובד (מבוטח) – מעסיק (בעל הפוליסה), אינו כולל את התשואה הריאלית של כספי הפיצויים – דהיינו: התשואה העולה על קרן ההפקדות בתוספת הפרישי הצמדה למדד – אשר "הוסטה" למרכיב התגמולים ואין לזקוף אותה על חשבון פצויי הפיטורים המגיעים לעובד ממעסיקו.

...

למעלה מן הצורך, סבורים אנו שיש מקום לדון בנושא בקצרה.

סוף דבר שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, הינו 10,000 ₪.

באשר להוצאות, בשים לב לכך כי תביעת התובע התקבלה במלואה, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.