מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ליקויי בנייה של קבלן בהליכי פירוק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לפצוי בגין ליקויי בנייה, בפרויקט בו בשל צו מניעה שהוצא במסגרת הליכי פירוק של קבלן המשנה, נימנע מהנתבעת, יזמית הפרויקט ומוכרת הדירות בו, להשלים את הבניה ולבצע התיקונים.
...
גם בעניין זה אני סבורה שיש להעדיף את פרשנות המהנדס ברגמן למפרט הטכני.
לפיכך, אני מקבלת את עמדת התובעים בסעיף זה, וקובעת שהנתבעת תפצה את נציגויות הבתים המשותפים בעלות כפי שנקבעה על ידי המומחה לצורך ביצוע הציפוי לפי המפרט.
לסיכום לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים כדלקמן: הנתבעת תפצה את התובעים 1 ו- 2 (משפחת עובדיה) בסך 37,920 ₪ בגין הליקויים, בתוספת 30,000 ₪ עבור התקנת תקרת בטון, ובתוספת 6,800 ₪ עבור פיקוח הנדסי בגין תיקון הליקויים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לצוו עשה לתיקון ליקוי בניה וכן לפצוי כספי בסך של 40,000 ₪ בגין עגמת הנפש והמטרד אשר נגרמו לתובעים בגין ליקוי הבניה נשוא התביעה.
בנסיבות אלה, פנו התובעים ביום 20.8.14 לקבלן, הן בדואר אלקטרוני והן בשיחת טלפון, התלוננו על אזלת הידיים של הקבלן המבצע ובקשו את היתערבות הקבלן בתיקון חדירת המים.
רק ביום 20.8.14 פנו התובעים לראשונה לקבלן, בטענה כי קיימת חדירת מים לממ"ד. משכך, נוכח חלוף הזמן בין ביצוע התיקון שככל הנראה צלח, מועד מסירת הדירה ומועד הדיווח על הליקוי החדש, ומהטעם שהקבלן המבצע ניכנס להליכי פירוק, ביקש הקבלן שהות לבחון את הטענות ואת מקור הליקוי.
...
אשר על כן, נדחית טענת הקבלן כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לתקן את הליקוי.
אשר על כן דין טענה זו להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע מספר כי כאשר השלים הבורר את ההבהרות בקשר לפצוי הכספי בגין ההפרש בשווי הדירות, המובטחת והמתקבלת, כבר היה הקבלן בקשיים והחברה שבנתה נכנסה להליכי פירוק והוא נאלץ לקבל את החזקה בדירה שנקבעה, ללא המפרט המשודרג שהובטח.
מזה שנים מנהל התובע אנספור הליכים, ומעלה טענות כנגד הדירה, גודלה, מיקומה בבניין, לקויי בנייה, וכיוצ"ב. תחילת המעשה בשנת 1999, עת פנה הקבלן והציע לתובע, כאפוטרופוס דודתו החסויה, להצטרף לעיסקת קומבינאציה בפרויקט פינוי בינוי, בו תיהרס דירתה הישנה ותחתיה יבנה בית דירות, שהחסויה תקבל בו דירה חדשה.
והרי אין לבוא בטענות אל הנתבע כי לא הגיש בקשה לצוו מניעה, שעה שאין הסכמה של לקוחו לעשות כן. התובע מתלונן גם על חסרונה של ערבות בצוע ומפנה לס' 20.1 בו נכתב כי הקבלן "יהיה רשאי למכור את הדירות בבניין החדש הנגזרות מזכויות הקבלן...זכות זו של הקבלן מותנית בהפקדת ערבות הביצוע, כהגדרתה להלן, בידי הדייר." ואולם בסעיף 21 המוגדר כסעיף 'הביטחונות' נקבע כי הקבלן ימציא לדייר, קודם לתחילת עבודות ההריסה, את ערבות המכר, במידה ולא נימסרה כבר בהתאם לאמור בסעיף 19.3.1.
...
האחד נתבע, נכלל והתקבל בפסק הבורר, והאחר, כחלק מתביעה זו. הואיל וממילא נדחית התביעה על ידי, לא מצאתי לנכון לעסוק יתר על המדידה בפרטים אלו.
הואיל ומצאתי כי יש לדחות את תביעתו.
התובע ישלם לנתבע שכ"ט עורך דין בסכום של 40,000₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה שהגישו 55 דיירים בפרויקט מגורים ברח' נתן אלבז 1 בקריית גת, נגד הנתבעת כ. כוכב הנגב – חברה לבניין ופתוח (1990) בע"מ. בתביעה נטען לאיחור במסירת הדירות ולליקויי בניה בחלק מהדירות וברכוש המשותף.
התובעים טוענים מנגד כי האיחור נבע מהתנהלות כושלת של הקבלן המבצע – חברת י.א.חי בע"מ – וכניסתה להליכי פירוק, ולא בגלל מבצע "צוק איתן". לטנתם, במבצע "צוק איתן" פיקוד העורף התיר המשך עבודות ולימודים באיזור קריית גת ברוב זמן המבצע.
...
אינני מקבלת את הטענה כי המבצעים הצבאים "התניעו" את הוראות ההסכם והביאו למועד מסירה חדש, אבל יש בהם כדי לדחות את מועד המסירה לפרק זמן שמבטא את העיכוב המשוער כתוצאה ממנו.
נוכח כל האמור, אין יסוד לקבוע כי מצבע "צוק איתן" הביא להשבתה מוחלטת של פעילות הבנייה והיה הגורם היחיד לעיכוב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ההודעה נגד קבלן המשנה נדחתה בעקבות הליכי פירוק וכינוס נכסים המתנהלים בעיניינם.
קיומם של הליקויים בקיר המסך ידועים לנתבעת מזה מספר שנים, לפחות משנת 2011, כפי שניתן ללמוד ממכתבו של קבלן המשנה, ואף שהיא ביצעה תיקונים רבים בדירה, כפי שעולה בין היתר מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, היא ביכרה שלא להחליף את קיר המסך, אף שהיה באפשרותה להקטין נזקיה באמצעות ביצוע התיקון, תוך תאום העבודה עם כלל הדיירים.
נקבע כי "בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד. אף על פי שקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול דעת בית המשפט, גם קביעה זו צריכה לעמוד במבחן של סבירות." בעניינינו מדובר בליקויים מהותיים, ולא אסטטיים, ברטיבות הפוגמת פגימה של ממש בשימוש בדירה.
...
ריף אלומיניום אף היא טענה טענות שונות, בין היתר כי אין צורך בהחלפת קיר המסך בכללותו, וכי ניתן לבצע תיקונים בדירת התובעים בלבד, ואולם העדפתי את חוות דעתו של המומחה, שלפיה אין מנוס מהחלפת הקיר בשלמותו.
סיכום אשר על כן אני מקבלת את התביעה וכן את ההודעה לצד שלישי.
הנתבעת תשלם לתובעים סכומים כדלקמן: (1) עבור תיקון הליקויים - סכום של 53,570 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו