ליקוי בטיחות הטלת קנסות לצדן

ב"כ הנאשמים, מצדו, ביקש לתת משקל לכך שמדובר בעבירות משנת 2011 וכתב אישום שהוגש ב 2015 כך שנכון לעת הזו חלפו כימעט 8 שנים ממועד ביצוע העבירה, כך שחלק מהתועלות הקיימות בגזירת דינם של עבריינים, פחות רלוואנטיות בחלוף פרק זמן כה ממושך.

הקנס שיושת על הנאשמת – לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירות ואופיין כפי שפורטו לעיל, העובדה שמדובר בארוע שאמנם נכללות בו עבירות רבות אולם כולן נעברו במסגרתו בלבד ובמהלך פרק זמן קצר יחסית והנאשמת לא הורשעה לפניו וגם לא אחריו בבצוע עבירות כלשהן, העובדה שבסופו של דבר ליקויי הבטיחות תוקנו, העובדה שלמרבית המזל לא נגרם כל נזק למי מבין הפועלים עקב הפרת הוראות הבטיחות, וכן את פרק הזמן הממושך שחלף ממועד ביצוע העבירות ועד העמדת הנאשמים לדין, החלטתי להשית על הנאשמת קנס בסך של 140,000 ₪, אשר ישולם בעשרים תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 01/03/19.

...

אם כן, בהעדר ביסוס כלשהו לקביעה לפיה הנאשם מצוי בחסרון כיס - אין בידי לקבוע שיש לתת משקל למצבו הכלכלי של הנאשם לעניין מתחם הענישה, ולקבוע לעניינו מתחם ענישה שונה.

הקנס שיושת על הנאשמת – לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירות ואופיין כפי שפורטו לעיל, העובדה שמדובר באירוע שאמנם נכללות בו עבירות רבות אולם כולן נעברו במסגרתו בלבד ובמהלך פרק זמן קצר יחסית והנאשמת לא הורשעה לפניו וגם לא אחריו בביצוע עבירות כלשהן, העובדה שבסופו של דבר ליקויי הבטיחות תוקנו, העובדה שלמרבית המזל לא נגרם כל נזק למי מבין הפועלים עקב הפרת הוראות הבטיחות, וכן את פרק הזמן הממושך שחלף ממועד ביצוע העבירות ועד העמדת הנאשמים לדין, החלטתי להשית על הנאשמת קנס בסך של 140,000 ₪, אשר ישולם בעשרים תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 01/03/19.

הקנס שיושת על הנאשם - לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים לנאשמת, ובנוסף את העובדה שעצם השתת הקנס על הנאשמת ישפיע באופן משמעותי על הנאשם, כמו גם את מצבו המשפחתי שתואר לעיל ואת עובדת היותו אדם נורמטיבי, כאמור, נעדר כל עבר פלילי, שמקפיד גם לתרום לקהילה, וכן את העובדה שהביע צער וחרטה על ביצוע העבירה, עוד בשלב בו נחקר ע"י מפקחים מטעם המאשימה וחזר והדגיש זאת בטיעוניו לעונש, החלטתי להשית על הנאשם קנס בשיעור הרף התחתון של מתחם הענישה בענייננו, שעומד על סך של 65,700 ₪ .

נטען כי טיב הטענות, בחלקן, מלמד על טענות של אכיפה בררנית ולכך לא באו ראיות מצד המערער.

לא נפלה טעות בקביעת בית משפט קמא כי נוכח נסיבות המקרה היה מקום לנקוט בהליך פלילי חלף הטלת קנס מינהלי, זאת נוכח ליקויי הבטיחות אשר טמנו בחובם סכנה רבה וממשית, זאת להבדיל מליקויים טכניים שאין בהם סכנה, כמו גם אי נקיטת אמצעים מספיקים מפני ארוע שריפה העלולה לנבוע מפיצוץ הבלונים.

...

אף טענת הסנגור, לפיה כתב האישום הוגש בחוסר סמכות – דינה להידחות.

באשר לטענת הסנגור, לפיה, נפל בלבול בין המערער לבין נאשם אחר המעורב בהליך אחר, מקובלת עלינו קביעתו של בית משפט קמא, לפיה לגופו של ענין אין בכך כדי להשפיע על תוצאת ההליך או על דחיית הטענה שלא היה מקום להגשת כתב אישום.

בתסקיר המשלים מיום 4.6.13 ציין שרות המבחן, כי חל שיפור באשר לנטילת אחריותה של המערערת על קרות התאונה וניכר מאמץ מצידה להיתמודד באופן בוגר וישיר עם אחריותה לתוצאותיה.

(ו) מכתבים של קבוץ עין החורש וראש המועצה האזורית מנשה לפיהם יש בכביש שבו אירעה התאונה ליקויי בטיחות חמורים ובשנתיים האחרונות אירעו בו תאונות דרכים רבות.

כמו כן, איננו מקבלים את טענות ב"כ המערערת בכל הקשור לקנס שהוטל על המערערת למרות מצבה הכלכלי הקשה שכן הוא מבטא נכונה את דרגת רשלנותה הגבוהה ואת התוצאות הקשות שגרמה בנהיגתה הרשלנית.

...

דיון והכרעה איננו מקבלים את טענות ב"כ המערערת בכל הקשור לקביעת בימ"ש קמא לפיה הרשלנות שגילתה המערערת בנהיגתה היא בדרגה גבוהה.

כמו כן, איננו מקבלים את טענות ב"כ המערערת בכל הקשור לקנס שהוטל על המערערת למרות מצבה הכלכלי הקשה שכן הוא מבטא נכונה את דרגת רשלנותה הגבוהה ואת התוצאות הקשות שגרמה בנהיגתה הרשלנית.

אנו קובעים שמשך תקופת חלותו של המאסר על תנאי תהיה שלוש שנים מיום מתן גזר הדין ע"י בימ"ש קמא ביום 27.6.13.

אנו מקבלים את הערעור באשר לעונש המאסר בפועל וקובעים כי המערערת תרצה 6 חודשי מאסר בעבודות שרות במרכז שיקום "קרן" בחדרה או בכל מקום עבודה אחר שייקבע ע"י הממונה על עבודות שרות, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

ביום 23.6.16 נערך ביקור פקוח מטעם משרד הכלכלה והתעשייה, במהלכו נימצאו ליקויי בטיחות, בנגוד להוראות פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] התש"ל – 1970 (להלן- פקודת הבטיחות בעבודה), והתקנות שהותקנו מכוחה.

סעיפים 219 ו- 225 לפקודת הבטיחות בעבודה וסעיף 61(א) לחוק העונשין קובעים כי גובה הקנס על עבירה לפי פקודת הבטיחות בעבודה או התקנות שהותקנו מכוחה - ובעניינינו רלוואנטית, כאמור, תקנות הבניה, יעמוד על סך של 14,400 ₪, ובמידה והעבירה היתה עשויה לגרום למוות או לחבלת גוף, יעמוד גובה הקנס המירבי על סך של 29,200 ₪.

מכאן, שתקרת העונש הקבועה בצד העבירה של אי התקנת ארגז עזרה ראשונה הוא 14,400 ₪, ואילו בצד העבירות - שימוש במכונת הרמה לא תקינה ושימוש בכבל חשמלי פגום, הוא 29,200 ₪, שכן אלו היו עלולות לגרום למוות או לחבלת גוף.

עוד יצוין בהקשר זה, כי בית המשפט העליון קבע כי מאחר שכללי הבטיחות בענף הבניה נועדו לשמור על שלומם ועל בטחונם של העובדים בענף, יש להקפיד על קוצו של יו"ד בכללים אלה, ולהטיל ענישה הולמת ומרתיעה על הפרתם: "למרבה הצער, למרות החשיפה הציבורית לתאונות הרבות בענף הבניה ולתוצאות הטראגיות של תאונות אלה עדיין יש המזלזלים בהנחיות הבטיחות – דבר הגובה מחיר רב בחיי אדם.

...

לאחר שניתנה הכרעת הדין, הגישו הנאשמים בקשה לביטול ההרשעה, ואף זו נדחתה, בהחלטה מיום 18.12.22, מהטעמים המפורטים בה. בדיון שהתקיים לפני ביום 1.2.23, טענו הצדדים לעונש.

אין בידי לקבל את טענת הנאשמים כי הנאשם 2 הורשע בעבירה אחת בלבד.

בסעיף 126 להכרעת הדין, אליו הפנו הנאשמים, אף נקבע מפורשות כי "אני מרשיעה את הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום" (בלשון רבים), וביחס לנאשם 2 נקבע כי הוא הפר את חובת הפיקוח ולא נקט באמצעים סבירים כדי למנוע את ביצוע כל אחת מהעבירות בהן הורשעה הנאשמת 1, לפי סעיף 222 לפקודת הבטיחות.

בשקילת כל אלה, סבורני כי במקרה שלפני תוגשם תכלית הענישה כך שביחס לנאשמת 1 יושת קנס בשיעור של 40% מגובה הקנס המרבי, וביחס לנאשם 2 יושת קנס בשיעור של 20% מגובה הקנס המרבי.

לאור האמור, מבקשת המאשימה כי במיתחם הענישה שבין 70%-90% יוטל על כל אחד מהנאשמים קנס עונשי בסך שלא יפחת מ-80% מגובה הקנס המקסימלי ובהתאם לכך, כל אחד מהנאשמים ישלם קנס בסך של 163,200 ₪ (29,200 ₪ *6 = 175,200 ₪, ועוד 28,800 ₪ (14,400 ₪ *2) המובילים לסך 204,000 ובמכפלת 80%).

נסיבות המקרה הן נסיבות קלות, העבירות התגלו ביום 5.5.16, כשבוע לאחר חול המועד פסח בו לא בוצעו עבודות באתר; לא בוצעו עבירות של הפרת צו בטיחות ואין אשמה בעיניין זה; הליקויים שהתגלו תוקנו באופן דחוף ומידי וצו הבטיחות הוסר; תיקי חקירה אחרים בהם מתוקנים הליקויים נסגרים; מדובר בעבירות מסוג עוון; מדובר במעשה ובעבירה חד פעמיים; חלוף זמן רב מבצוע העבירה ועד הגשת כתב האישום; עבר נקי של הנאשמים וכן שתוף פעולה עם המפקחים.

שיעור הקנס המירבי עבור יתר העבירות (אי מינוי מנהל עבודה באתר ואי מתן הודעה בכתב למפקח עבודה על מינויו של מנהל העבודה עם התחלת פעולת הבנייה; העידר גידור משטחי עבודה ומדרכות מעבר; אי בדיקת פיגום לקביעת יציבותו והתאמתו למטרה שלה נועד; הציוד, אביזרים ומיתקנים חשמליים שנמצאו או הותקנו באתר לא התאימו לדרישות חוק החשמל והתקנות שהותקנו לפיו, תקנות החשמל ולתקנים הישראלים שעניינם חשמל כמשמעותם בחוק התקנים; העסקת אדם ללא לבוש מתאים; וכן אי מתן הדרכה בגובה לעובד ע"י מדריך עבודה בגובה, עומד על 29,200 ₪ לכל יחידת עבירה, כאשר לצידן סכנה לחבלת גוף או מוות.

...

נוסף על האמור לעיל, אין בידי לקבל את טענת הנאשמים כי האישומים בהם הורשעו אינם כה חמורים כפי שהדבר הצטייר מלכתחילה לטענתם (ס' 28 לטענות הנאשמים בכתב).

יחד עם זאת, לנאשם חלק בביצוע העבירות בהתחשב בתפקידו בנאשמת במועדים הרלוונטיים כאשר שימש כבעלים ומנהל בחברה על כן, אני סבורה כי אין לגזור גזירה שווה בנוגע לאחריותם.

סוף דבר לאחר שנתתי דעתי לכל האמור לעיל, אני משיתה על הנאשמת קנס כספי בגובה 71,400 ₪.