לפי הטענה מובילי הורדים היא חברה העוסקת במתן שירותי הסעות, מכירה והשכרת אוטובוסים ומיניבוסים בשיטת "ליסינג תפעולי".
במהלך שנת 2014 היתקשרה הנאשמת 4 (חב' מובילי עין בוקק בע"מ) עם מובילי הורדים בהסכמי ליסינג תפעולי ביחס לשלושת כלי הרכב.
מובילי הורדים אינה חברת ליסינג או חברת השכרה.
להלן נימוקי:
בפסק הדין המנחה בנושא חוזי ליסינג, ע"א 2462/97 הפועלים ליסינג בע"מ נ' טפול שורש, ניהול ושירותים למרפאות שיניים (ישראל מס' 1) בע"מ, פ"ד נד(1) 529 (2000), צוין כי נהוג להבחין בין שני סוגים של עיסקאות ליסינג: ליסינג מימוני וליסינג תפעולי.
בחקירתו הנגדית בבית המשפט אישר כמיל כי מסר בשיחה עם החוקר רועי זמיר ביום 31.1.2016 (ת/6) שהנאשם 1 הוא בעליה של הנאשמת 4 שקנה ממנו את אוטובוס בעסקת ליסינג (השיחה נערכה בהקשר של עבירת הסעת שב"חים), ובהמשך החקירה הנגדית מסר שהייתה לנאשם 1 חברה (מטיילי מלך) שאותה סגר ופתח במקומה את הנאשמת 4.
...
המסקנה המתבקשת בענייננו היא כי מובילי הוורדים לא עמדה בנטל להראות כי ההסכמים בינה לבין הנאשמים היו הסכמי שכירות תפעולית.
סוף דבר, טענותיה של מובילי הוורדים נדחות.
אני מורה על חילוט הסכום שהופקד חלף שלושת כלי הרכב וכן עבור הרכב הרביעי שהוזכר כי אינו שנוי במחלוקת, סה"כ 330,775 ₪ וכן על חילוט התשואות ופירות ככל שנצברו.