לידה מוקדמת של תאומים בשבוע 29

על יסוד קביעתך כי מרבית ההריונות של תאומים מסתיימים בלידה מוקדמת, ובהיתחשב כי בתקופה הרלוואנטית התובעת היתה לפני שבוע 24, על מה הינך מתבסס בקביעתך כי היה סיכון לתובעת או לעובריה? בעובדות אשר קבע בית הדין נרשם "עבודתה של התובעת כללה טפול בפעוטות והרמת ילדים, לרבות החלפת טיטולים ובגדים. כמו כן, התובעת עסקה בעבודות ניקיון בפעוטון והאכלה". על בסיס מה הינך קובע כי עבודתה של התובעת היתה "מאומצת" או כי מדובר ב"הרמת משאות כבדים"? מדוע עבודתה של התובעת הוותה סיכון לתובעת או לעובריה בין התאריכים 8.12.2016 ועד 4.2.2017? מיסמך מד"ר זוהר מיום 13.12.2016 (שבוע הריון 16) בדבר מיגבלה אורטופדית נחתם חודש לפני בדיקת אורטופד מיום 12.1.2017, שהיא הבדיקה האורטופדית היחידה שנערכה לתובעת בתקופה הרלוואנטית.

...

בהתאם לכך ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה הקודמות, וכן בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי בכדי שבידי בית הדין יהיו הכלים להכריע בתביעה, יש מקום להפנות אל המומחה חלק משאלות ההבהרה שהתבקשו, גם אם לא בהכרח בנוסחן המקורי.

    לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 ימים להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

אין לשכוח כי ההריון שהסתיים בלידה מוקדמת היה הריון תאומים ועוד יותר מכך הריון עם שליה אחת ושני שקים, כלומר היה זה הריון עם תאומים זהים.

אשר לניתוח הקיסרי,המומחה ציין בחוות הדעת כי ההריון הראשון הסתיים בלידת תאומים, בניתוח קיסרי בשבוע 25+5.

...

לאחר שעיינתי בחוות הדעת וטענות הצדדים בבקשה ובתגובה, אני מורה כדלקמן: א. המומחה ישיב על שאלה מס' 1.

לפיכך, אין מקום להעביר למומחה גם שאלה זו. לסיכום, המומחה מתבקש להשיב על סעיפי שאלה מס' 1, שבסעיף 5 להחלטה זו. המומחה מתבקש להשיב על השאלה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.

לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

בסיבת הפניה נרשם "פנתה לניטור שיגרתי לאור צירים מוקדמים... הערכת משקל 2040 (עובר 1), עובר שני 1600-1900 גרם. סונר קודם לפני שבועיים ללא גדילה (עובר 2)- אחוזון 5-20 לגיל הריון עפ דולברג". בהמלצות לטפול נרשם "לידה ראשונה שבוע 34+ תאומים BC/BA פנתה לבקורת ניטור. בסונר היום הערכת משקל לעובר שני 1600-1900 גרם ללא שינוי מבדיקה לפני כשבועיים (בלינסון)- תואם אחוזון 5-20 עפ דולברג. מופנית למיון להערכת משקל+ זרימות" (מוצג יב לתיק המוצגים מטעם התובעים).

התובעת אושפזה בביה"ח בשל "חשד להאטה בגדילה תוך רחמית". בסיכום מכתב הקבלה נרשם: "... חשד ל-IUGR לעובר שני. הערכת משקל לפני כשבועיים ביחידה עובר 1 עם גדילה בסונר היום. עובר שני: הערכת משקל לפני כשבועיים 1610-1973 גרם והיום 1704-2085 גרם, BPD, 5.4 SD מתאים 29+5 אחוזון 7- 33% עפ דולברג... לאור חשד ל-IUGR בדגש על העידר גדילה בהקפי הראש מתקבלת לאישפוז להערכה ביחידת אם ועובר. בדיון עם ד"ר וילקין לאור SD מוגבר צום מחצות. לציין כי הוסבר ליולדת על טעויות אפשריות בסונר וכן על סיבות אפשריות ל-IUGR ולהיקף ראש קטן לרבות הפרעה גנטית כרומוזומלית, הפרעה אנטומית, זהום ויראלי או הפרעה שלייתית (לאור SD גבוה). היולדת בשלב זה אינה מעוניינת בייעוץ גנטי היות ובכל מקרה לא תסכים להפסקת הריון" (עמ' 128-125 לתיק המוצגים של התובעים).

איני מיתעלמת מכך שגם ד"ר זילברמן אישר בחקירתו הנגדית שבהריון תאומים המדדים קטנים יותר וכי ".. עקומות גדילה של תאומים עד שבוע סביב 28 - 30 עוקבות אחרי הריונות יחיד. מ - 28 - 30 העקומה הזאת משתטחת זאת אומרת המדדים הם קטנים יותר"(עמ' 87-86 לפרוטוקול), ואולם, כאמור, ברשומה הרפואית אין היתייחסות כלשהיא למימצא של הקף הראש ואין דיון בשאלת הצורך בהרחבת הבירור בשל ממצא זה. גם את הטענה שלא היה מקום להרחיב את הבירור בהיתחשב בכך שגם הקף הראש של התובעת - האם, הוא קטן, לא ראיתי לקבל.

...

בנסיבות אלה, דין התביעה להידחות.

לפיכך, ככל שהייתי מגיעה למסקנה שהרחבת הבירור וביצוע בדיקת אולטרסאונד מכוונת למוח העובר, בשבוע ה - 32 להיריון או בסמוך לפני הלידה, היתה מובילה לאבחון מצבו של הקטין או לאבחון מום מוחי שבגינו וועדת-על היתה מאשרת את הפסקת ההריון, לא הייתי רואה בעמדת התובעת שלא היתה מעוניינת לפנות לייעוץ גנטי ולבצע בדיקת מי שפיר בשלב מאוחר של ההיריון, משום ראיה לכך שהיא היתה מסרבת לבצע בדיקת אולטרסאונד מכוונת למוח העובר או שהיתה מסרבת להפסקת היריון סלקטיבית, ככל שהיה מאובחן בבדיקה זו שהעובר סובל ממום מוחי.

נוכח קביעתי כי סביר יותר שהרחבת הבירור בשל הממצא של היקף ראש קטן, לרבות בדיקת אולטרסאונד מכוונת למוח העובר, לא היתה מובילה לאבחון מצבו של הקטין או לאבחון מום מוחי שבגינו וועדת-על להפסקת היריון היתה מאשרת את הפסקת ההיריון בשלב החיות - לא הוכח הרכיב האובייקטיבי של הקשר הסיבתי הנדרש לביסוס התביעה, כך שדין התביעה להידחות.

סיכום נוכח קביעתי כי לא הוכח קשר סיבתי בין התרשלות ביה"ח, המתבטאת באי התייחסות לממצא של היקף ראש העובר בשבוע ה - 32 להיריון ואי ביצוע בדיקת אולטרסאונד מכוונת למוח העובר, לבין הנזק הנטען שכן גם אלמלא ההתרשלות, סביר יותר שלא היה מאובחן ממצא שבגינו וועדת-על להפסקת היריון היתה מאשרת את הפסקת ההיריון בשלב החיות - דין התביעה להידחות.

הלכה למעשה גם פרופ' שנקר מסכים עם קביעה זו. בחקירתו אישר כי עצם היריון תאומים לא מהוה אינדיקאציה לתפירה של צואר הרחם: "עכשיו, חשבו שייתכן מאוד שאם נשים תפר באופן רוטיני אצל נשים עם תאומים, שייתכן מאוד זה ימנע את הלידות המוקדמות. התברר מזה, שזה לא עוזר, לכן עצם היות היריון של תאומים, לא מהוה אינדיקאציה לצואר הרחם, לשים תפר בצואר הרחם" (עמ' 111).

. לסיכום, בשקלול כל הממצאים – צואר תקין בשבוע 18 להיריון תאומים, הופעת צירים ולא painless cervical dilation, תוצאת צלום רחם תקינה והיסטוריה של לידה מוקדמת שהחלה עם צירים – ניתן לקבוע כי לא היה מדובר באי-ספיקת צואר הרחם" (עמ' 6 לחוות הדעת).

...

לאחר שמיעת הראיות ועדויות המומחים ובחינתן הגעתי למסקנה כי התובע עצמו לא נדבק בפטריית הקנדידה וכי נזקיו הקשים נגרמו כתוצאה מהפגות הקיצונית שבעקבות הלידה המוקדמת.

עוד הגעתי למסקנה כי הוכח, ברמת ההוכחה הנדרשת, כי לא ניתן היה למנוע את הלידה המוקדמת.

על כן, לא ניתן להטיל את האחריות לנזקיו הקשים של התובע על הנתבעת, והתוצאה היא כי התביעה נדחית.

מתי התחלתם לטפל בתאומים בסטרואידים? בסטרואידים בתאומים כאשר יצא הקונצנזוס לטפול בסטרואידים בתאומים" (עמודים 103-102 לפרוטוקול) מכל האמור לעיל עולה כי בשנת 1991 לא הייתה בבית חולים סורוקה פראקטיקה נוהגת של מתן סטרואידים במקרה של לידה מוקדמת קודם לשבוע 26 להריון ובהריונות של תאומים, היות והיה קיים חשש לפגיעה באם או בעובר.

כן. מהם אותם מקרים? המקרים האלה הם מקרים שאנחנו מקשיבים למטופלת שמתלוננת על לחץ חזק לדחוף כלפי מטה או על דימום וגינלי בכמות גדולה או על שינויים בניטור העוברי או איזה שהיא תלונה אחרת שמצביעה על סבירות גבוהה ללידה קרובה" (עמוד 29 לפרוטוקול).

...

סוף דבר: התביעה בעילת הולדה בעוולה – מתקבלת.

התביעה החלופית בעילת התרשלות הנתבעת בעניין אי מתן סטרואידים לאם להבשלת ריאות התאומות – נדחית.

התביעה החלופית בעילת התרשלות הנתבעת בעניין ביצוע בדיקה ווגינאלית לאם לאחר ירידת מי-השפיר – נדחית.