הקטינה, כיום בת 18, נולדה בבית חולים סורוקה ביום 5.7.2005 במשקל תקין של 3,400 גרם להורים עם קרבה משפחתית.
בעיניין זה, יפים הדברים שנקבעו בע"א 2989/95 קורנץ נ' בית חולים מאיר, פ"ד נא(4) 687, בעמ' 698 (1997):
"...כנגד כל אלה, עומדת תקנת הציבור המחייבת זהירות מהכבדת-יתר על הרופאים ודאגה לבל תרפינה ידיהם בטיפול בחולים ולבל יפעילו רפואה מתגוננת. זאת לזכור כי הרופא מטפל מלכתחילה בחולים, שהטיפול האמור להביא להחלמתם עלול לאכזב ולגרום לסיבוכים. וככל שהמחלה קשה יותר, כך הסיכונים גדולים יותר. תרופה וטפול היפים למחלה פלונית עלולים לגרום לסיבוך אלמוני ויש שגם הטיפול המקצועי ביותר אינו יכול להביא מזור ומרפא. בין כל אלה על הרופא לתמרן את דרכו בזהירות, באחריות ובמקצועיות, בלא שחרב המשפט מונפת מעל לראשו. לפיכך יש לבחור בקפידה את המקרים שבהם תופנה אצבע מאשימה כלפי הרופא ותעמידו בחזקת רשלן לכאורה."
נוכח האמור יש לבחון כל מקרה באופן פרטני, וכן יש לבחון באופן מושכל את טענות הרשלנות המופנות כלפי הצוות הרפואי, וזאת גם בשל החשש מפני הרתעת יתר המובילה לרפואה מתגוננת, באופן שהטיפול ייעשה מתוך חשש מפני תביעות ולא על פי שיקולים רפואיים נדרשים.
...
בנסיבות אלו, ולנוכח כל האמור לעיל שוכנעתי כי דין טענות התובעים בתביעה בעניין דינן להידחות.
סיכום:
המסקנה מכל האמור לעיל היא כי במקרה דנן לא הוכחו טענות התובעים כי נזקי הקטינה נובעים מרשלנות באבחון מצבה הרפואי באשפוז 2005, ומשכך דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.
אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה, ללא צו להוצאות.
