הגם שהערתי שבכך יפתח למעשה הליך של מעין היתמחרות, שיש בו כדי לסטות מהמתווה שנקבע בהחלטות קודמות, הרי שאחד הנימוקים העקריים לדחיית הבקשה היה העיתוי הבעייתי ביותר של הגשתה, בבוקר היום שנקבע לכנוס האספות המקדימות של מחזיקי האג"ח. קל וחומר, שעה שבחוות דעת המומחה שבחנה את שלושת ההצעות, הודגשה החשיבות של עמידה בלוח הזמנים, וכי קיים חשש שאם יחול עיכוב, ולו קצר, עלול הדבר לגרום לנזק ניכר ביותר לנושים, ובשים לב, בין היתר, לצורך להזרמה כספית ניכרת לחברת הבת, "אי די בי חברה לפיתוח בע"מ", וכדברי המומחה והמשקיף בעמ' 58 לחוות הדעת:
"בשל עוצמת אתגרי התזרים בפניהם ניצבת אי די פיתוח, ההסדר אינו יכול להיתמהמה. בעיניין זה אל לנו להסתנוור משיפור בתוצאות הקבוצה ובערכה הכלכלי של אי די פיתוח. אין מחלוקת כי קיים שיפור נמשך ב-NAV של אי די בי פיתוח, אך יחד עם זאת, צרכי התזרים של של אי די בי פיתוח לא השתנו והם עתידים להפוך לדוחקים בעתיד הקרוב מאד... בשל כך, קיימת חשיבות עליונה לאישור מהיר ומידי של הסדר החוב באי די בי אחזקות, במסגרתו יוזרם הון בסך שלא יפחת מ-650 מיליון ₪ לאי די פיתוח, לא יאוחר מחודש מאי 2014".
הבקשה הנוכחית נבדלת מקודמתה, בכך שהיא מוגשת על ידי כל נאמני אגרות החוב של החברה, ובתמיכה נטענת של כ-60% ממחזיקי האג"ח, וכן על ידי בנק לאומי, שהנו נושה נוסף.
...
סבורני שלצורך ההכרעה בבקשה די בכך שאין חולק, כי הבקשה נתמכת על ידי מחזיקי אגרות החוב עצמם, הן מוסדיים והן פרטיים, כאשר חלקם אף הגיש את תמיכתו בבקשה באמצעות עו"ד אקסלרוד.
אלא שבמקרה דנן, לאחר שבחנתי את הבקשה, שוכנעתי, כי כל הנימוקים עליהם היא מושתתת, היו בידיעת מגישי בקשה 62 בעת הגשתה, ולא הייתה להם כל מניעה לשטוח אותם במועד זה. ברי, כי אין מקום לאפשר לצד, לאחר שבקשתו נדחתה, להגיש בקשה לעיון מחדש על יסוד נימוקים שהיו ברשותו עוד בטרם הגיש את הבקשה.
סוף דבר
בנסיבות המקרה, ראוי שבית המשפט יכבד את רצון הנושים, הדוגלים במתן אפשרות לכל מציע קיים להגיש הצעה משופרת, וזאת הגם שהדבר כרוך בדחייה מסוימת של הליך אישור הסדר הנושים.
משכך, גם אם בית המשפט סובר אחרת, יש ליתן קדימות להעדפתם האמורה של הנושים, הנתמכת גם על ידי המשקיף, המומחה והכנ"ר.
לפיכך, אין מנוס אלא לאפשר את הגשת הצעות משופרות כמבוקש.
