מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

להלן דוגמא לפסק דין בהעדר הגנה שהתקבל בבית המשפט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לאור זאת, התבקש בית המשפט ליתן פסק דין כנגד המבקש על יסוד תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן – התקנות).
בית המשפט מסר לו כי נוכח אי התייצבות ניתן פסק דין אותו יוכל לקבל במזכירות בית המשפט.
ברע"א 2158-15 מאליק מוסטפא עיסא נ' ריפעת סרסור ו-38 פורמאלים (2.6.15), קבע בית המשפט: "ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה או אי התייצבות, הגישה היא ליבראלית, תוך ריפוי הנזק שניגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות (ראו, לדוגמה, רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל על פ"ד נה(5) 43 (2001). כאשר עסקינן בבקשות כגון דא, נהוג להבחין בין שני מצבים. מצב אחד הוא ביטול פסק הדין מחמת הצדק ומצב שני הוא ביטול מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט. "הצביע המבקש על פגם בהליך, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להמנע ממתן החלטה, זכותו של המבקש היא, שההחלטה תבוטל "מתוך חובת הצדק ex debito iustitiae". עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה, ובית המשפט אינו רשאי לשקול, אם היתה ההחלטה נכונה, לגופו של ענין, אם לאו" (ראו, י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי 736 (מהדורה 7, 1995)).
...
עם זאת, אני סבור כי בנסיבות העניין, ונוכח החשיבות שבזכות הגישה לערכאות, יש להורות על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות כמפורט להלן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

(בהודעה לצד שלישי) זהו פסק דין משלים המכריע בהודעה לצד שלישי אשר שיגרה הנתבעת (להלן: "קרנית"), בגדרה ביקשה לחייב את צד ג' לשפות אותה בכל סכום אותו תחוייב לשלם לתובע, בהתאם לזכות החזרה העומדת לה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים" או "החוק").
תחילה, צד ג' לא הגיש כתב הגנה מטעמו, ולבקשת קרנית, ביום 1.2.2019 ניתן כנגדו פסק דין בהיעדר הגנה.
בהמשך, התקבלה בקשת צד ג' לביטול פסק הדין, ולאחר מכן הוא הגיש כתב הגנה מטעמו, בו הכחיש באופן כללי את אחריותו הנטענת, וטען שם בין היתר (סעיף 7) כי "צד ג' יטען כי לא דרס את התובע ושום נזק לא נגרם לו". מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, שקבע כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לתובע נכות אורתופדית משוקללת בשיעור של 19%, לאור מיגבלות בברך שמאל.
ההלכה על פיה יש לידון ולהכריע בעניינינו, סוכמה בע"א 1872/22 הנ"ל כך: "... למי ששילם פיצויים לפי חוק הפלת"ד (לדוגמא, קרנית) עומדת זכות חזרה - הן כלפי מי שנהג ברכב ללא כסוי בטוחי מתאים; הן כלפי בעל הרכב או המחזיק בו שהתיר לאחר לנהוג ברכב ללא כסוי בטוחי מתאים. זכות זו מותנית בקיומו של אשם בהתנהגות הנהג או המתיר; כשהנטל להוכיח את קיומו רובץ לפתחו של משלם הפצוי (ראו: אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 552 (מהדורה רביעית, 2011))" [פסקה 14, ההדגשות הוספו].
...
סוף דבר לאור כל האמור, המסקנה המתחייבת היא כי דין ההודעה של קרנית כנגד צד ג' להתקבל.
אני מחייב את צד ג' לשפות את קרנית במלוא הסכום שהיא שילמה לתובע, דהיינו בסכום של 500,000 ₪.
אשר להוצאות, קרנית הגישה רשימה של ההוצאות הריאליות שנגרמו לה בהליך זה, וכן חשבון שכ"ט עו"ד. אחר שעיינתי באלה, אני מחייב את צד ג' לשלם לקרנית הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהליך זה בסכום כולל של 60,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לפינוי הנתבעים מדירת התובעים ולתשלום דמי שכירות ראויים בסך של 145,800 ש"ח. התובעים הם ילדיו ויורשיו החוקיים של מר אלי אמריך ז"ל (להלן – "המנוח"), אשר הלך לבית עולמו ביום 30.12.18 (כך עפ"י צו קיום הצוואה שצורף כנספח ב לכתב התביעה).
ההליך 4.1 ביום 14.10.21 הוגשה התביעה, וביום 3.1.22 ניתן ע"י כב' הרשם הבכיר ב. בן סימון פסק דין בהיעדר הגנה, אשר בוטל ביום 13.1.22.
4.4 ביום 2.11.22 היתקיימה ישיבת קדם משפט בסיומה הוריתי על מינוי שמאי מקרקעין כמומחה מטעם בית המשפט לצורך קידום מתוה של פשרה, חוות דעתו הוגשה ביום 31.1.23, אך הצעתי לצדדים לסיום הסיכסוך בדרך מוסכמת בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 16.2.23 לא התקבלה.
8.5 דוגמה נוספת להכנת תשתית עובדתית כוזבת בידי הנתבעים מבעוד מועד הוא אישור התובע על תשלום דמי שכירות לדירה בשנת 2014 מאת הנתבע, ולא הנתבעת (חשבונית מס 1982 מיום 23.1.14 שצורפה כחלק מנספח ג לראיות הנתבעים), לגביו העיד התובע – "ש. אני מציג בפניך קבלה מה – 23.1.14 שצורפה לתצהירים של הנתבעים, אתה רושם שקבלת תשלום מהנתבע.
סע' 132(א) לחוק קובע, כי - "על אף קיומה של עילת פינוי רשאי בית המשפט לסרב לתת פסק דין של פינוי אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק לתיתו". הנתבעים לא טענו להגנה מן הצדק, ולא מצאתי בנסיבות העניין כי יהיה צודק לאפשר להם להוסיף ולהחזיק בדירה, בשים לב להתנהלותם חסרת תום הלב, כמפורט לעיל, והולכת התובעים שולל במשך מספר שנים.
...
11.2 בנסיבות העניין, אני סבורה שיש מקום לחיוב הנתבע בלבד בתשלום דמי השכירות הראויים; כפי שציינתי לעיל, משנטשה הנתבעת את הדירה, אין מקום לחיובה בכל תשלום בגינה.
בהעדר ראיות ברורות בעניין זה מטעמם של התובעים, ובשים לב להודאתה של הנתבעת לפניי - אני קובעת כי החל משנת 2020 גר הנתבע, שלא כדין, בדירה, ועל כן ממועד זה ועד לסילוק ידו בפועל מהדירה, עליו לשלם דמי שכירות ראויים לתובעים; כלומר – על הנתבע לשלם לתובעים סכום של 124,200 ש"ח (2,300 ש"ח לחודש * 54 חודשים; מינואר 2020 ועד 30.6.24).
התוצאה 12.1 אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני מורה על פינויים של הנתבעים מהדירה, באופן שעל הנתבעת נאסר לשוב ולהחזיק בה ועל הנתבע לסלק ידו ממנה עד ליום 30.6.24, ונאסר עליו לשוב ולהחזיק בה לאחר מכן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

עוד נתבקש לחייב את הנתבעים 2-3 /צדדי ג' בהוצאות לדוגמא.
השתלשלות האירועים שקדמה למתן פסק הדין, כמתואר לעיל באריכות המתחייבת בנסיבות העניין, נדרשה לנוכח היתנהלות חריגה של הנתבעים 3-2 / צדדי ג' בהליך זה. זו כללה, בין היתר, הוצאת צוי הבאה (וביטולם, לאחר בקשתם), התראות על האפשרות של פסיקת הוצאות כנגדם; התראה מפורשת מפני האפשרות של קבלת פסק דין בהיעדר הגנה.
תקנה זו מאפשרת לבית המשפט לבטל החלטה או פסק דין כאמור, "בתנאים שייראו לו". ברע"א 7127/22 טארק עבד אלחי נ' צאלח מנסור (29.1.2023) (להלן: "עניין טארק") סקר בית המשפט העליון את עילות הביטול, כדלקמן:  "בכל הנוגע לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, הבחינה הפסיקה בין שתי עילות ביטול: העילה האחת, היא ביטול מחובת הצדק, בגין פגם דיוני היורד לשורש ההליך. על פי רוב מדובר במקרים שבהם התביעה לא הומצאה כדין למבקש הביטול. בעניינינו, משאין חולק כי התביעה הומצאה כדין למבקשים, עילה זו אינה עומדת לדיון.
...
סוף דבר הבקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 19.3.2024 כנגד הנתבעים 2-3 / צדדי ג' מתקבלת, לצד חיובם בתשלום הוצאות התובע 1, התובע 2, הנתבעת 1, והנתבעים 4+5 (יחדיו), בסך כולל של 2,500 ₪ לכל אחד מהצדדים הנ"ל, וכן בהוצאות שכ"ט עו"ד לכל אחד מהנ"ל, בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק לכל אחד בנפרד.
עוד ישלמו הנתבעים 2-3 /צדדי ג' יחדיו סך של 5,000 ₪ לאוצר המדינה.
המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית: במסגרת בחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, נידרש בית המשפט לבחון אם יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק בהעדר המצאה של כתב התביעה.
על בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה להיות מוגשת בתוך פרק זמן של 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין (תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקסד"א-2018)).
בנוסף לאמור, בתיק בית המשפט מצוי אישור מסירה המתעד המצאת פסק הדין באמצעות דואר ישראל ישירות לידי הנתבע, גם הפעם באותה הכתובת- מדובר באישור מסירה הנהנה מחזקת מסירה, ולפיכך לא בנקל תיתקבל טענה להעדר המצאה.
לאור ההלכה כי ראוי לשאוף לבירורן של המחלוקות לגופן, תוך ריפוי הפגמים והטרחה שנגרמה לצד השני באמצעות הוצאות ותוך הטלת סנקציות, להבטחת זכויות הצד שכנגד (ראה לדוגמא רע"א 5423/06 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 17.8.2006), אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה, בכפוף לתנאים כדלקמן: הפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 14 ימים מהיום וכן תשלום הוצאות משפט למשיבה בסכום של 5,000 ₪ וזאת בגין המחדלים שפורטו לעיל ובהם אי הגשת כתב הגנה שהוי ואופן הגשת הבקשה.
...
לאור כל האמור, ומאחר שלא סברתי כי עלה בידי הנתבע לסתור את האמור באישורי המסירה אני מוצאת לקבוע כי לא זו בלבד שהמבקש כשל בכך שלא הגיש הגנתו במועד הוא איחר איחור משמעותי וניכר בהגשת הבקשה ואף התרשל באופן הגשת הבקשה.
בעניין הרמת מסך במקרה של צריכה שלא כדין של חשמל על ידי חברה, ראוי להזכיר את דברי בית המשפט בת"א (שלום חי') 52510-03-14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ת.מ.ד.ג. אירועים בע"מ (נבו 14.09.2017)‏‏ "במקרה דנן ברי כי התנהלותם של הנתבעים ביחד ולחוד נעשתה תוך קיומו של אלמנט אקטיבי בעל אופי ונופך שליליים אשר תוצאתם קיפוח זכותה של התובעת לקבלת תשלום המשקף נכונה את צריכת החשמל באמצעות מונה חשמל תקני, אלמנט שלילי שיש בו משום הצבעה כי אין מדובר כפעולה של תאגיד, וככל שבוצע בשם תאגיד, הרי שהוא נעשה תוך שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד," בהביאי בחשבון את כל האמור, ומבלי שיהא בכך לקבוע מסמרות, באתי לכלל מסקנה כי טענות ההגנה של המבקש אינן עוצמתיות מחד, אולם מנגד, אין לומר שמדובר בהגנת סרק.
לאור ההלכה כי ראוי לשאוף לבירורן של המחלוקות לגופן, תוך ריפוי הפגמים והטרחה שנגרמה לצד השני באמצעות הוצאות ותוך הטלת סנקציות, להבטחת זכויות הצד שכנגד (ראה לדוגמא רע"א 5423/06 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 17.8.2006), אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה, בכפוף לתנאים כדלקמן: הפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 14 ימים מהיום וכן תשלום הוצאות משפט למשיבה בסכום של 5,000 ₪ וזאת בגין המחדלים שפורטו לעיל ובהם אי הגשת כתב הגנה שיהוי ואופן הגשת הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו