מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

לא אישרו לאישה למנוע מבן זוגה לשעבר לעבור לגור עם המאהבת

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני חיפה נפסק כדקלמן:

מקריאה - "אני שומעת הכול ממך רק לא שלום בית". הוא אומר "אין מצב לשלום בית". [ס'] אומרת "מה שאני עברתי ה' ישמור". הוא אומר "את רוצה להגיע להסכמה או להמשיך לנגוח". יש הודעות מסרונים שממסופרות עם אותה אשה סה"כ 1027 דקות לעומת 198 דקות עם יתר בני הבית לחודש אחד, ויש עוד הרבה חודשים, אראה עוד הודעה של אותה אשה "כדאי לך לרדת ממני", "מי בכלל מתייחסת אלייך את חושבת שהוא יהיה איתך? הוא איתי מעל שנה". בית הדין: תשמר לך הזכות להגיש ראיות לאחר הפוליגרף.
האשה עושה ומקיימת את חיוביה, מבשלת מכבסת ואף אינה מונעת חיי אישות, לא ביקשה חיי אישות בהיותה נידה, ומעולם האיש לא פנה אליה בעיניין ריח רע כפי שטען בפרוטוקול, ואף עולה משאלה ד שנשאלה האשה, שאכן הבעל בגד באשה אחרת.
האיש חזר לשלום בית והודה בפני האשה על זה שהיה עם הגב' [ח'] ושוב יצא מהבית ועבר לגור עם [ח'] ושוב בגד בה. בהליך שהיה לפני ההסכם הוגשה חוו"ד חוקר שהיה בה כדי להעיד על קיום קשר אישי וזוגי בין הבעל ל[ח'].
הוצג צו הגנה בבית המשפט בע' שהתקיים בין התובעת למאהבת שם הודתה שהיא בסוג של קשר עימו.
בעיניין זה יפים הם דבריו של אב"ד דחיפה לשעבר הגאון הרב אברהם אטלס זצ"ל, שורת הדין כרך ה' עמוד קל"א והלאה וזה לשונו: "בתביעות לשלום בית שומה על בית הדין לבדוק ולבחון האם אין בה (בתביעה) משום הערמה ומרמה. הדרך היחידה לעמוד על כנות התביעה ולדעת האם היא הוגשה בתום לב או אם לא, היא רק בדרך האומדנא, שהרי בתביעות לשלום בית אין בידי בעלי הדין האמצעים והכלים להוכיח ולבסס את תביעותיהם וטענותיהם, שהרי הטענות שביניהם הן בתחום שבינו לבינה.
אם עיקר מטרת אישורו ומתן תוקף של פסק דין להסכם בהליכים אזרחיים רגילים הנה ליצור מניעות מן הצדדים לחזור ממנו ולאפשר את ממושו בהליכי הוצל"פ, הרי שלאישורו של הסכם גירושין, אשר ההליך הנוגע לו הוסדר ע"י המחוקק בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן- חוק יחסי ממון) מטרה נוספת והיא – להבטיח כי תהא גמירות דעת לצדדים וכי עריכתו לא תהא מחמת לחץ או השפעה בלתי הוגנת מכל סוג שהוא.
...
לאור כל האמור לדעתי יש לדחות את הערעור.
כאמור דינו של הערעור להידחות".
לאור האמור בית הדין לא נעתר למבוקש".

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

תביעות הדדיות בין בני זוג לשעבר.
אומנם התובע ציין בתצהירו כי רק בני משפחתו היו עשויים להבחין במחלתו, אולם אין כל אינדיקאציה לכך שאחות התובע, גב' ל' אכן הבחינה במחלתו ובשינוי שעבר.
כמו כן איני מקבלת את התרוץ כי מדובר בהליך גירושין ''מכוער'', ומשכך הותר הרסן, וניתן לטעון ולהכפיש את הבעל לשעבר ככל העולה על הדעת.
בעיניין בגדת התובע עם אשה אחרת, נקבע כי התובע עזב את הדירה כדי להתגורר עם המאהבת וכי אין ספק כי הבעל עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס.
בע''א 8489/12 פלוני נ' פלוני ]פורסם בנבו ביום: 29.10.13 [ נדחתה אפשרות תביעה לפיצוים בגין ניאוף, נגד בן זוג או נגד צד ג', וזאת מטעמים של מדיניות שיפוטית, בהם הרצון למנוע "משפטיזציה" של החיים הזוגיים ואכיפת מוסר דרך המשפט, מניעת הצפה של מערכת המשפט בטענות שכאלו לאור שכיחות תופעות מעין אלה בחברה, וכן בשל החשש מהחזרת יסוד האשם בפרוק נישואין ב"דלת האחורית" בתביעות לאיזון משאבים.
...
התובע הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד ובו טען כי דין התביעה להידחות על הסף בשל מעשה בית דין/השתק עילה/השתק פלוגתא שכן בית הדין הרבני נתן פסק דינו ואף הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול בנוגע לטענותיה של הנתבעת.
מהאמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד של הנתבעת על כל טענותיה ועילותיה.
התביעה שכנגד כספית, נזיקית ולשון הרע נדחית.
בנוסף הנני מחייבת הנתבעת בהוצאות משפט ושכ''ט עו''ד בשיעור של 12,000 ₪ בצירוף מע''מ אשר יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2018 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הרקע הצריך לעניין: התובעת והנתבע 1 (ולהלן: "הנתבע" וביחד: "הצדדים") הם בני זוג לשעבר אשר ניהלו ומ' ילידת XXX י' ילידת ;XXX מערכת יחסים ממנה נולדו להם שלושה ילדים: א' יליד 11 להלן: "הילדים" או "הקטינים").
הצדדים אינם חולקים כי הם ניהלו חיי מישפחה (קיום חיי אישות כבעל ואשה) ומשק בית משותף (ניהול כלכלי של יחידת מגורים משותפת) משך 16 שנים בקירוב (פרט לשתי תקופות כפי שיפורט לקמן), במהלכן נולדו להם שלושה ילדים משותפים.
( ואף עידכן את אשת המאהב על כך ובו מודיעה לו התובעת על סיום יחסיהם (נת/ עולה איפוא ממכתב האהבה כי הקשר בין התובעת למאהבה החל עוד קודם למועד כתיבת המכתב, 2.5.10 , ועוד טרם מועד פירוד הצדדים בחודש 4/10 .
הצדדים שבו ונפרדו בחודש 5/12 , אז עזבה התובעת את דירת הצדדים ועברה להתגורר עם הקטינה מ' בדירה אחרת.
הפסיקה הכירה בכך כי לעתים עשויה הבחירה שלא להנשא ללמד על העדר כוונת שתוף, וזאת במיוחד כאשר לא קיימת מניעה חיצונית כלשהיא לכך שבני הזוג יינשאו ]ראו: בג"ץ 2006 ), בעמ' 250-249 ; פרשת 31 ) 235 ( 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים, פ''ד סב( 32 .
( והדגישה כי זהו הסכם מזונות ומשמורת ואינו הסכם ממון או פירוק שתוף (סעיף 5.389 לטענתה ההסכם אינו תקף משלא אושר בבית המשפט ומשלא כובד על ידי הנתבע "שלקח" את הילדים למשמורתו ולא קוימה אף אחת מהוראותיו באף אחת מפרידות הצדדים בשנים 2012 ו- 2014 (סעיפים 5.39-5.41 ).
לטענת הנתבע התובעת לא הייתה מעורבת בקבלת היתר הבנייה או בהליכי הבנייה וכל 10 מעורבותה הייתה בכך ששמה הופיע על גבי הבקשה להיתר בנייה מיום 7.9.02 (סעיף 72.15 לתצהיר עדותו הראשית) לדבריו הבקשה להיתר הוגשה על שם התובעת כיוון שבקש למנוע התנגדויות סרק כנגדו, והדבר עלה במפורש בועדת הערר שהתקיימה לאחר שבקשתו סורבה שם טען לפרוטוקול: "רשמתי את שמה כדי שלא יתנגדו התנגדויות סרק, השם שלי היה
...
יש להתחשב בעליית מחירי הדיור משנת 2009 ועד כה. מנגד, יש להתחשב בכך שהסכום נקבע מתוך כוונה להבטיח מדור לקטינים אשר נותרו בסופו של דבר במשמורת הנתבע אשר נושא בכל צרכיהם ללא סיוע מצד התובעת ומשכך ממילא מתייתר הצורך להבטיח את מדורם.
לאור התוצאה אליה הגעתי תביעת התובעת נדחית ואילו תביעת הנתבע מתקבלת.
₪ אני מחייבת את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעים בסך של 70,000 סיכומו של דבר אני מורה כדלקמן: התביעה לסעד הצהרתי ולפירוק שיתוך (תמ"ש 3655-03-16 ) – נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לצורך המחשת טיעוניו, הגיש ב"כ הנאשם תמונה (נ/1) ממנה, כך טען, ניתן לראות כי למתלוננת "מאהב" ומכאן "התפוצץ" כל הסיפור.
הנאשם מתגורר עם משפחתו ב** והמתלוננת עברה לבית הוריה ב** והליך הגירושין בין בני הזוג מצוי בשלב מתקדם.
גם אם הנאשם חשב כי אישתו אינה נאמנה לו, אלימות אסורה עליו בכל עת. האישה אינה חפץ בבעלות בן זוגה, נישואין או חיים משותפים אינם רישום ב"טאבו", והאישה, ככל אדם, היא "אדון" לגופה ולנשמתה.
רשאי בן זוג המפקפק בנאמנות בת זוגו לנקוט בהליך של פרידה או גירושין, ככל שהדבר הותר בדין, אך אלימות מכל סוג שהוא אסורה ומי שבוחר להלך בדרכה, יביא הדבר לענישה ראויה.
שנית, הודאתו של הנאשם באה בעקבות הליך של "גישור". הליך זה שהינו הליך וולונטרי, מיועד ללבן מחלוקות בין הצדדים בטרם משפט, ולמנוע ניהול משפטים מיותר, תוך ניסיון להקל מעט מן העומס המוטל על בתי המשפט ולגרום לכך שמאמצי בית המשפט יופנו לאותם מקרים בהם יש צורך לשמוע את העדים וליתן הכרעת דין מנומקת.
...
אני סבור שיש חשיבות רבה להליך גישור שבעקבותיו מודה הנאשם ויש לראות בו גורם לקולא שישוקלל במסגרת כלל שקולי הענישה ויקבל את משקלו המתאים על פי נסיבותיו של כל מקרה.
סוף דבר לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי את כל השיקולים לקולא ולחומרה, ובעיקר בשל הודאתו של הנאשם בתחילת משפטו, במסגרת הליך גישור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו, מיום 25.4.09.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו