התובע טוען כי הנתבעת ומר איהאב הפרו את ההסכם הפרה יסודית עת השיקים חזרו מחוסר כסוי.
עדת הגנה מס' 1, גב' מרים שחאדה
לשאלת העדה על המועד בו היא ובעלה התגרשו, תשובתה הייתה, "ב 11.3.15, אני פרודה ממנו מזה שנה וחצי, מחודש מרץ 2014."
ראה עמ' 13 שורה 15
לשאלת העדה אם גרושה מתגורר איתה בבית, תשובתה הייתה, "לא, אנחנו גרושים, ממרץ 2014 הוא גר אצל אימו."
ראה עמ' 13 שורה 25
לשאלת העד ה אם היא וגרושה ניהלו חשבון בנק משותף והפיקו שיקים מאותו חשבון, ת שובתה הייתה ,"הוא ניכנס לחשבון שלי אחרי 2-3 שהתחתנו וניהל אותו, אבל זה היה בהסכמתי. אבל הוא הוציא שיקים, ההסכם מול הבנק שגם אני יכולה לחתום על השיקים וגם הוא, אני לא בקיאה ולא יודעת אם חתימה אחת בחשבון מחייבת את השותף."
ראה עמ' 14 שורה 3
לשאלת העדה על סוג השתוף בחשבון, תשובתה הייתה," אני לא זוכרת, איהב ניהל אותו, בסאם היתקשר כמה פעמים ואמר לי שהוא לא מוצא את איהב ויש כמה דברים שהוא לא מנהל כמו שצריך, הייתי בתקופת מבחנים ובתקופה הזו לפני שיצאתי מהחשבון אחי נתן לי הלוואה של 20 אלף. הוא ניכנס לחשבון שלי בהסכמה שלי. "
ראה עמ' 14 שורה 17
לשאלת העדה אם הפיקו פנקסי שיקים, תשובתה הייתה ,"הוא הפיק, אני לא הייתי מעודכנת, לא עקבתי אחרי החשבון הייתי שקועה בלימודים"
ראה עמ' 14 שורה 21
לשאלת העדה על הזמן בו יצאה מהחשבון המשותף, תשובתה הייתה, "אולי ב 2006, אני זוכרת שתקופה מסוימת הייתי ללא חשבון. "
ראה עמ' 15 שורה 1
לשאלת העדה על הסיבה שלא שלמה את השיקים נשוא התביעה , תשובתה הייתה, "אלו שיקים שלא ידעתי עליהם ואינם חתומים על ידי, למה שאשלם על שיקים שאני לא יודעת בשביל מה הם, הם חתומים על ידי גרושי. "
ראה עמ' 15 שורה 14
לשאלת העדה אם היא מכירה את התובע , תשובתה הייתה, "לא מכירה, למרות שהוא טען שאני מכירה אותו והוא בא לבקר בעילאבון אני לא מכירה ולא זוכרת אותו."
ראה עמ' 15 שורה 17
עד הגנה מס' 2, מר איהב שחאדה ,
לשאלת העד אם נטל הלוואה מהתובע, תשובתו הייתה, "לקחתי 10 אלף ₪ והוא ביקש 11. "
ראה עמ' 16 שורה 7
לשאלת העד, אם החשבון שלו ושל אישתו משותף, תשובתו הייתה ,"כן, בתקופה הזו היא לא הייתה שותפה, היה לה חשבון נפרד והחשבון הזה נשאר בשבילי."
ראה עמ' 16 שורה 12
לשאלת העד, אם לפני שאישתו יצאה מהחשבון החשבון היה משותף, תשובתו הייתה, "תקופה קצרה."
ראה עמ' 16 שורה 20
לשאלת העד אם חתימה אחת של שניהם הספיקה, לחתימה על השיק , תשובתו הייתה ,"כן, אם אני הייתי חתום זה היה מספיק. הפקיד אמר לי שהיא יצאה ושאני יכול לבד לחתום על השיקים."
ראה עמ' 16 שורה 22
לשאלת העד על הסיבה שלא כתוב כי בזמנים הרלוואנטיים האשה לא הייתה שותפה לחשבון, תשובתו הייתה, "מתי שאתה שואל אני אענה."
ראה עמ' 16 שורה 31
לשאת העד אם שילם לתובע על חשבון ההלוואה שניתנה בתיק ההוצל"פ , תשובתו הייתה ,"לפני התביעה שלמתי 5,000 ₪, זה נשלח עם גיסו, קבלתי קבלה ממנו, העתק ממנה צורף לתצהיר."
ראה עמ' 17 שורה 1
עד תביעה מס' 1, מר אליאס,
לשאלת העד אם בתקופה הרלוואנטית למתן ההלוואה היה לו עוסק מורשה, תשובתו הייתה,
"לא דיווחתי, בעד אנשים שלא החזירו כספים "
ראה עמ' 19 שורה11
לשאלת העד אם הוא קיבל מאיהאב 6 אחוז, תשובתו הייתה, "לא, אפילו פחות, הוא עשה את זה גלובלי ל 5 חודשים, הוא לקח את זה במאי 2005, הוא בא אליי לקחת, בא לבד, הוא גר בעילאבון, אני בנצרת. אז עשינו עבודות בעילאבון הוא בא אליי לשם ואז הלכנו אליו לבית."
ראה עמ' 20 שורה 1
לשאלת העד איך הוא מסביר את טענתו כי הריבית היא 5 אחוז בעוד שבהסכם מופיעה יותר ,תשובתו הייתה "אנחנו עשינו סכום גלובלי מרצונו החופשי, לא הכרחתי אותו. זה לתקופה של 6 עד 7 חודשים."
ראה עמ' 20 שורה 12
לשאלת העד אם האנטרס שלו היה להרויח כסף, מהעסקה שערך עם איהאב, תשובתו הייתה, "לא ולא, אני לא צריך אותו, עשיתי טובה. הוא רצה ללמד את אישתו והיא למדה, היה לה פיאט ישנה."
ראה עמ' 21 שורה 1
לשאלת העד על הסיבה שטען לפני כן כי ההלוואה הייתה לצורך עבודתו של איהב, תשובתו הייתה, "אני הבנתי שהוא היה בקשיים גם עם עניין העבודה שלו וגם בעיניין אישתו."
ראה עמ' 21 שורה 4
לשאלת העד איך הוא מצהיר שהאשה הסכימה למסירת השיקים ,תשובתו הייתה, "אחרי זה הלכנו שתינו אז אין בעיה, אני ראיתי שהוא חי בבית עם אישתו, היא לא היתנגדה, אני ביקרתי אצלם בבית כמה פעמים, גם הייתי מתקשר אליהם לבית אחרי ההלוואה"
ראה עמ' 21 שורה 9
לשאלת העד , אם באותו יום שנתן את ההלוואה שאל את האשה אם היא מסכימה למסירת השיקים , תשובתו הייתה," אני לא הכרתי אותה."
ראה עמ' 21 שורה 12
לשאלת העד , מי שילם סכום של 5,000 ₪ מ 22.12.07, ,תשובתו הייתה, "היא שילמה 5,000 ₪ בשיק דחוי ולאחר כמה ימים הלכה לעו"ד ושילמה עד 5,000 ₪. "
ראה עמ' 22 שורה 22
לשאלת העד על הסיבה שלא הוריד את התשלומים האלה בתיק ההוצאה לפועל אשר ניפתח ב 2008, תשובתו הייתה, "אבל יש עוד 8 שיקים ועוד שני תיקים נוסף על שני אלו, סך הכל 4 תיקים. "
ראה עמ' 22 שורה 31
לשאלת העד , עבור מה היה התשלום ששילמה הנתבעת , תשובתו הייתה, "עבור החובות שלו, אני לא יודע לומר על איזה חוב, נתתי לו קבלה. "
ראה עמ' 23 שורה 2
לשאלת העד על הסיבה שבקבלה, מצויין כי התשלום נתקבל מאיהאב, תשובתו הייתה," בסדר כי לנימר יש חובות לא יכולתי לרשום שזה לנימר."
ראה עמ' 23 שורה 6
לשאלת העד על הסיבה שלא הוציא את הקבלה על שם מרים, תשובתו הייתה, "ההתנהלות הייתה מול איהב. "
ראה עמ' 23 שורה 8
לשאלת העד , על הסיבה שבתיק ההוצל"פ סומן כי לא שילמו החייבים כל סכום, כאילו שהתובע לא קיבל שום סכום מהם, תשובתו הייתה, "על הקרן לא שולם, לא על הריבית. לא ציינתי את הסכום כי יש בינינו חוזה, אבל לא הגשתי על פי החוזה."
ראה עמ' 23 שורה 31
דיון
כזכור, עניין לנו בתביעה שטרית ומשכך יש להבין כי נטלי ההוכחה משתנים.
"
המלומד לרנר מתייחס בספרו לע"א 4294/90, עזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' רחמני ושות', פ"ד נ(1), 453, 470 (להלן: "פסק דין רינסקי"), וקובע כי לפסק דין רינסקי עשויה להיות השלכה גם לגבי שיקים המשוכים על חשבון בנק משותף של בני זוג, שעל גביו השיקים שלהם מוטבעים פרטיהם האישיים של בני הזוג, וכך הוא אומר:
"השאלה היא אם אוחז השטר זכאי לתבוע רק את בן הזוג שחתם בפועל, או גם את בן זוגו שפרטיו מתנוססים על השיק. חתימתו של אחד עשויה להיות גם מטעמו ושליחותו של בן זוגו, ולפי הילכת רינסקי, די בציון שמו של השולח במקום כלשהוא בשיק. להבדיל מעניין רינסקי, החלת ההלכה על אודות אלו לא תפטור את מי שחתום בפועל על השיק, אלא תוסיף לצידו חייב שני. חתימה אחד מבני הזוג ממלאת איפוא שתי פונקציות: חתימה בשם עצמו וכשלוח של בן זוגו. כאמור בין הזוג שלא חתם יהיה חייב מכוח השיק, רק כאשר בן הזוג שחתם עשה זאת גם בשליחותו. לעניין זה, ספק אם עצם ניהול חשבון משותף והנפקת שיקים הנושאים את פרטיהם של שני בני הזוג מלמדים על קיומה של שליחות לגבי עיסקאות החורגות מניהול שוטף של התא המשפחתי".
במקרה שבפנינו, הסכם ההלוואה נערך ונחתם בין התובע לבין מר איהאב, הנתבעת במקרה דנן כלל לא הייתה צד לעסקה, שכן החתימות, הן על ההסכם והן על השטר, היו אך ורק של הבעל, בנוסף, לא הוכח בפניי כי, חתימתו של הבעל נעשתה גם בשליחותה של הנתבעת, התובע לא הפריך את טענותיה של הנתבעת כי לא ידעה כלל על מסירת השיקים ע"י בעלה לתובע, כך לשאלתו של התובע אם קיבל את הסכמתה של הנתבעת למסירת השיקים ע"י בעלה תשובתו הייתה, ," אני לא הכרתי אותה." ראה עמ' 21 שורה 12, הופרכה הצהרתו של התובע כי הנתבעת ידעה על מסירת השיקים ע"י בעלה לצורך הלוואה , ותשובתו על ידיעתה הייתה חמקנית ואצטט: , "אחרי זה הלכנו שתינו אז אין בעיה, אני ראיתי שהוא חי בבית עם אישתו, היא לא היתנגדה, אני ביקרתי אצלם בבית כמה פעמים, גם הייתי מתקשר אליהם לבית אחרי ההלוואה "ראה עמ' 21 שורה 9, עצם היות בני הזוג חיים תחת קורת גג אחת, ועצם ניהול חשבון משותף, אין בו די להוכיח כי השיקים נימסרו בידיעתה והסכמתה של הנתבעת, במיוחד והתובע בחקירתו מסר כי לא קיבל את הסכמתה של הנתבעת, ואף לא הכיר אותה, התובע לא טרח להביא עדים רלוואנטיים, כגון , מר נימר על מנת להעיד כי התובעת אכן הסכימה וידעה אודות העסקה.
...
אינני מקבל את טענתו של התובע כי הסכום ששולם ע"י הנתבעת וע"י מר איהאב הינו על חשבון הריבית ,אי לכך לא ציין בתיק ההוצל"פ כי החייבים אכן העבירו לתובע תשלומים , "על הקרן לא שולם, לא על הריבית. לא ציינתי את הסכום כי יש בינינו חוזה, אבל לא הגשתי על פי החוזה. "ראה עמ' 23 שורה 31, התנהגות זאת טומנת בחובה חוסר תום לב של התובע.
אי לכך אני דוחה את התביעה השטרית והנני מורה על השבת הכספים המעוכבים בתיק ההוצל"פ בסך של 26,200 ₪ לנתבעת בתוספת פרותיהם ,במידה והם נושאים פירות כלשהם .
הנני מורה על החזרת העירבון על סך של 3,000 ₪ לנתבעת באמצעות בא כוחה ,אותו הפקידה הנתבעת בקופת ביהמ"ש.
כמו כן, הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, בסך של 4,000₪ , אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום , שאם לא כן יישא בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום.
