ביום 29.8.2011 התקבלה תעודת גמר מהועדה המקומית לתיכנון ובנייה; בחורף של שנת 2011-2012 חדרה רטיבות לכל חלקי הדירה; פניות התובעים לנתבעים לגבי הרטיבות לא זכו למענה של ממש; ביום 7.3.2012 נערכה ביקורת על ידי חברת פלס; מכתב התראה ששוגר לנתבעים ביום 9.5.2012 על ידי ב"כ התובעים לא נענה על ידם; לפי מימצאי המומחה מטעם בית המשפט, דוד לנדאו (להלן: "המומחה"), עולה שהנתבעים 3 ו-4 הותירו צנרת גלויה עקב הזזת מזגן וכתוצאה מכך כמויות גדולות של מים חדרו מבעד לצנרת גלויה של המזגן שנותרה במקום ומצאו את דרכם לדירת התובעים; הנתבע 1 בהיותו מתכנן העבודות וכמי שהכין מיפרט עבודות הכין מיפרט לאיטום הגג באופן בלתי מקצועי ו/או בלתי תקני, ולא הכין מיפרט איטום לחלקי הדירה ותכנית ניקוזים, ולחילופין בהיותו אחראי לבצוע השלד לא דאג למניעת רטיבות לדירה; הנתבע 2 בהיותו קבלן ביצוע פעל בחוסר מקצועיות ובשל רשלנותו חדרו מים לדירתם של התובעים ונגרמו ליקויים נוספים; הנתבעים 3 ו-4 המתגוררים בדירה שמעל לתובעים פעלו ברשלנות בכך שהזיזו את המזגן מרצפת מיסתור הכביסה בגג המערבי בדירת התובעים מבלי שנקטו באמצעים לאיטום המקום שבו הייתה הצנרת; נתבעו הסעדים הבאים- עלות תיקון הנזקים בסך של 142,000 ₪ לפי חוות הדעת מטעם התובעים; דיור חילופי בסך של 10,000 ₪; עגמת נפש, אי נוחות והפסד ימי עבודה בסך של 15,000 ₪; ושכ"ט מומחים בסך של 1,500 ₪; סה"כ 168,500 ₪.
הנתבעים 3 ו-4 טענו בכתב ההגנה, בעקרי הדברים, כי לא הזיזו את המזגן שהיה על גג דירתם של התובעים; הדירה נרכשה על ידם זמן קצר טרם העבודות שבוצעו בדירת התובעים; בדירה שרכשו הנתבעים הנ"ל לא היה מותקן מזגן אך נותרה צנרת מזגן ישנה, הכוללת צנור גז וכבל חשמל שקצותיה בלטו מבעד לקיר מיסתור הכביסה בחלקו הימני; הנתבעים 3 ו-4 רכשו מזגן שחובר לצנרת חדשה בחלקו השמאלי של מיסתור הכביסה; לא נעשה כל שימוש בשאריות הצנרת הישנה; התובעים, באמצעות בעלי המיקצוע מטעמם, פגעו בקניינם של הנתבעים 3 ו-4 וגרמו להם לנזקים במהלך השפוץ, בכך שפגעו בשלבי מיסתור הכביסה, הזיזו באופן זמני את המזגן (החדש) ממקומו, והגביהו את ריצפת מיסתור הכביסה; עבודות ההרחבה שביצעו התובעים, ובכלל זה יציקת הגג, גרמו לשיקוע מסוים של צנרת המזגן הישנה והקצוות נותרו חשופים וגלויים, וללא אטימה; התובעים ניאותו לבצע תיקונים בצנרת המזגן (החדש) ולהעבירו ממסתור הכביסה לגג לאחר מספר חודשים; לא ברור לנתבעים מדוע הקבלן מטעם התובעים הותיר את צנרת המזגן הישנה על גג דירתם של התובעים בעת יציקת הגג החדש ובצוע האיטום, וככל שחדרו דרכה מים לדירת התובעים הרי שהאחריות לכך אינה חלה על הנתבעים 3 ו-4; המומחה לא ביקר בדירת הנתבעים 3 ו-4 ולא שמע את גירסתם; הנתבעים 3 ו-4 לא הותירו צנרת גלויה על גג דירת התובעים.
...
התובעים טענו בסיכומיהם כי הנתבע 1 התחייב לבצע פיקוח צמוד על העבודות, אלא שאין בידי לקבל את הטענה.
התובעים הפנו בסיכומיהם לעדותו של התובע שלפיה שכרו דירה למשך חודשיים לאור ניתוק מים וחשמל, אלא שסבורני כי התובע כיוון בעדותו לתקופה שבה הנתבע 2 ביצע את עבודות ההרחבה של הדירה (ע' 35, ש' 11-17), ולא לתקופה שבה בוצעו התיקונים בשל נזקי הרטיבות.
סבורני שיש מקום לפסוק פיצוי לתובעים בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בשל נזקי הרטיבות שנגרמו בסמוך לסיום עבודות ההרחבה והשיפוץ של הדירה, שעלו לתובעים ממון רב, וראיתי לנכון להעמידו על סך של 10,000 ₪, תוך שלקחתי בחשבון את כלל נסיבות העניין ובכלל זה את אי הקטנת הנזק על ידי התובעים.
התוצאה
התוצאה הינה שהתביעה נדחית כנגד הנתבע 1 ומתקבלת בחלקה כנגד הנתבע 2.
