כתב תשובה להתנגדות צוואה הגשה לבית המשפט לענייני משפחה

הגשת כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה מתוקן התובעים הגישו ביום 10.7.20 בקשה לתיקון כתב התביעה על מנת לצרף החלטה של ביהמ"ש לעינייני מישפחה.

התובעים הגישו כתב היתנגדות לצוואה, ובעקבות הגשת ההיתנגדות העביר רשם הירושה את תיק הירושה לבית המשפט לעינייני מישפחה בת"א, בו נדונו כל התביעות אשר עסקו בכשרותה של הצוואה (להלן: "היתנגדות התובעים").

...

"159. בנסיבות העניין, בימ"ש לא מצא שיש לייחס לעו"ד עובדיה חבות אישית, בשים לב שכאשר מטילים חבות אישית על עו"ד שפעל במסגרת מילוי תפקידו למען לקוחתו, היא הרשת, יש להטיל אחריות אישית כמדיניות משפטית בנסיבות בהן הייתה מעורבות בולטת ובוטה של עו"ד שחצתה קווים אדומים לצורך קידום עניינו של הלקוח על חשבון עניינו של צד ג." וראו בסעיפים 160 ו – 161: " גם אם טעה בייעוץ שנתן לרשת לעניין ניסוח הסדר החוב, כמדיניות משפטית שאמורה להגן כבשגרה על עורכי דין כאשר הם פועלים למען הלקוח, בנסיבות העניין, בימ"ש קובע כי לא נחצו קווים אדומים המצדיקים עילת תביעה אישית נגדו על ידי צד שלישי." מכיוון שביהמ"ש הגיע למסקנה כי לא נפל רבב בתום ליבו של הנתבע, ולא היה בסיס להשחרת שמו לגבי הפעלת לחץ פסול מתןך מניע אישי על האחות, כל שנותר הינה לכאורה טעות בשיקול הדעת, כאשר הנתבע לא מצא לעיין במלוא הסכם הפשרה, כאשר מונה כמנהל הקרן.

הנתבע טען ובצדק שלא הובא הסבר מניח הדעת, מדוע התביעה כאן הוגשה כשש שנים לאחר שנודע לתובעים על המעשים החמורים לכאורה שייחסו לו. לכן, המסקנה היא שהתובעים הקשו על הנתבע לזכור העובדות, בחלוף כשש שנים ולשחזר באופן מדויק את תהליך הכנת הצוואה, עקב השיהוי הרב בהגשת התביעה.

סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה ומחייב התובעים לשלם לתובע הסך של 7,500 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד פרסום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

במסגרת הבקשה והתשובה לתגובה לה, עותרים התובעים לתיקון כתב התביעה כך שיתווסף לו סעד חלופי של תביעה לשכר טירחה ראוי (להלן: "הבקשה").

לימים התברר לתובעים כי ביום 15.7.2018 בית המשפט לעינייני מישפחה נתן תוקף של פסק דין להסכמות שהושגו בין יורשי המנוח.

וכך למשל, בסעיפים 19-22 לכתב התביעה המקורי, פירטו התובעים את הפעולות שביצעו במסגרת הליך ההיתנגדות לקיום הצוואה שבמחלוקת, שכללו, בין היתר, הגשת תצהירים, הכנת חקירות נגדיות, הסתייעות בחוות דעת של מומחה לכתב יד, חקירת מומחה בית משפט, ליווי תלונה שהגישו הנתבעים למישטרה על זיוף הצוואה, טפול בחומר חקירה שהיתקבל מן המישטרה לצורך הגשתו בהליך, הגשת בקשות ביניים שונות ורבות, וכן סיכומים מפורטים.

...

אני סבורה כי תיקון כתב התביעה באופן זה יאפשר דיון משפטי צודק בנוגע לזכותם של התובעים לקבל תגמול עבור פועלם.

אני סבורה כי במקרה דנן, יש לקבל את הבקשה על מנת לאפשר בירור האמת וקיום הליך ראוי והוגן, כאשר לצד זאת מדובר בתיקון שעיקרו הוספת סעד בלבד, שלא ידרוש תיקונים משמעותיים מצד הצדדים.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת, עם זאת מובהר בזאת במפורש כי הסעד החילופי של שכר ראוי מתייחס אך ורק להסכם הייצוג, ואיני מתירה הוספת סעד חילופי של שכר ראוי בנוגע להסכם הייצוג בערעור.

עוד ביקשה, כי גביית העדות תיערך בפניי בית 2 - המשפט לעינייני מישפחה ב___.

ביום 1.8.2021 הוגשה בקשה לביטול צו הקיום שניתן בעיניינה של המנוחה והתנגדות לבקשה למתן צו קיום צוואה בעיניינו של המנוח.

נוסף על כך טענו המשיבים, כי גביית עדות מוקדמת מהוה סטייה מסדרי הדין הרגילים, כאשר לצדה חשש משמעותי בפני פגיעה חמורה בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של הצד אשר עליו לקיים החקירה הנגדית במסגרת העדות המוקדמת שכן טרם הוגש כתב תשובה וטרם היתקיימו הליכים מקדמיים.

מסוכן, אשר יכול לגרום לכך כי כאשר יגיע תורו, לא יוכל להעיד עקב המתדרדרות מצבו הרפואי ( או עקב מותו" (ת"א (ירושלים) 7123/05 פלוני נ' הרש"פ ( 22.8.2009 ואף זאת - ככל שלאחר השלמת כל ההליכים המקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית, יהא מצב העד שנתן עדותו המוקדמת כזה שמאפשר המשך חקירתו ובית משפט ישוכנע כי יש לכך מקום והדבר נחוץ, הרי שניתן יהיה לזמן פעם נוספת את אותו העד לשם השלמת חקירתו ("ענין נורד").

...

לאור האמור, לאחר ששקלתי את ההלכות הנוהגות; את הנושאים עליהם מעידים העדים; את הטענה לגבי מצבה הרפואי של העדה ולגבי גילו של העד; ואת היכולת להורות - ככל שהנסיבות יאפשרו זאת - על השלמת חקירתם של העדים החלטתי להיעתר לבקשה ולאפשר שמיעת עדותם המוקדמת.

על כן, לאחר ששקלתי את העובדה שהעדים מתגוררים ב_____ אני מורה, כי חקירתם הנגדית תתבצע בהיוועדות חזותית.

אני קובעת דיון ביום 30.12.2021 בשעה 12:00 .

בתו של המערער ואחייניתו של המנוח (להלן: המבקשת) – שהיא אחת הזוכות על פי הצוואה – הגישה בקשה לקיום הצוואה, וההליך הועבר לבית המשפט לעינייני מישפחה בראשון לציון בעקבות היתנגדות לקיום הצוואה שהוגשה על ידי גרושתו של המנוח וילדיו (להלן: המשיבים).

בתום דיון שהתקיים ביום 24.4.2022 מינה בית המשפט לעינייני מישפחה מומחית לכתבי יד (להלן: המומחית) לצורך בחינת הצוואה, אשר הגיעה לכלל מסקנה כי אכן מדובר בצוואה מזויפת.

משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.

...

על רקע האמור קבע בית המשפט כי חוות דעתה של המומחית לא נסתרה.

דין הערעור להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בית משפט לעינייני מישפחה בתל אביב - יפו ת"ע 45887-11-21 ר' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח' בפני כב' השופטת סגלית אופק תובע י.ר ע"י ב"כ עו"ד י. בלס נתבעת ע.ר.י ע"י ב"כ עו"ד ז. פשה אלון ועו"ד ר. פיין בעיניין עיזבון: י.ר. ז"ל פסק דין

בקשתה של הנתבעת סורבה על ידי רשם המקרקעין בשל הוראת "יורש אחר יורש"; הנתבעת חולקת על הקביעה של רשם המקרקעין בשל הוראת "יורש אחר יורש" בצוואה המקורית (נספח ו' לכתב התשובה); על כן, הגישה בבית משפט זה בקשה למתן הוראות בתמ"ש 17457-10-21 ביום 7.10.2021 (להלן – הבקשה למתן הוראות) (ר' נספח ג' לכתב התביעה).

ביום 29.12.2021 הגישה הנתבעת תשובה בה היתנגדה לבקשה לביטול צו קיום הצוואה המאוחרת (להלן – כתב התשובה).

סעיף 72(א) לחוק הירושה מתוה את הדרך לתקיפת סופיות הצוו, קובע כי: "נתן רשם לעינייני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום צוואה, רשאי כל אחד מהם, לגבי צוים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצוו; ואולם ראה רשם לעינייני ירושה שלא להזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצוו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט". תקנה 27 (ג) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – התקנות) קובעת ביחס לבקשה לתיקון צו ירושה או צו קיום צוואה שהועברה לבית המשפט כי: "בית המשפט רשאי שלא להזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפניו לפני מתן הצוו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה". אם כן, לשון החוק מקפלת בתוכנה את תמצית המבחנים על פיהם מוסמך בית המשפט לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום צוואה, כדלקמן: המבחן הראשון- האם קיימת עובדה שלא הובאה בפני רשם הירושה או בית המשפט, קודם למתן הצוו, והאם היה בה כדי לגרום לקבל צו שונה מהצו שניתן; המבחן השני- האם יכול היה המבקש להביא את העובדה או הטענה לפני מתן הצוו? וכן האם יכול היה לעשות כן בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מתן הצוו? במידה והמבקש לא עשה כן בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, בדרך כלל ידחה בית המשפט את הבקשה, אם כי הוא אינו חייב לעשות כן אלא נתון לו שיקול דעת לקבל בקשה גם אם היא לא הוגשה על ידי המבקש בהזדמנות הסבירה הראשונה [המ' (חי') 28449/97 הברמן י' הנועץ המשפטי לממשלה (1.7.1998); ש' שוחט.

...

לאור כל הנ"ל, שוכנעתי כי, כל העובדות ו/או הטענות היו בידיעת התובע לכל אורך הדרך, ואילו היה התובע מעוניין באותה עת לרדת לעומקם של הפרטים לא הייתה מבחינתו כל מניעה לעשות זאת.

סוף דבר לפיכך אני קובעת כדלקמן: התובענה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.