כתב תביעה קטנה נפילה במלון הגשת תביעה קטנה בעקבות נפילה במלון

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינה של כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס בת"ק 67628-01-19 מיום 5.2.20 וכן על החלטות ביניים שניתנו במסגרת הדיון בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות.

קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ (להלן: "בוקינג ישראל") מורשית לקבלת כתבי בי-דין עבור המבקשת שהנה חברה זרה שמאוגדת תחת הדין ההולנדי ומקום מושבה בהולנד.

מכאן שאין שינוי במסקנתי בהחלטתי הקודמת ולפיה לא נפל כל פגם בקביעת בית משפט קמא עת מצא לקבוע כי בוקינג ישראל היא מורשית לקבלת כתבי בי-דין של המבקשת.

...

יתרה מכך בית המשפט בעניין בן זאב בחן את כל היסודות של תקנה 482(א) והגיע למסקנה כי המערער שם עמד בנטל להוכיח כי התקיימו בבוקינג ישראל התנאים לראות בו מורשה של המבקשת.

סוף דבר הבקשה נדחית.

מקום שמדובר בהחלטה שלה השלכות רוחב כפי שטוענת המבקשת היה מקום להגיש בקשת רשות ערעור על החלטתי הקודמת.

בכתב התביעה שהוגש בחודש דצמבר 2019 נטען כי התובע, לקוח של אתר בוקינג, הזמין חופשה משפחתית במלון Oasisi באי Agistri ביוון באמצעות אתר המבקשת.

הובהר כי אילמלא מכלול היתנהלות בוקינג בהליך וחרף הקשיים שהערימה לאורכו, מדובר במחלוקת קלסית בין ספק ללקוח שעל רקע טענות התביעה וסכומה היה נכון לבררה כתביעה קטנה מאחר ואין כל מורכבות בבירור עובדתי.

במקרה דנן, נראה כי אכן נפלה טעות המחייבת היתערבות חריגה של ערכאת ערעור בפס"ד של בימ"ש לתביעות קטנות.

...

פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות איננו מהווה תקדים מחייב ולכן אני סבורה כי אין מקום בנסיבות להכריע בסוגיות אלו והכרעה בהן אינה נדרשת לצורך הכרעה בערעור.

זאת ועוד; אין בידי לקבל את טענת התובע בכתב התביעה לפיה הגורם היחיד, לו ניתנו פרטי כרטיס האשראי הוא אתר בוקינג והאתר אפשר לבעלי המלון לחייב את התובע במחיר החופשה למרות שחודשיים לפני כן חויב בדמי ביטול ועל אף שתהליך הביטול התנהל המערכת של אתר בוקינג.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער והערעור מתקבל.

לטענת התובעים בכתב התביעה, המלון החלופי מדורג בדרוג נמוך יותר מהמלון המקורי; עלות השהייה בו נמוכה יותר וחדריו קטנים יותר.

ישראייר הגישה כתב הגנה להודעה לצד שלישי, המחזיק לא פחות מ – 11 עמודים ו – 68 סעיפים, שניכר בו כי נוסח על ידי עורך דין, וכולל טענות משפטיות וציטוטים למכביר, כאילו לא היתה זו תביעה קטנה המתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות.

ולא בכדי - מאחר שהוא אינו נופל ברמתו מהמלון המקורי.

...

אני מקבלת את עדותם של התובעים לפיה המלון שאליו הופנו לא היה דומה למלון שאותו הזמינו.

סוף דבר; התביעה נגד נתבעת 1, נדחית.

עם דחיית התביעה נגד נתבעת 1, ההודעה לצד שלישי נדחית מאליה.

בטרם אכריע בבקשת הביטול, אציג בקצרה את הקיים והרלוונטי בתיק ביום 1.2.2022 הוגש כתב תביעה קטנה על סך 11,910 ₪.

בתמצית, נטען כי לאור הביטול הנ"ל נגרמו לתובעת נזקים, וביניהם: שהייה במשך 12 שעות בשדה התעופה באיסטנבול; לאחר מכן, שהייה במשך 3 ימים בבית מלון באיסטנבול (ששולמה על חשבון הנתבעת); הוצאות כספיות בגין שתי ארוחות בכל יום משלושת הימים הנ"ל, והסעות משדה התעופה באיסטנבול לבית המלון הנ"ל. בהתאם לטענות התביעה, דורשת התובעת פיצויים על פי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב - 2012 (להלן: "החוק").

לעניינינו, ישנן שתי דרכים חוקיות על פיהן ניתן לבטל פס"ד שניתן בהעדר הגנה: · הדרך הראשונה היא ביטול מחובת הצדק וזאת כאשר נפל פגם בהליך מתן פסה"ד. במקרה כזה ביהמ"ש חייב לבטל את פסה"ד. · הדרך השניה היא ביטול על פי שיקול דעת ביהמ"ש (כאשר אין לבטל את פסה"ד מחובת הצדק).

...

בנוסף, נטען כי טענות התובעת אשר מפורטות בפסקה הראשונה להחלטה זו, מוכחשות מכל וכל, מאחר שבית המלון בו שהתה התובעת על חשבון הנתבעת, סיפק לתובעת 3 ארוחות ביום, וכי מרגע עזיבתה של התובעת את שדה התעופה באיסטנבול ועד מועד ביצוע הצ'ק - אין בבית המלון, חלפו רק 7 שעות בלבד, ולכן הטענות לפיהן נאלצה התובעת לשהות בשדה התעופה במשך 12 שעות ולדאוג לעצמה לשתי ארוחות בכל אחד משלושת ימי השהייה הנ"ל ואף לדאוג להסעות על חשבונה משדה התעופה לבית המלון, הינן במטרה להטעות את ביהמ"ש. לאור מה שנטען עד כה, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות.

נימוקיי בראשית הדברים ולמעלה מן הצורך, אציין כי החלטתי זו להכריע כעת בבקשת הביטול, מבלי להעבירה לתשובה נוספת של התובעת, נובעת, בין היתר, משיקולים של ייעול והאצת ההליך, וגם מאחר שהתובעת עשתה למעשה דין לעצמה והגישה תשובה מבלי שנתבקשה לכך ומבלי שזו הייתה נחוצה, ולכן אין מקום בנסיבות כולן לזכות את התובעת בהגשת תשובה נוספת.

לגבי שאלת סיכויי ההצלחה, לצורך הליך זה ונוכח הגישה הליברלית הידועה בהליך מסוג זה, וגם נוכח זכות הגישה של הנתבעת לערכאות, ובנוסף לאור טענות ההגנה שנטענו בכתב ההגנה (טענות עובדה המצריכות בירור עובדתי וראייתי לכאורה), אני קובע כי טענות אלו ראויות להישמע ולהתברר, ובמיוחד, לטעמי יש לברר את טענות ההגנה הבאות: האם הנתבעת חבה בתשלום פיצוי לתובעת על פי הדין, או שמא על הנתבעת חלות במקרה שלנו ההגנות שבדין?; האם הנתבעת דאגה לתובעת לכל שירותי הסיוע הנדרשים על פי הדין?; האם טענות התובעת בעניין הוצאותיה הכספיות מבוססות? כמו כן, בהחלטה זו מצאתי לנכון להתחשב במספר דברים וביניהם: העובדה שלפניי תביעה קטנה בה הצדדים אינם מיוצגים ולכן נחסך מהם לשלם שכר טרחת עו"ד; העובדה שהתובעת לא נדרשה לטרוח ולהגיש בקשה למתן פס"ד בהיעדר, שהרי פסה"ד ניתן ביוזמתי; טענת התובעת לפיה מתוך רצונה הטוב, תחילה היא נמנעה מלהתנגד לבקשת הביטול, ואפשרה לנתבעת לתקן את מחדלה ולהתגונן מפני התביעה; התובעת לא צירפה לכתב התביעה אסמכתאות בדבר נזקיה הנטענים.

לסיכום בקשת הביטול – מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בגין הליך בקשת הביטול בסך 500 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 64861-03-22 לפני כבוד השופטת קרן שמש התובע פלוני הנתבעות 1. ישרוטל ניהול מלונות (1982) בע"מ 2. צ.ב.ר. סוכנות לביטוח (19954) בע"מ פסק דין

הנתבעות הוסיפו וטענו כי התובע סובל ממחלה בשם Myasthenia-gravis על-פי איבחנה משנת 2015, וכי החליק בגין מצב רפואי קודם.

כתב התביעה חסר תאור העובדות הנוגעות למהלך התאונה והחבלה שנגרמה לתובע, והוא לא צירף תמונה של חדר הרחצה בו החליק ונפל.

נציג הנתבעת 1 טען במהלך הדיון כי הצלום שהוגש על-ידי התובע הוא צלום של חדר לדוגמה שנעשה לפני פתיחת המלון, ועל כן אינו מייצג את מתקניו של החדר במועד שבו התארח התובע.

...

כבר נפסק בע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד ל"ז(4) 113 כי חיי היום יום רצופים סיכונים טבעיים ורגילים לפעילות אנוש מקובלת, וכי לא בכל מקרה יש הצדקה להטלת אחריות על המחזיק במקרקעין – "ההולך לבית-מרחץ אינו יכול להתלונן על שהרצפה חלקה (ע"א 683/77 [9] הנ"ל), והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים, שהם טבעיים לאותה נדנדה... אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים". במקרה דנן לא שוכנעתי במידה מספקת שהנתבעת 1 לא נקטה אמצעי זהירות נדרשים, ומקובלת עליי הטענה כי בפועל הותקנו בחדר הרחצה אמצעי בטיחות מונעי החלקה, גם אם בהיעדר ראיות אין אפשרות לקבוע האם היה די בהם, אם לאו.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט בסך של 500 ₪ תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.