כתב ויתור על סודיות בהליך חדלות פירעון

בהמשך קרסו החברות ועשיה עצמה מצויה היום בהליכי חידלות פרעון.

במהלך ניסיון ההעברה הסתבר כי מדובר בפעולה מסובכת (בעקבות סרוב התובעים לחתום על כתב ויתור על סודיות), כשבין היתר התברר שחלק מניירות-הערך "נעלמו" במהלך הדרך.

...

אני סבורה שהתובעים הוכיחו את יסודות עוולת הרשלנות ביחס לסנדרין.

מכלול הנסיבות שהוכחו במקרה דנן, מעלה כי קיימים נתונים נוספים המצדיקים את המסקנה לפיה סנדרין חבה בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעים.

גם הפגיעה האפשרית שתיגרם לסנדרין כתוצאה מהטלת האחריות על כתפיה לצד עשיה, איננה שוללת את המסקנה המשפטית שלעיל.

(ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2.

אם נוכח שאין באפשרות החייב לעמוד במועדים אלה, יחול סעיף 7א2 לחוק, הקובע שיראו בהודעת החייב בקשה לפתיחת הליך חידלות פרעון בהוצאה לפועל אם החוב קטן מ-150,000 ש"ח, ובמקרה שהחוב גדול מכך – הרשם יידעו על האפשרות לפתוח בהליך חידלות פרעון בבית המשפט.

...

הרשם קבע כי לא ברור כיצד תשלם המבקשת את החוב לנוכח הנתונים שהוצגו – הכנסות מול הוצאות – וזאת גם אם יפרוס את פירעון החוב לתקופה המרבית בהתאם לחוק, כולל ארכה, למשך 84 חודשים (שבע שנים).

דיון והכרעה לאחר העיון, מצאתי כי דין הבקשה להידחות בלא צורך בתשובה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לרשות ערעור נדחית ועמה הבקשה לעיכוב הליכים.

(ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2.

לגבי חייב שחובו עולה על 150,000 ש"ח, יימסר לו מידע על אודות האפשרות לפנות להליך של חידלות פרעון, ויהא עליו לבחור בין שתי אפשרויות: האחת, לפנות להליך חידלות פרעון שיקנה לו עיכוב הליכים והגנה מהגבלות אך נכסיו, לרבות דירת מגורים (אם יש), ימומשו לצורך פרעון חובותיו; השנייה, להשאר במסלול ההוצאה לפועל ולהתמודד עם הגבלות שיוטלו עליו אם לא יעמוד בתשלום החודשי.

...

אף שהמוטיבציה של המבקש ברורה, אין לקבל שהותרת נכס בידו לצד אי-תשלום חובותיו היא התוצאה הראויה וההוגנת.

על כן, בניגוד לעמדת המבקש, התוצאה שלפיה הוא ייאלץ לפנות להליך חדלות פירעון היא התוצאה הראויה וההוגנת.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

(ג)   נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2.

המחוקק בחר לוותר על הכלי של חייב "מוגבל באמצעים", משלא מצא בו עוד תועלת, תוך התוית דרכים חדשות של חידלות פירעון.

יוצא איפוא, כי האפשרות של הקמת תיק איחוד "זמני" תביא לעקיפת האיסור על חידוש הליכי חדל"פ במהלך תקופת הצינון, ואין לתת יד לכך, ויש לכך מספר טעמים, אשר זהים לטעמים העומדים בקביעת תקופת צינון (ראו והשוו: עניין שייח יוסף לעיל וחדל"פ (חי') 5678-08-20‏ ‏ ראשיד עוידה נ' ממונה על חידלות פרעון מחוז חיפה והצפון (30/12/2020), והם: הטעם הראשון - הגברת חובת תום לבו של החייב בהליך פירעון החובות.

...

כל הטעמים הנ"ל מובילים למסקנה כי בנסיבות העניין, אין לאשר הקמת תיק איחוד "זמני". לפני סיום ראיתי לציין, כי בפסיקה קודמת של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עודד מאור), ניתנה אפשרות ל"מצב ביניים" של צו זמני מיוחד לאיחוד תיקים למשך פרק זמן מוגבל שבמהלכו ישקול החייב את המשך צעדיו, כאשר כנגד חייב מתנהלים מספר תיקי הוצל"פ, ואינו מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, כדי למנוע היחשפותו לנקיטת הליכים בכל התיקים כנגדו (ראו: רע"צ (ת"א) 15743-03-12 אבי פוני נ' בנק אוצר החייל בע"מ (12/03/2012)).

סוף דבר במקרה שלפנינו, החלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל, הן החלטות נכונות, אשר מתיישבות עם סעיפי החוק הרלוונטיים, שכן אין בהן כל סטייה או חריגה מהוראות החוק או מפסיקתו של בית המשפט העליון.

לאור האמור, שוכנעתי כי אין להתערב בהחלטות של כב' הרשמת, ואני דוחה את בקשת הרשות לערעור.

בתוך כך נידרש החייב, כבר עם הגשת בקשתו לפשיטת רגל, לצרף כתב ויתור על סודיות (סעיף 17(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל; וכן סעיף 104(א)(3) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי) – ומכוחו של זה מוצדק לעיתים גם גילויו של מידע שבמצב הדברים הרגיל, חוסה תחת הגנת הפרטיות.

חובה זו הכרחית לשם קיומם התקין של ההליכים, ואי-קיומה אף עלול להוביל להפסקת ההליכים או להארכת תקופת התשלומים, בהתאם לנסיבות העניין (ראו הצעת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ו-2016, הצ"ח הממשלה 1027, 673).

...

אני סבור, כי כדרך הכלל, ראוי כי מידע פיננסי טהור בקשר לנכסים בני מימוש, יגולו לנושים על דרך החשיפה.

סיכומם של דברים, סבורני, כאמור, כי האיזון אליו הגיע בית משפט קמא בנסיבות העניין – מהווה איזון ראוי, הן ביחס למידת הפגיעה הנדרשת בפרטיות החייב, הן ביחס לעצמאות שיקול הדעת של בעל תפקיד וחובת הפיקוח על החלטותיו; ובוודאי שאין בהחלטתו זו משום חריגה ממתחם שיקול הדעת הרחב הנתון לבית משפט של חדלות פירעון, באופן המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור.

סוף דבר – הבקשה למתן רשות הערעור נדחית אפוא; משלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.