כתב התחייבות בהליכי חדלות פירעון

בעקבות כך חתמו הנתבעים על כתב התחייבות וערבות.

נקבע: "לבקשת הנתבע מיום 3/9/23 צורפה החלטת כבוד השופטת בטינה טאובר מיום 1/9/23, שם צוין מפורשות, כי צו הקפאת ההליכים יימשך עד יום 1/1/24 כולל בעלי השליטה. בעלי השליטה הוגדרו בדוח העידכון כמר אמיר ח'יר ומר סעיד ח'יר. דומה אם כן, כי עיכוב ההליכים בדין יסודו, ואין מקום לעיון מחדש". תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות העירעור: אין מחלוקת שהחברה אינה חלק מהמבקשים בתיק החדל"ת, המשיב אינו בעל שליטה בחברה ואינו בעל תפקיד בה והוא חתם על כתב ערבות אישית להבטחת חיובי החברה כלפי המבקשת.

לאחר עיון בבקשת רשות העירעור, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות העירעור להדחות מהנימוקים כדלקמן: עניינה של ההחלטה מיום 22.2.23 בתיק החדל"ת, בבקשה למתן צו פתיחת הליכים להפעלה ולשיקום של קבוצת החברות מוריה הכוללת 30 חברות שונות (להלן: "קבוצת מוריה") לרבות צו הקפאת הליכים לקבוצת מוריה ולבעלי השליטה- מר אמיר ח'יר ומר סעיד ח'יר – מבקש 32 בבקשה בתיק החדל"ת והמשיב בעניינינו, לפי סעיף 23 לחוק חידלות פרעון, וזאת לתקופה של 90 ימים במהלכה יפעלו הנאמנים שימונו לגיבוש תכנית שקום כלכלית שתובא בפני הנושים (ראה סעיף 1 להחלטה).

...

בסעיף 29 להחלטה נקבע: "א. לאור כל האמור, ניתן בזאת צו הקפאת הליכים כנגד חברות קבוצת מוריה וכנגד בעלי השליטה מר אמיר ח'יר ת.ז....ומר סעיד ח'יר ת.ז.... לתקופה עד ליום 22/5/23 ו/או עד למתן החלטה אחרת. במסגרת תקופה זו לא ניתן יהיה לפתוח ו/או להמשיך בשום הליך כנגד קבוצת מוריה או כנגד בעלי השליטה אלא באישור בית משפט.

(5) לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון" הסמכות ליתן צו הקפאת הליכים נגד צדדים שלישיים, אגב הליך חדלות פירעון של חברה, מוסדרת בסעיף 30 לחוק חדלות פירעון שקובע כי: "הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה:

בנסיבות אלה, דין בקשת רשות הערעור להידחות .

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 49483-11-23 מיכאל מיקי בוגנים תמרוקים בע"מ נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שותפויות ואח' לפני כבוד השופטת סיגל יעקבי מבקשת מיכאל מיקי בוגנים תמרוקים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ניר קהת, תומר כשר ושחר אדרי ממשרד ארנון, תדמור-לוי, עורכי דין משיבים 1.משרד המשפטים - רשם החברות 2.רשות המיסים ע"י ב"כ עוה"ד ליאב וינבאום פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) 3.הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי ע"י ב"כ עוה"ד רוני הירשנזון פסק דין

הממונה בעמדתו סבור כי הגם שקיים קושי באישור הבקשה כפי שהיא בשים לב להקף ההוצאות החצי שנתיות של המבקשת בשיעור כ-900,000 ₪, לכך שהיא החלה לפעול רק במחצית השנייה של שנת 2022 והיא נטולת היסטוריה כלכלית שניתן לבחון לאורה את עתידה - הרי משהופקד בידי הממונה, לבקשתו, "כתב התחייבויות לשיפוי של שניב בגובה החלוקה שתבוצע בפועל עבור נושי החברה שהחוב להם יעמוד לפרעון בשנתיים הקרובות", הוא אינו מיתנגד לחלוקה המבוקשת.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה כמו גם בעמדת הרשויות שכאמור, אינן מתנגדות לביצוע החלוקה המבוקשת ובפרט בחוות דעת הממונה ובכתב השיפוי מאת שניב שצורף אליה, הנסב על חובות המבקשת שהמועד לפירעונם "הוא לא יאוחר מיום 31.12.2025", וזאת "עד לסכום שבית המשפט יאשר לחברת בוגנים להפחית את הונה בו, ושיחולק כדיבידנד בפועל" אני סבורה כי הבקשה מקיימת את מבחן יכולת הפירעון.

משכך ומשלא הוגשה כל התנגדות לבקשה בתוך המועדים שנקבעו לכך, אני נעתרת לה, זאת בהינתן כתב השיפוי ובכפוף לתנאים הנזכרים לעיל, היינו: בכפוף לכך שהדיבידנד, בסכום שלא יעלה על 1,800,000 ₪ ישולם, קודם כל, בדרך של פירעון התחייבויות של בעלי המניות ושל צדדים הקשורים לחברה; כי יתרת הדיבידנד המאושר תשולם רק מתוך יתרת המזומנים שתיוותר וכי החברה לא תיטול הלוואות לצורך חלוקת הדיבידנד לבעלי מניותיה וכן בכפוף לכך שהחלוקה המבוקשת תבוצע בתוך 90 ימים ממועד האישור.

בכתב ההיתחייבות מטעמם נאמר, לענייננו, כדלקמן: "במסגרת הליך חידלות פרעון 30487-04-23, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב ("ההליך") מבקש אליעזר יצחק טילסון ("אלי") לבטל באופן זמני את עיכוב היציאה מהארץ, שהוטל עליו במסגרת הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו [.

...

בנסיבות אלה, כך נטען, טילסון אינו מפר את התחייבותו לשוב ארצה; לשון כתבי הערובה מותיר שיקול דעת לבית המשפט להאריך את משך שהייתו של טילסון בחוץ לארץ; פרשנות תכליתית של הערבויות מוליכה למסקנה כי אלה נועדו להבטיח את שובו של טילסון לישראל ואת הימנעותו מביצוע דיספוזיציה בנכסיו – ולא להעמיד לנושיו של טילסון מקורות חיוב נוספים.

סוף דבר: מנהל ההסדר והנושים שלמענם הוא פועל לא לקחו על עצמם שום חלק בסיכון שהחייב – טילסון – לא יחזור לישראל במועד שהתחייב.

מסקנה זו עולה באופן חד-משמעי מלשונם ומתכליתם של כתבי ההתחייבות.

הערעור נדחה אפוא בזאת, ועמו נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

במסגרת הליך חדל"פ זה הוכרעה ע"י הנאמן, בין היתר, תביעת חוב שהגישו התובעים בכל הנוגע לאחריותו של בעז לחוב כלפיהם וכן הוכרעו הליכי ערעור הנוגעים להכרעה זו (עחדל"פ (שלום-ראשל"צ) 34066-05-22, 65675-05-22, 53015-05-22 מורי ואח' נ' ממונה על חידלות פירעון מחוז ת"א ואח' (13.3.23)).

הנתבעת חיה ועבדה בישראל במועדים הרלבאנטיים ולמעט ביקורי משפחתה בהונג קונג אין לה כל קשר או מעורבות בניהול ופעילות החברה; אי מעורבותה של הנתבעת בעיסקאות מושא ההליך, בכל היבט שהוא, שומט ממילא את הקרקע לכל טענת רשלנות או מירמה אפשרית כלפיה; הרשלנות בפרשה הנה נחלתם של התובעים עצמם, אשר לא דרשו מבעז או מירדן או מהחברה, שהנה חברה זרה על כל המשתמע מכך, כתבי התחייבות או בטוחות ממשיות אחרות כלשהן בקשר לעיסקאות עימם ולסחורת היהלומים שמסרו לידיו של ירדן; התובעים התקשרו בעיסקאות הנדונות מרצונם החופשי ובמתכונת שבה ביקשו לנהל את עסקיהם, כך שהאחריות לכל סיכום וסיכון עסקי או כספי שנטלו על עצמם הנה שלהם בלבד, ומכל מקום - וודאי לא של הנתבעת באופן אישי; בית המשפט בישראל נעדר סמכות להרים את מסך ההיתאגדות בנוגע לאורגן בחברה זרה שלא היתאגדה בישראל.

...

ואולם, האם יכולה גרסה נמשכת מצד התובעים בדבר העדר התקשרות עם החברה והתנהלות מול ירדן באופן אישי להתיישב עם תביעה כנגד הנתבעת בגין פעולותיה או מחדליה כאורגן בחברה ? אני סבורה, כי התשובה לכך הינה שלילית.

אני סבורה, כי לא די בעדות זו בכדי לערער את גרסת הנתבעת לעיל ובכדי להרים את הנטל בנוגע לטענת התביעה המרכזית בדבר מעורבות פעילה של הנתבעת בענייני החברה, כאורגן בה. ראשית, מדובר בעדות ונטורה לגבי מספר הזדמנויות בודדות בשנה בלבד.

עמדתי בעניין זה מורכבת משניים - מחד, אני סבורה, כי אכן מוטב היה שהיו מובאות לפני בית המשפט עדויותיהם של ירדן ובעז אף בהליך דנן, על מנת לתמוך בגרסתה של הנתבעת ולשפוך אור על פרטי הפרשה החסרים.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו חדל"פ 5829-01-24 מלונות פתאל בע"מ נ' פלד ואח' תיק חצוני: לפני: כבוד השופט רון גולדשטיין בעיניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 ובעניין: שי פלד, ת"ז 058832460 היחיד ובעניין: מלונות פתאל בע"מ הנושה ובעניין: הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים כנגד היחיד בשם הנושה עו"ד גיל צבע החלטה

בהמשך, ביום 2.6.2022 חתמו החברה והחייב על כתב התחייבות וכתב ויתור, בהסכמת הנושה, במסגרתם הודו שהסכם השכירות הופר וכן התחייבו לפרוע את חובם ב-14 המחאות שוות בסך 9,000 ש"ח כל אחת.

...

אני מורה לנאמן שימונה לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם לחייב זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי החייב אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

הגבלות על החייב במתן צו זה ובהתאם להוראות סעיף 121(3) לחוק, אני מורה שעם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי, חלות על החייב ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה: הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל.

החובות המוטלות על החייב אני מורה לחייב לפעול כדלהלן: להגיש לנאמן, בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו, דו"ח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשת הדו"ח. להתייצב בפני הנאמן, בית המשפט, הממונה, בכל עת ככל שהדבר דרוש, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין.