כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה

משהמצאה כדין לא נמצאה, ומה שנימצא הוא פסק דין בסכום עתק אשר כתב התביעה על נספחיו אינו מגלה עילה כלפי מוחמד ביחס אליו – מצאתי שם כי הותרת פסק הדין על כנו הנה "חוסר צדק העולה לכדי עוות דין" [ראו רע"א 1990-22 חורי נ' בנאי (2022, להלן – "עניין חורי"].

...

במסגרת הפרק שהוכתר כ"הוצאות ההליך והערות לסיום" עמד כב' השופט שליו גם על כך: "התנהלות הנתבעת סרבלה את ההליך בדרכים שונות ומגוונות, בין אם על ידי הגשת חוות דעת בהיקפי נזק מופרכים, בין בהחתמת והסתרת כתב הסילוק שנחתם עם המפקח, בין נוכח סאגת הכשלת מומחה בית המשפט בהצגת תוצאות בדיקות מתקופה לא רלוונטית, ובין לאחר שעתרה למשוך את טענת ההגנה שלה ולא ע"מ לחסוך בהתדיינות, אלא לאחר שהתרשמה שסיכוייה לזכות בתובענה נמוכים וכדאי לה לנסות את מזלה בשנית בבית המשפט המחוזי". רבץ הגישה ערעור על פסק הדין האמור [ע"א 48936-06-21], ברם במהלך הדיון בו שנערך בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 1.3.22, נדחה הערעור בהסכמתה, תוך חיובה בהוצאות.

בעניין SKS הנחה בית המשפט העליון כך: "אין לכחד, חלק גדול מהתמריץ לשימוש לרעה בהליכי משפט, נובע מסלחנות יתר של המערכת המשפטית, שאינה גובה מחיר הולם עבור ניסיונות פסולים מעין אלו. נוכח גישה מקלה זו, בעל דין הפועל באופן רציונלי, ועורך 'ניתוח כלכלי' בסיסי, מגיע למסקנה שהנזק שעתיד להיגרם לו, אם בכלל, משימוש לרעה בהליכי המשפט, קטן בהרבה מן התועלת שהוא עשוי להפיק מכך. על כגון דא נאמר בתלמוד "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב" (= אין להאשים את העכבר הגונב חיטים מבעל הבית, כי אם את החור שבאמצעותו עלה בידו להיכנס למקום הגנבה) (בבלי, קידושין נו, ע"ב).

סיכום פסק הדין ונפקותו: במכלול האמור לעיל נדחית התביעה כנגד דורקס ופאוזי, נמחקת התביעה כנגד מוחמד, ותביעות דורקס ופאוזי מתקבלות באופנים שיפורטו להלן.

במכלול השיקולים האמורים, בראי המתואר בפסק הדין, ובשים לב לתוצאה הכפולה לטובת דורקס, הן בהתגוננותה מפני תביעת רבץ והן בתביעת הנגד שלה, ולהיקפיהן הכספיים של התביעות האמורות, ואחר עיון באסמכתאות שהציגה דורקס לעניין זה, החלטתי לקבל במלואו את דרישותיה של דורקס בנוגע לשכר טרחת עו"ד והחזר אגרת בית משפט.

(1)כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה; (2)מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית; (3)התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להמנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נימנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט; (4)כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

...

הצדדים הגישו תחשיבי נזק ובית המשפט נתן הצעה לצדדים אשר לא השתכללה לכדי הסדר פשרה ואין מנוס מלהכריע בתיק זה על פי הדין.

משכך, הגעתי למסקנה שהמשך דיון בתובענה היא הכבדה לא הגיונית כלפי הנתבעים וגם נוגד את האינטרס הציבורי כאמור, ויש למנוע את המשך הדיון בתובענה מסוג זה בכדי למנוע בזבוז משאבים ונזק מצרפי לכלל האזרחים שממתינים לתורם בבתי משפט (ויצטרכו להמתין עוד יותר עקב מצב החירום במדינה שהביא לביטול מאות דיונים בשבוע!).

משכך אני מקבל את טענת ההגנה להעדר עילה מורה על סילוק התביעה על הסף לפי הוראות תקנה 41 לתקנות.

התובע ישלם הוצאות בסך 5,000 ₪ לנתבעות 2,3, תוך 30 ימים מהיום.

משעל פי כתב התביעה המקורי, על פניו, יכול והוא אכן לא מגלה עילת תביעה בנוגע לחיוב הנתבעת מכוח חוק ההסדרים נוכח היסוד הראשון שהוא הוכחה שנותרו נכסים ואילו כעת טוענת כי גם במועד הגשת התביעה נותרו נכסים של הנתבעת (אם כי עולה מהמשך התצהיר כי חלק מהנכסים הנטענים של החברה במועד הגשת התביעה הם לא של הנתבעת אלא של חברה בעלת ח.פ אחר אולם היא טוענת כי מדובר הלכה למעשה באותה חברה שהבריחו אליה את הנכסים ולכן אין מדובר בהרמת מסך כלפי בעל המניות בנוגע לחברה החדשה אלא הרמת מסך לגבי החברה החדשה אולם התובעת בחרה שלא לתבוע אותה).

...

חיזוק למסקנה זו הגעתי גם נוכח האמור בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לפיהן יש לחתור לחקר האמת ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך וחובת בעלי הדין ובאי כוחם לסייע לבית המשפט במוטל עליו, כמו גם לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית ולא לעשות שימוש לרעה בהליך השיפוטי שתוצאתו לשבשו ועל בית המשפט לאזן בין האינטרסים של אלה מול אלה (ראו תקנות 1-5 לתקנות).

משאני סבורה כי היה על התובעת להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה אולם גם הנתבע הגיש תצהיר מתוקן ללא בקשת רשות עת בהתאם לתקנות דהיום אין זכות אוטומטית כבעבר להגשת כתב הגנה מתוקן אלא בבקשת רשות, הרי שאין בידי לחייב מי מהצדדים לטובת רעהו משעולה כי הדבר נעשה בהסכמה, הלכה למעשה עת אף צד לא התנגד להתנהלות רעהו.

המזכירות תואיל להמציא את החלטתי לב"כ הצדדים.

כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה; מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית; התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להמנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נימנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט; כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה;"

...

טענות הצדדים: טענות המבקש; לטענת המבקש, בכתב ההגנה, הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בשל העובדה שההליך המשמעתי נגד התובע נועד להפסיק את חברותו במסדר הבונים החופשיים בלבד ולא בעמותה וכי מדובר באבחנה שכל מטרתה לבצע דיכוטומיה מלאכותית בין העמותה לבין ההסדר במטרה לבסס את הטענה שלתביעה אין כל ביסוס שכן היא נשענת על הטענה להפסקת חברות בעמותה ועל דוקטרינות מדיני העמותות.

הגם והתיקונים המבוקשים אינם מקימים עילות תביעה חדשות, הרי שהדעת הנותנת היא כי התנהלות התובע אשר התייחס לאבחנה בין העמותה למסדר רק בעקבות טענות הנתבעים בכתב ההגנה, הגם והאבחנה, גם אם מלאכותית הייתה קיימת וידועה לו היטב במועד הגשת כתב התביעה וכן מאחר וכאמור הנתבעים שכבר הגישו כתב הגנה, יידרשו להגישו פעם נוספת, כל אלה מביאים אותי למסקנה כי התנהלות התובע אינה תקינה, על כן אני סבורה כי יש לחייבו בהוצאות לטובת הנתבעים.

ככל והנתבעים סבורים כי לא צורפו כל הנתבעים הנדרשים או כי הנתבעים שצורפו אינם הנתבעים הנכונים הרי ששמורה להם הזכות לפעול לצירוף או מחיקה או כל טענה אחרת שרואים הם לנכון להעלות, אך הבקשה שבפני אינה האכסניה המתאימה לכך בשלב זה. סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל אני מתירה את תיקון כתב התביעה המבוקש.

התובע ישלם לנתבעים ביחד הוצאות בסך של 3,000 ₪.

(1) כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה; (2) מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית; (3) התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להמנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נימנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט; (4) כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

...

משכך, טוענת המבקשת, משלא הוגש ערעור על פסק הדין בהתנגדות, המשיבה מנועה מלהעלות טענות זהות או נוספות בעניין, ועל כן, דין התביעה להידחות.

שנית, בהתאם לתקנה 42 לתקנות, אני סבורה כי המשיבה ביקשה לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, במסגרת התובענה שבכותרת, שכן עת הוגשה התובענה לראשונה, לא טרחה המבקשת לציין את ההליכים המשפטים הקודמים והמקבילים בין הצדדים, ובפרט את התנגדותה לביצוע שטר וההחלטה בעניינה, ורק בעקבות החלטתי בבקשתה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל והתמיהה אותה העליתי, מדוע לא תפעל המשיבה במסגרת הליכי התנגדות – רק אז טרחה המשיבה לעדכן את בית המשפט ביחס לאותם ההליכים.

ביחס לטענת המשיבה כי דין החלטתי מיום 04.01.22 להתבטל בהיותה בטלה מדעיקרא, הרי יכולה הייתה להשמיען לפני ערכאת הערעור ובחרה שלא לעשות כן. סוף דבר: אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.

התביעה כנגד המבקשת נדחית בזאת.