כתב אישום: תקיפת עובדי ציבור, תקיפה וחבלה, איומים

הנאשם (מס' 2) הורשע בהתאם להודאתו בשתי עבירות של תקיפת עובד ציבור, תקיפה הגורמת חבלה ואיומים.

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשני כתבי אישום בעבירות תקיפת שוטר, תקיפה הגורמת חבלה, היתנהגות פרועה במקום צבורי, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

...

קביעת המתחם: לאחר שבחנתי את השיקולים המנויים בסעיף 40ג(א) וסעיף 40ט לחוק העונשין, לאור הממצאים עליהם עמדתי לעיל ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי לקבוע מתחם ענישה בין 8 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר בפועל.

התרשמותה של קצינת המבחן מקובלת עליי, וכך אף המלצתה.

תוצאה החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל.

כתב אישום ורקע הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירת תקיפת עובד ציבור – לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

ת"פ (רמלה) 57609-12-16 מדינת ישראל נ' יוסף אלגמל (28.6.21) – בית המשפט הרשיע את הנאשם לאחר שמיעת ראיות, בתקיפת עובד ציבור, איומים ותקיפה הגורמת חבלה, לאחר שזה איים והתקיף רופאה במרפאה וזרק לעברה כסא בשל ויכוח הקשור להפניה למיון.

...

קביעת עונשו של הנאשם במתחם העונש משנקבע מתחם העונש, מקובלת עלי עמדת המאשימה כי יש לגזור על הנאשם את עונשו בתחתית המתחם.

אמנם, נטען על ידי המאשימה כי מדובר בחרטה חלקית בלבד ואף צוין על ידי שרות המבחן כי הנאשם מתקשה לגלות אמפתיה כלפי הרופא, אך שרות המבחן העריך בסיכומו של דבר, כי ההתנהגות בעת ביצוע העבירה לא מאפיינת את הנאשם בדרך כלל, וכי הסיכוי להישנותה – נמוך.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: 2 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות.

רקע : על פי כתב האישום מיוחסות למשיב עבירות איומים ותקיפת עובד ציבור כשהתוקף מזויין בנשק באישום הראשון ועבירת חבלה כשהעבריין מזויין באישום השני.

...

דיון והכרעה : לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים והתרשמתי מן החלופה המוצעת מצאתי כי אין מקום להורות על שחרור המבקש בתנאי מעצר בית מלא או להורות על מעצרו באיזוק אלקטרוני והכל מן הטעמים הבאים : ראשית, מעיון בכתב האישום עולה כי מיוחסות למבקש עבירות חמורות של תקיפת סוהרים תוך הסתייעות בקביים , גרימת חבלות לסוהרים לרבות איומים בפגיעה בסוהרים.

למעלה מן הצורך אציין כי הגם שאין לשלול קטגורית התאמתם של הורים לצורך מלאכת הפיקוח על בנם הרי שנקבע בהחלטת בית המשפט העליון בתיק בש"פ 1248/20 מיכאל שרו איפרח נ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים ((‏4.3.2020) : "13. יתרה מכך: כפי שכבר הזדמן לי להעיר, לדעתי, הפרקטיקה של מינוי אשת הנאשם (וכן ילדו או הורהו) כמפקחת במסגרת של חלופת מעצר או של מעצרו בפיקוח אלקטרוני איננה רצויה כל אימת שמדובר בעבירה חמורה שאיננה מוחרגת מן הכלל הפוסל את בן הזוג מלשמש עד נגד בן זוגו במשפט פלילי (ראו סעיפים 3, 4 ו-5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971). מינוי מפקח שלא יוכל להעיד נגד הנאשם במקרה שהלה יבצע עבירה בהיותו נתון תחת פיקוחו מסכל את מטרות הפיקוח, והדברים ברורים (ראו בש"פ 8667/18 מדינת ישראל נ' מיעראי [פורסם בנבו] (‏7.12.2018), פסקה 13). סבורני, אפוא, כי די בטעם זה כדי לדחות את הטענות שהעלה המבקש נגד פסילת רעייתו כמפקחת במסגרת חלופת המעצר שהלה הציע." במקרה שבפניי אין אמו של המבקש כשירה להעיד כנגדו באם יפר את תנאי השחרור בערובה או האיזוק האלקטרוני.

סוף דבר לאור כל הטעמים לעיל אני מורה על דחיית הבקשה לעיון חוזר ועל הותרת המבקש במעצר עד תום ההליכים נגדו.

בע"פ (י-ם) 26891-05-13 בלעיש נגד מדינת ישראל (02/06/15) קיבל בית המשפט את עירעורו של הנאשם, אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת תקיפת עובד ציבור, תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה ממש ואיומים, באופן חלקי.

כמו כן, יש לקחת בחשבון את הנזק הגופני שניגרם ללוחמת ולקצין, כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, וכן את הנזק אשר יכול היה להגרם כתוצאה מהשמוש באזיקים לצורך תקיפת הקצין.

...

לאור האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין מעשיה של הנאשמת במסגרת תיק זה נע בין מספר חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר, לאחר ששקלתי את הנסיבות לקולה ולחומרה במקרה דנן, כמפורט לעיל, ובעיקר נוכח נסיבות חייה המורכבות של הנאשמת והרקע לביצוע העבירות עליה נותנת את הדין, על אף שהנאשמת לא עברה כל הליך שיקומי ואף לא הוגש תסקיר בעניינה - באתי לכלל מסקנה כי יש להטיל עליה ענישה ברף התחתון של המתחמים, תוך חפיפה מסוימת בין העונשים.

בשים לב לנסיבותיה האישיות של הנאשמת, ובשים לב אף לעמדת המאשימה בעניין זה – מצאתי כי יש מקום להימנע מהטלת כל רכיב כלכלי בעניינה של הנאשמת במסגרת תיקים אלה, וזאת על אף הנזק שנגרם לנפגעי העבירות והמשמעות הגמולית וההרתעתית שנלווית להטלת רכיב ענישה מסוג זה. סוף דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 13 חודשי מאסר בפועל מהם ינוכו ימי מעצרה.

לחובת המנוח 16 הרשעות קודמות, ועוד הרשעה נוספת על פי חוק השיפוט הצבאי, במסגרתן נשא 12 עונשי מאסר, חלקם משמעותיים, בגין עבירות אלימות ורכוש, ובכלל זה תקיפה סתם, חבלה כשהעבריין מזוין, תקיפת עובד ציבור, חבלה חמורה, תקיפת שוטר, איומים, היתנהגות פרועה במקום צבורי, ועוד.

עוד עולה מעובדות כתב האישום המתוקן, כי במספר הזדמנויות נתן הנאשם למנוח, לבקשתו, סכומי כסף, לשימושו של האחרון.

...

אכן, כלל הוא, כי משקלן של נסיבות אישיות עת באים לגזור דינו של רוצח אינו רב. עם זאת, לטעמנו, מצבו הרפואי הקשה של הנאשם מצדיק הקלה בעונשו.

על כן, מצאנו כי נסיבותיו הרפואיות הקשות של הנאשם מצדיקות חריגה מסוימת, מטעמי צדק, ממתחם העונש ההולם, חריגה אשר מותירה פתח צר לתקווה שהנאשם ישתחרר מכלאו ולא יקיץ ימיו מאחורי סורג ובריח.

סוף דבר לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מצאנו לנכון להטיל על הנאשם עונשים כדלקמן - 18 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו.