כתב אישום: תקיפת עובד ציבור בבית משפט השלום

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 56121-02-21 מדינת ישראל נ' אבו מור(עציר) בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא ענת חולתא בעיניין: מדינת ישראל-תביעות נגב ע"י ב"כ עו"ד ליטל פרץ המאשימה סלימאן אבו מור (עציר)-בעצמו ע"י ב"כ עו"ד ורד אברהם הנאשמים גזר דין

רקע ביום 7.6.21, הורשע הנאשם על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק).

הערכים החברתיים שנפגעו מבצוע העבירה, כבכל עבירת אלימות, פגעו מעשי הנאשם בכבוד האדם, בזכות לשלמות הגוף, לאוטונומיה, לשלוות הנפש ולביטחון אישי, ראו כפי שנקבע בסעיף 12 לפסק דינה של כב' הש' וילנר ב-ע"פ 7220/19  זגורי נ' מדינת ישראל (6.2.20): - "בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה הגלומה בעבירות אלימות ועל הצורך בהרתעה מפני ביצוען. זאת, מחמת פגיעתן האנושה בזכותו של אדם לשלמות גופו, לבטחון ולכבוד". בנוסף, בפגיעה בעובדי ציבור קיימת פגיעה בתפקוד השרות הצבורי וכן בכלל הציבור המבקש לקבל שירות צבורי.

...

לתימוכין בדבריו הפנה לעפ"ג 40902-04-21 שם נדחה ערעורו של נאשם, נעדר עבר פלילי, אשר תקף ואיים על רופא לאחר שביתו לא קיבלה טיפול הולם.

מכל המקובץ לעיל, סבורני, כי מתחם הענישה ההולם לעבירה שביצע הנאשם בנסיבות המתוארות נע מספר חודשי מאסר לשנת מאסר.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם בהתאם לרישומי שב"ס. הפעלת מאסר מותנה מת"פ 18283-04-19, בן 6 חודשים, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר לעונש שהוטל עליו בתיק זה. בסה"כ ירצה הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 68706-11-20 מדינת ישראל נ' כוכבי בפני כבוד השופט יניב בן הרוש בעיניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד שירה רוג הנאשם אוהד ישראל כוכבי ע"י ב"כ עו"ד ערן בן ארי גזר דין

רקע הנאשם הודה והורשע ביום 20.12.21 במסגרת הסדר, בעובדות כתב האישום, בעבירת תקיפת עובד ציבור כדי להכשילו בתפקיד – עבירה על סעיף 382א(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

ביטול הרשעה: סוגיית אי ההרשעה מעוגנת בסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי, וכן בסעיף 71א(ב) ובסעיף 1(2) לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ״ט-1969, אשר בהם הוסמך בית המשפט ליתן צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, תוך המנעות מהרשעה.

...

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, ובנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש הראוי נע בין 300 שעות של"צ, מאסר על תנאי מרתיע וקנס משמעותי ועד 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

אשר על כן, אני דוחה את בקשת הנאשם לבטל את הרשעתו.

סוף דבר לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות, בהתאם לתכנית שתוכן על ידי שירות המבחן בתוך חודש ימים מהיום.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 13471-04-21 מדינת ישראל נ' סעד(אסיר) לפני כבוד השופטת זהר דולב להמן המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד פיני סוויסה הנאשם וסאם סעד ע"י ב"כ עו"ד תאמר אסדי <#1# גזר דין

כתב האישום, הכרעת הדין והשתלשלות העניינים בתיק הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן (להלן: כתב האישום) ב-תקיפת עובד ציבור, בהתאם לסעיף 382א(א) ל-חוק העונשין, התשל"ז-1977, בכך שב-24.9.20, באגף 22 בית סוהר אשל בבאר-שבע, בו היה הנאשם במשמורת חוקית, שפך מים חמים מקומקום חשמלי על הסוהר כרמל מולא (להלן: הסוהר מולא) והסוהר מיכאל יאלקונוביץ (להלן: הסוהרים) וגרם לסוהרים לחבלות בדמות אודם בעורף.

ב-רע"פ 1922/11 רחמימוב נ' מדינת ישראל (17.3.11) (להלן: ענין רחמימוב) קבע כב' הש' ג'ובראן דברים הרלוואנטיים לענייננו, נוכח הדמיון במהות התפקידים של הסוהרים והשוטרים (ההדגשות לא במקור-זד"ל) - "המבקש ביצע עבירות חמורות ביותר המעידות על זילזול חמור בשלטון החוק. אל מול אלימות שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה מאחורי סורג ובריח. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, 'וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד מבעלי אגרוף, מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו'... בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השרות הצבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם... על כן בתי המשפט מחויבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים...". מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא ברף בינוני.

...

מתחם העונש ההולם בהינתן המפורט לעיל אני קובעת מתחם העונש ההולם נע מענישה שלא כוללת מאסר בפועל עד 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

משיקולים אלו, ותוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם, בהיותו אסיר, אשר יש להניח כי פרנסתו בדוחק, ובהתאם להוראת סעיף 40ח לחוק העונשין - אני קובעת מתחם קנס כמתחם 2,000 ₪ - 10,000 ₪.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, תוך התחשבות בצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין ומאחר שאין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשיןמיום 10.7.2012, מצאתי כי יש למקם את הנאשם בחלקו האמצעי של המתחם ואני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה כעת; 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור כל עבירת אלימות, לרבות איומים; קנס בסך 2,000 ₪, או 50 ימי מאסר תמורתו.

כתב האישום הנאשם הורשע על פי הודאתו לאחר שחזר בו מכפירתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן – תקיפת עובד ציבור עבירה לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז -1977.

בית המשפט רשאי לחרוג ממיתחם העונש ההולם בשל שקולי שקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

בע"פ 4565/13 אמון נ' מדינת ישראל (04.11.13) נכתב: "בית משפט זה כבר פסק בעבר כי מעבר לחומרה הכללית הנודעת לעבירות אלימות, הרי שלאלימות המכוונת כנגד עובדי ציבור נודעת חומרה מיוחדת, מאחר שהן פוגעות פגיעה אנושה גם בערך החברתי הנודע לתיפקוד התקין של השרות. עובדי הציבור "חשופים בצריח" – כמי שלא אחת נמצאים בחזית ההתמודדות עם מתן שירות לאנשים שיודעים אף הם קשיים.

...

כאמור, מדובר באירוע ספונטני שהתרחש בסמוך לתחנת המשטרה והנאשם הודה בתקיפת עובד ציבור ואולם, מהתמונות אותן הגישה המאשימה (ת/1) ניתן להתרשם מטענת הנאשם שלא זיהה שמדובר במאבטח כך שבנסיבות חריגות אלה ולאור החבלות שנגרמו למתלונן, מבלי להקל ראש בחומרת האירוע, אני סבור שמידת הפגיעה בערכים נמוכה.

   "ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" – אם תרצה פשרה – של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון.

אני תמים דעים עם עמדתה של המאשימה שביקשה למקם את הנאשם בתחתית מתחם הענישה ואני סבור שטוב עשתה.

באיזון בין השיקולים השונים, בשים לב לצורך להחמיר עם מבצעי העבירות כלפי עובדי הציבור מחד ובשים לב לנתוני הנאשם שבפניי מנגד, סבורני שענישה בדמות של"צ, לצד הטלת עונש מאסר מותנה שירתיע את הנאשם מלשוב על טעויותיו ופיצוי למתלונן יש בהם כדי לבטא את האיזון הראוי במקרה זה. לאחר שנשקלו השיקולים הרלוונטיים שצוינו, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, כל עבירת אלימות כלפי הגוף שעונשה שנתיים מאסר ומעלה ויורשע בה על פי חוק העונשין.

רקע הנאשמת הורשעה בהכרעת דין מיום 14.1.24 בעובדות כתב האישום בעבירה של תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז–1977 (להלן: "חוק העונשין").

בשל נסיבות מיוחדות של הנאשם ומצבו הרפואי, בית המשפט המחוזי הותיר על כנם את רכיבי הענישה שנקבעו בבית משפט השלום; 4 חודשי מאסר על תנאי, התחייבות ופצוי בסך 3,000 ש"ח לכל אחד משני המתלוננים, והוסיף 200 שעות של"צ. ת"פ (כפר סבא) 40135-03-20 מדינת ישראל נ' אסף בר סלע (9.5.22) – הנאשם הורשע בעבירת תקיפת עובד חרום, לאחר שהכה רופא בידו שאחזה כוס קפה, בעת שאישתו הייתה מאושפזת בבית החולים לאחר לידה, והתפתח וויכוח בין הנאשם לרופא.

  ת"פ (רמלה) 57609-12-16 מדינת ישראל נ' יוסף אלגמל (28.6.21) – בית המשפט הרשיע את הנאשם לאחר שמיעת ראיות, בתקיפת עובד ציבור, איומים ותקיפה הגורמת חבלה, לאחר שזה איים ותקף רופאה במרפאה וזרק לעברה כסא בשל ויכוח הקשור להפניה למיון.

...

עוד נטען כי הרשעתה תמנע ממנה לקבל רישיון כיועצת מס. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, לאור הכללים בפסיקתו של בית המשפט העליון, מצאתי כי אין לבטל את הרשעת הנאשמת ויש להותיר אותה על כנה.

בנסיבות אלה, משהנאשמת לא נטלה אחריות למעשיה ולא הפנימה את הפסול שבהם, סבורה אני כי אין מקום להיעתר לבקשתה לביטול הרשעתה.

מכל המקובץ לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשמת נע בין מאסר מותנה ל-9 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

סוף דבר אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים.