מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כתב אישום: קשירת קשר לזיוף והפצת דולרים מזויפים

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מעיון בעובדות כתב האישום עולה, כי, המשיבים תיכננו בקפדנות את ביצוע העבירות, ודאגו להצטייד בציוד הדרוש למטרה זו. המשיבים שכרו דירה בקרית ביאליק ("הדירה המבצעית"), וציידו אותה במיכשור הנידרש לבצוע הזיוף.
ב-ע"פ 4298/90 מדינת ישראל נ' ביטון (5.11.90) הורשע המשיב בבית המשפט המחוזי בעבירה של קשירת קשר לזיוף מטבע לפי סעיף 499 של חוק העונשין, ובעבירת זיוף שבוצעה בפועל לפי סעיף 462(1) + (2) של חוק העונשין, וזאת לגבי החזקת, הנפקת והפצת שטרי כסף מזויפים הנחזים להיות דולרים של ארה"ב, ונדון לשישה חודשי מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות ועל כך הוגש ערעור המדינה.
ב-רע"פ 523/13 שלום דזנשוילי נ' מדינת ישראל (25.8.15) הורשע המבקש במספר אישומים בגין עבירות של זיוף שטר כסף, זיוף מטבע, קשירת קשר לפשע, ניפוק מטבע מזויפת, וכן עבירות נוספות אחרות (עבירות בנשק, החזקת מכשירי פריצה והחזקת נכס חשוד כגנוב).
...
חזרתי ועיינתי בתסקירי שירות המבחן ונראה לי, כי יפים לענייננו דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) מ' שמגר בעניין סגל הנ"ל, שם בעמ' 321: "סיכויי השיקום בעתיד הם מעודדים כשלעצמם, אך אין בהם כדי לטהר את שנעשה...". סבורני, כפי שכבר הערתי קודם לכן, שעל סיכויי השיקום לבוא לידי ביטוי ברמת הענישה שתוטל על שני המשיבים, בהתחשב בכך שהמשיבים מצויים בשלב של ניסיון לשיקום.
קביעה זו בהחלט מקובלת עלי.
מהתם להכא: סבורני שגם במקרה נשוא הדיון כאן, נכון יהיה לדעתי לנקוט בדרך זו של ענישה משולבת, במובן זה, שיתקבל ערעור המדינה וייקבע שחלף ששת חודשי המאסר בעבודות שירות שקבע בית משפט קמא נגזור על כל אחד משני המשיבים, עונש מאסר של 9 (תשעה) חודשים לריצוי בפועל (בניכוי תקופת מעצרו של המשיב מס' 1 מיום 29.10.17 עד 19.1.18, ולגבי המשיב מס' 2 בניכוי תקופת מעצרו מיום 29.10.17 עד 21.1.18).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כתב האישום מתאר כי לאחר מועד קשירת הקשר, מכר נסימוב שטרות כסף מזויפים בסך של 10,350 דולר לנאשם 5, אמיר בן אבי; נסימוב ובן אבי סיכמו ביניהם גם על מכירת שטרות מזויפים נוספים בשווי 5,000 דולר.
המאשימה הצביעה על כך שהקשר הפלילי נשוא כתב האישום היה רחב הקף, כלל תיכנון מוקדם והקצאת משאבים רבים, והתקיים לאורך של כשבעה חודשים; עוד הוסיפה, כי מפנייתם של הנאשמים דוקא אל סינטס, גרפיקאי בעל ידע וכישורים בתחום העיצוב הגרפי ועריכת מסמכים, ניתן ללמוד כי הם תיכננו להפיץ שטרות כסף מזויפים ב"איכות גבוהה".
...
שקלתי גם את עתירת התביעה בעניין זה, לפיה לא ניתן לתת אמון בליפשיץ נוכח עברו הפלילי והמשפטי, אולם סבורני, נוכח הליך השיקום המוצלח, כי אין זה נכון "להרים ידיים" בעניינו, וגם אם נכשל בעבר, אף מספר פעמים, אין זה בהכרח מעיד על כישלון עתידי או על כך שיש להתייחס אליו בחשדנות.
החלטתי שלא לגזור עונש של מאסר בפועל במקרה דנא אף עולה בקנה אחד גם עם המלצות דוח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים (דוח ועדת דורנר, 2015); כך נקבע שם, בין היתר: "הרתעה – על אף שבמשך השנים ההרתעה תפסה מקום מרכזי במערך השיקולים המנחים את בתי המשפט בגזירת העונש, מרבית המחקרים שבחנו סוגיה זו לא מצאו קשר בין החמרה ברמות הענישה לבין קידום הרתעה אישית או כללית. בעוד שהגדלת הסיכוי להיתפס מגבירה את ההרתעה, לחומרת העונש אין, במרבית המקרים, השפעה מובהקת כזו. על כן, מרכז הכובד ביצירת הרתעה אפקטיבית מוסט בשנים האחרונות במדינות המערב מהחמרת הענישה להגברת סיכויי התפיסה באמצעים שונים כגון חיזוק מוקדי שיטור עירוני. לאור זאת, אין טעם בניסיון לקדם את ההרתעה באמצעות הרחבת השימוש במאסרים או באמצעות שימוש במאסרים ממושכים יותר.
ובהמשך הדוח: "...לדוח מרטינסון היה השפעה רחבה וניכרת על תפיסת האפקטיביות של השיקום. עם זאת, בשנים האחרונות ישנן עדויות לא מעטות לכך שתוכניות שיקום מסוימות מצליחות לצמצם עבריינות חוזרת, אף כי בסדרי גודל צנועים. לא נמצא ששיקום בכלא עדיף על שיקום במסגרות חיצוניות, ויש אינדיקציות לכך שבתנאים מסוימים, תכניות לטיפול בעבריינים מחוץ לכלא מניבות תוצאות טובות יותר. גם העלויות של תכניות השיקום מחוץ לכלא נמוכות בהרבה במרבית המקרים. מטעמים אלו, לשימוש נרחב יותר בעונש המאסר לא צפויות להיות השלכות חיוביות על שיקומם של עבריינים, וזאת להבדיל מסוגי עונשים אחרים כגון עבודת שירות, שירות למען הציבור, קנסות, צווי מבחן וכדומה". (ההדגשות בדוח - שלי, ש.ב) אשר על כן, נוכח כל המקובץ לעיל, אני גוזר על ליפשיץ – באופן חריג ויוצא דופן ביחס לעבירות שביצע - את העונשים הבאים: תשעה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 25.10.20, החל מיום 7.3.21.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לנסיבות ביצוען של העבירות: תחילתו של תיק זה בהפעלת סוכן על ידי המישטרה אשר יצר קשר עם קריכלי לרכישת שטרות מזויפים ואף רכשם מידיו כמפורט באישומים הראשון והשני לכתב האישום המיוחסים לקריכלי בלבד.
· ע"פ (חי') 28456-10-12 דזשנוילי נ' מדינת ישראל (13.1.2013), במקרה זה נגזרו על המערער בבית משפט השלום 24 חודשי מאסר והופעל מאסר מותנה בעיניינו לאחר שהודה והורשע בעבירות של זיוף שטר כסף, זיוף מטבע פשוטה, קשירת קשר לבצוע פשע, עבירה בנשק והחזקת מכשירי פריצה.
בתיק זה דובר על עסקה שנערכה בין הנאשמים לבין סוכן משטרתי, למכירת 50,000 דולר מזויפים לאותו הסוכן.
· ת"פ (שלום נצרת) 2221-07 מדינת ישראל נ' תותניג'יאן ואח' (25.2.2009), באותו עניין גזר בית משפט השלום על הנאשם אשר הורשע על פי הודאתו בכך שקשר קשר עם אחר (אשר נקבע שהיה הרוח החיה בבצוע העבירות) להפצת וניפוק מטבעות מזויפים, עונש של 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, ומאסר מותנה.
...
אינני מקבלת את טענת ב"כ הנאשם לפיה הודה הנאשם למן ההתחלה באופן חלקי.
בראי כל האמור לעיל, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 30/7/14 ועד 2/9/14.
אני מורה על חילוט המוצגים המתוארים בסעיפים 1.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר דיוני שכלל את תיקון כתה האישום, בעבירות הבאות: החזקת שטר כסף מזויף, שתי עבירות לפי סעיף 462(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק) וקשירת קשר לעשות פשע, חמש עבירות לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.
ביחס לאישום החמשי שבכתב האישום המתוקן הצהירו ב"כ הצדדים שעבירת החזקת שטר כסף מזויף המתוארת באישום זה, מתייחסת רק להחזקה של שטרות מזויפים בסך של 300,000 ₪, ולא לסכום הנוסף של 30,000 ₪ שלגביו צוין כי תתואם פגישה לצורך מימוש העסקה.
בת"פ (ראשל"צ) 56529-10-19 מדינת ישראל נ' במברון (14.4.2022) אליו הפניתה המאשימה דנתי בעיניינו של מפיץ אחר בפרשה אשר הורשע בכך שלאורך חודשיים קשר עם אור קשר במספר הזדמנויות, בגדרן ביקש לרכוש ממנו בעבור אחרים שטרות מזויפים בהקף של 157,000 ₪, הגם שבסופו של דבר סוכם על הקף נמוך יותר של 82,000 ₪.
ת"פ (י-ם) 156/08 מדינת ישראל נ' אבראהים ואח' (30.1.2011) בגדריו הורשע נאשם 3 בעבירות שעניינן ניפוק והחזקת שטרות מזויפים כשטרי כסף וקשירת קשר לבצוע עסקת מכר רבת הקף של דולרים מזויפים.
...
נוכח כל האמור, בהינתן הערכים המוגנים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירות, מספר העסקאות והיקפן המשמעותי, כמות השטרות שהוחדרה למחזור הכסף של המדינה, בהינתן הרקע לביצוע המעשים ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי שמתחם הענישה בענייננו נע בין 12 לבין 24 חודשי מאסר.
בנסיבות אלו, קשה ליתן משקל של ממש לתהליך שעבר הנאשם, שגם כך ידע עליות ומורדות, כשבסופו של דבר לא השכיל לנצלו כדי לערוך שינוי משמעותי בחייו.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 11.4.2019 – 18.4.2019.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כתב האישום מספר כי ליפשיץ הציע לריימונד "להשקיע כסף לצורך קניית מכונות וציוד נילווה להדפסת שטרות מזויפים מסוגים שונים. בהמשך קשרו נאשמים 1-2 קשר עם ריימונד לייצר שטרות כסף מזויפים מסוגים שונים ולהפיצם בכוונה להונות (להלן: הקשר)". על פי תכנית הקשר, נאשמים 1-2 "יעבירו תשלומי כסף לריימונד, וכן יממנו רכישת ציוד בשווי עשרות אלפי שקלים, באמצעותו ייצר ריימונד שטרות כסף מזויפים אותם ניתן יהיה להפיץ". "בין היתר", כך כתב האישום, "לצורך רכישת מדפסת להדפסת שטרות הכסף המזויפים, מסר נאשם 1 באמצעות נאשם 2 לריימונד שיק על סך 40,000 ₪ משוך מחשבון אמו של נאשם 1 (להלן: השיק)". ביום 10.5.2016 רכש ריימונד באמצעות השיק מדפסת בשווי 38,000 ₪ וציוד נילווה.
עניינו של ליפשיץ: הנאשם 1 הורשע בעבירות של זיוף שטר כסף וקשירת קשר לבצוע פשע, המתוארים בפרשה זו. קבעתי שם כי: "...נוכח מיתחם העונש ההולם שנקבע בעיניינו של סינטס (ריימונד), שהורשע בזיוף שטרות בהקף של מיליון דולר (הנאשם הורשע בזיוף של כ- 60% מסכום זה) אני קובע כי מיתחם העונש ההולם במקרה דנא נע בין 24 חודשי מאסר בפועל ועד 42 חודשי מאסר בפועל". בעיניינו של ליפשיץ עמדתי על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דנא, כדלקמן: "מדיניות הענישה הנהוגה: עיון בפסיקת בתי המשפט בעבירות נשוא כתב האישום מעלה כי היחס של בית המשפט לעבירות אלה הוא מחמיר באופן יחסי, ונקודת המוצא היא כי יש ליתן לשיקול ההרתעה את המשקל "העקרי" בשיקולי הענישה (ראו לדוגמא את ע"פ 189/87 מדינת ישראל נ' צציאשווילי [ניתן ביום 24.3.1988]).
...
עם זאת, החלטתי שלא לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל, ותחת זאת להשית עליו עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
גם בפן זה: ניסימוב, האב לארבעה, אינו אותו פוחז עובר חוק שחיפש דרכים קלות, מהירות ובלתי חוקיות "לעשות כסף". מסקנתי לפיה יש להימנע מהשתת מאסר בפועל על ניסימוב, עולה בקנה אחד גם עם המלצות דוח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים (דוח ועדת דורנר, 2015); כך נקבע שם: "הרתעה – על אף שבמשך השנים ההרתעה תפסה מקום מרכזי במערך השיקולים המנחים את בתי המשפט בגזירת העונש, מרבית המחקרים שבחנו סוגיה זו לא מצאו קשר בין החמרה ברמות הענישה לבין קידום הרתעה אישית או כללית. בעוד שהגדלת הסיכוי להיתפס מגבירה את ההרתעה, לחומרת העונש אין, במרבית המקרים, השפעה מובהקת כזו. על כן, מרכז הכובד ביצירת הרתעה אפקטיבית מוסט בשנים האחרונות במדינות המערב מהחמרת הענישה להגברת סיכויי התפיסה באמצעים שונים כגון חיזוק מוקדי שיטור עירוני. לאור זאת, אין טעם בניסיון לקדם את ההרתעה באמצעות הרחבת השימוש במאסרים או באמצעות שימוש במאסרים ממושכים יותר.
זאת תורת הגישה האינדיווידואלית בתורת הענישה, המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של הענישה ומטרותיה, ואין אנו רשאים "להקל" על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים הראוי לכך תשמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו