כתב אישום: ציד חיית בר מוגנת ושיטות אסורות

כתב האישום הראשון , ת.פ 600032-06-19 ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון ציד או היתר, איסור ציד בשיטות אסורות (שימוש ברשתות), החזקת חיית בר מוגנת וציד באיזור אסור סעיף 2 לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 : איסור צידה - "לא יצוד אדם ציד או חיית בר מוגנת, אלא ברשיון ציד או בהיתר על פי סעיף 3". סעיף 5 (6) לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 קובע: " 5. לא יצוד אדם ציד בשיטות ובאמצעים אלה:

...

לצורך הבטחת התייצבותו למאסר אני מורה כי הנאשם יחתום עוד היום על התחייבות כספית בסך 20,000 ₪ וכן אני מורה על הוצאת צו איסור יציאה של הנאשם מהארץ אשר יעמוד בתוקפו עד התייצבות הנאשם לריצוי מאסרו.

אני מורה על מתן התחייבות מטעם הנאשם להימנע מלעבור עבירה לפי הסעיפים בהם הורשע משך 3 החל מהיום.

אני מורה על הטלת צו השמדה על המוצגים למעט טלפון נייד אשר נתפס מהנאשם ויוחזר לידיו.

בעיניין נאשם 2 כללי הנאשם 2 הורשע, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום, בבצוע עבירת צייד חיית בר מוגנת, עבירה לפי סעיפים 2 ו-14(ב) לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו -1955 (להלן: "החוק") ועבירת החזקת חיית בר מוגנת, עבירה לפי סעיף 8(א)(3) לחוק.

בת"פ (חי') 25186-02-16 מדינת ישראל נ' טרביה (05/02/18), הורשע הנאשם בגין ביצוע עבירת ציד חיית בר מוגנת (חוגלות) ועבירת ציד בשיטה אסורה לאחר ניהול הוכחות.

...

לאור האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין הימנעות מהטלת מאסר מותנה, קנס בסך של 5,000 ₪ והתחייבות בסך 10,000 ₪, ועד להטלת מאסר מותנה, קנס בסך 12,000 ₪, והתחייבות בסך 20,000 ₪.

בשוקלי כלל השיקולים לקולא ולחומרא, ובכלל זה עברו של הנאשם 2 מחד גיסא ושיתוף הפעולה החלקי עם שירות המבחן, ומאידך גיסא נטילת האחריות, הבנת חומרת מצבו וחלקו היחסי במעשי העבירה, אני סבורה כי יש להטיל על הנאשם ענישה ברף הבינוני של המתחם.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם 2 את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור אחת מהעבירות בהן הורשע.

במקרה זה גם התנאי השני לא מיתקיים נוכח משקלם הרב של הערכים המוגנים שעומדים ביסוד האיסורים אותם הפר המשיב לרבות ההגנה על חיות בר. אציין, שבכתב האישום אשר בעובדותיו הודה המשיב, נכתב כי :"במעשיהם המתוארים לעיל, צדו הנאשמים בצוותא חדא חיות בר מוגנות באמצעות כלב ואלה, ללא רישיון וללא היתר כדין... ". משמע, העבירות של צייד חיית  בר מוגנת ללא רישיון, וצייד בשיטה אסורה (באמצעות כלבים), יוחסו הן למשיב והן לנאשם האחר (בצוותא חדא).

...

סוף דבר מכל האמור, אציע לחבריי להרכב לקבל את ערעור המדינה באופן חלקי, בכך שהמשיב יורשע בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן ואשר הן: עבירה של ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון – עבירה לפי סעיפים 2 ו -14(ב) לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955, בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; עבירת ציד בשיטה אסורה (באמצעות כלבים) – עבירה לפי סעיפים 5 (7) ו- 14(א) לחוק להגנת חיית הבר ותקנה 6(ב) לתקנות להגנת חיית בר, תשל"ו-1976, בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

אנו דוחים את ערעור המדינה על קולת העונש.

בהסכמת ב"כ הצדדים אנו מורים למזכירות בית-המשפט להמציא את העתק פסק דיננו לבאי כוחם של שני הצדדים.

רקע: כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 29.3.21 המייחס לו ביצוען של עבירות ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון ציד או היתר, איסור החזקת חיית בר מוגנת, איסור ציד בשיטות אסורות (שיסוי כלב), ניסיון לסחר בחיית בר מוגנת לפי החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו – 1955 (להלן :"החוק להגנת חיית הבר") איסור ציד בלילה לפי התקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 (להלן :"התקנות להגנת חיית הבר"), איסור סחר בערך טבע מוגן לפי החוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק לגנים לאומיים"), איסור החזקת ערך טבע מוגן לפי החוק לגנים לאומיים ותקנות הגנים לאומיים, שמורות הטבע ואתרי הלאום (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים), תשמ"ד-1983.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וכי אין מקום להורות על ביטול כתב האישום.

לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי אין בידי לקבל טענת השיהוי התביעתי בתיק.

נוכח כל האמור, דין הבקשה להידחות.

לא אוכל לקבוע, כנטען בכתב האישום כי הנאשמים ביקשו לצוד דוקא דורבנים, אף שזוהי האפשרות הסבירה ביותר נוכח שיטת הציד, אך בהיתחשב בהגדרה הרחבה של "חיית בר", הרי בהנחה שהנאשמים לא תרו אחר עכברים ושאר מזיקים, נכללות כל שאר חיות הבר בהגדרת "חיית בר" וממלא אין חשיבות לשאלה איזו חיית בר ביקשו לצוד.

משקבעתי כי הנאשמים עסקו בציד בעת שנעצרו, ממילא הוכחו גם העבירות של ציד חיית בר מוגנת, ציד ללא רישיון (ת/5) ציד בלילה בשיטה אסורה.

...

ניסוח הגדרת העבירה אף הוא אינו מלמד על כך. בנסיבות העניין סבורני, כי ניתן לקבוע כי מדובר בעבירה מושלמת וזאת תוך אבחון הנסיבות ובעובדת הפעילות האינטנסיבית של הנאשמים בשטח, ובכלל זה הנסיעה האיטית בשעת לילה מאוחרת בדרך עפר, באזור הידוע כאזור המכיל חיות בר מוגנות, תוך שימוש בפנס והצטיידות בכל הדרוש לשם ביצוע ציד.

מסקנתי הינה, איפוא, כי הנאשמים עברו במעשיהם את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום, למעט העבירה של ציד דורבנים אשר לגביה לא הוכח מעבר לספק סביר כי זו אכן היתה מטרתם של הנאשמים.

לאור כל האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשמים בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.