הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בכתב אישום מתוקן בעבירות אספקת סמים מסוכנים, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים); פעולה בחפץ אסור מסוכן בכלא (2 עבירות), לפי סעיפים 52(ב)(1)(א)-(ג) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 (להלן: פקודת בתי הסוהר).
פעם אחר פעם עמדו בתי המשפט על הנזק העצום הנגרם לחברה כתוצאה מנגע הסמים, עבירות הפוגעות בבריאות הציבור, בשלומו, בבטחונו, בסדר הצבורי, ומהוות אחד ממחוללי הפשיעה העקריים וזרז לבצוע עבירות נוספות, בעיקר רכוש ואלימות.
מדיניות הענישה בעבירות סחר בסמים ואספקת סמים היא מחמירה במיוחד, קל וחומר כשמדובר בבצוע המעשים בין כותלי בית הסוהר, בן בנו של קל וחומר עת מדובר במי שביצעה את מעשיה תוך ניצול לרעה של עיסוקה כעורכת דין.
ראו פסקי הדין שלהלן:
(-) בעיניין זלוצבסקי (לעיל) הורשע המבקש בהתאם להודאתו בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, ניסיון לסחר בסם מסוכן וקשירת קשר לפשע, זאת לאחר שניסה להבריח 3.2 גרם סם מסוג הרואין לאסיר בכלא צלמון.
...
קצינת המבחן התרשמה מהנאשמת כמי שאיננה מאופיינת בדפוסים עברייניים, והתרשמותה זו מקובלת עליי.
מכלול השיקולים העומדים לזכותה של הנאשמת, בדגש על התהליך השיקומי בו החלה עם שחרורה ממעצר, הביאו אותי למסקנה כי חרף חומרתן של העבירות בהן הורשעה, ניתן להקל במידת מה בעונשה, תוך חריגה לקולה ממתחם הענישה.
סוף דבר, החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:
10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרה (12.2.20 – 19.2.20).