כתב אישום: נהיגה בשכרות (1,320 מיקרוגרם)

העבירות והעבר נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשיכרות בנגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

לטענתה יש להחמיר עם הנאשם כיון שזו הפעם השנייה בה נתפס נוהג בשיכרות גבוה בכמות של 1320 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

המאשימה הפניתה לרע"פ 444/08 בו הושתו 9 חודשי מאסר על נאשם שהורשע בעבירה של נהיגה בשיכרות בכמות של 940 מק"ג עם הרשעה קודמת של נהיגה תחת השפעה ולרע"פ 1369/08 בו הושתו 7 חודשי מאסר ו- 4 שנות פסילה על נאשם שהורשע בנהיגה בשיכרות בכמות של 630 מק"ג עם עבר דומה.

...

הערעור של הנאשם נדחה ויפים דברי כב' השופט ג'ובראן לענייננו: "המבקש נתפס כאשר בגופו כמות גדולה במיוחד של אלכוהול, כפי ארבעה מהמותר, והוא אף נכשל בבדיקת המאפיינים שנערכה לו. בנסיבות אלה מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה רק בנס לא הסתיים האירוע באסון ובנפגעים בנפש או ברכוש. עוד יש לציין כי המבקש נתפס בעבר כאשר הוא נוהג בשכרות וכאשר בגופו כמות דומה של אלכוהול לזו שנמצאה במקרה זה. בנסיבות אלה נראה כי המבקש לא הפנים את החומרה במעשיו ולא נרתע מלחזור ולנהוג בשכרות אף לאחר שנתפס והורשע." ברע"פ 5580/06 בריק נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 6.9.06), נגזרו על נאשם שנמדדו בדמו 137 מיליגרם אלכוהול ב- 100 מ"ל דם (כמעט פי 3 מהמותר), ושבעברו התעבורתי הכבד הכולל 80 הרשעות קודמות גם הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות.

ברע"פ 8707/13 חן נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 23.4.14), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בנהיגה בשכרות /סמים.

זאת תורת הגישה האינדיווידואלית בתורת הענישה, המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של הענישה ומטרותיה, ואין אנו רשאים ל"הקל" על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים הראוי לכך תשמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך.

הנאשם הורשע, לאחר ניהול ושמיעת הראיות, בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עבירה לפי סעיפים 62(3), 64ב(א)(3א)+סעיף 39א לפקודת התעבורה – עבירה של נהיגה בשיכרות.

כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 21.08.20 בשעה 20:00 או בסמוך לכך, נהג הנאשם, ברכב פרטי מסוג טויוטה מ.ר 60-563-30 ברחוב יצחק רבין, בסמוך למספר 58, בעיר חדרה, בהיותו שיכור וזאת מתוקף בדיקת נשיפה שבוצעה בה נמצא רכוז אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף בכמות של 1320 מקרוגרם.

...

סבורני שנסיבות אלה, והסיכון שהציב הנאשם את עצמו ואת משתמשי הדרך האחרים, אינן מאפשרות ואינן מצדיקות חריגה מתקופת הפסילה המינימלית הקבועה בחוק.

סופו של דבר, לאחר שלקחתי בחשבון את עברו התעבורתי של הנאשם מזה ואת ניהול ההליך ונסיבות העבירות מזה, מצאתי לנכון למקם את הנאשם מעט מתחת לרף האמצעי של המתחם.

על כן ולאור כל האמור לעיל, בהתחשב בחומרת המעשה, בנסיבותיו, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 3 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות במעון נווה חורש בעיר חדרה וזאת החל מתאריך 21.03.22.

ברע"פ 3032/22 ולדימיר נוביק נ' מדינת ישראל (מיום 30/05/22) – המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשיכרות – 1320 מק"ג. בית משפט קמא, קבע כי המבקש נהג ברכב חרף מודעותו לאי פכחותו והשית על המבקש 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, 36 חודשי פסילה בפועל ועונשים נלווים.

עובדת היות הנאשם נהג חדש לגביו הרף המקים חזקת שיכרות הנו 50 מק"ג לא צויינה בעובדות כתב האישום המתוקן, בפרק העובדות, בו הודה הנאשם ככתבו וכלשונו, ולכן לא אוכל להביאה בחשבון שיקוליי.

...

לצד זאת, איני מקבלת את טענת ב"כ הנאשם כי ריכוז האלכוהול הגבוה אינו נסיבה מחמירה.

לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם בתיק זה מתחיל ממאסר מותנה ומגיע עד 7 חודשי מאסר בפועל, ופסילה בפועל לתקופה המתחילה מ-30 חודשים ועד ל-60 חודשים, ולצידם רכיבי ענישה משמעותיים נוספים.

לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי מאסר בן 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות או סירוב להיבדק בדיקת שכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או סמים משכרים או נהיגה בזמן פסילה.

ע"פ עובדות כתב האישום, ביום 03/02/23 בשעה 03:29 נהג הנאשם ברכב פרטי בכביש 431, כשהוא שיכור בכך שסירב לתת דגימת אוויר נשוף לפי דרישת שוטר.

מדיניות הענישה הנהוגה בעיניין העבירה של נהיגת רכב בהיות הנהג שיכור, נהוגה ענישה הכוללת בתוכה רכיב של מאסר ולו על תנאי ועד מאסר בפועל בן 12 חודשים לצד פסילת רשיון בפועל לתקופה ארוכת שנים ועונשים נלווים: · רע"פ 3032/22 ולדימיר נוביק נ' מדינת ישראל (מיום 30.05.22) – המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגת רכב בשיכרות (1320 מקרוגרם) ובית משפט השלום לתעבורה גזר עונשו ל - 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, 3 שנות פסילת רישיון בפועל ועונשים נלווים.

...

לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם בתיק זה מתחיל ממאסר על תנאי ומגיע עד 12 חודשי מאסר בפועל, ופסילה בפועל לתקופה המתחילה מ- 24 חודשים ומגיעה עד ל-60 חודשים, ולצידם רכיבי ענישה משמעותיים נוספים.

אני דוחה את טענת המאשימה ולפיה בשל ההכשלה היזומה של הבדיקה, נסיבות ביצוע העבירה הן ברף הגבוה של החומרה ולכן מתחם העונש ההולם מתחיל מ-3 חודשי מאסר בפועל.

אני סבורה כי יש נכון לעת הזו, שעה שהעבירה בוצעה עוד ביום 03.02.23, בטרם פרוץ המלחמה, יש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי 3 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות או עבירה בניגוד לתקנה 26 (2) לתקנות התעבורה או סירוב להבדק בדיקת שכרות.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.11.22 נהג הנאשם ברכב פרטי בכביש 1 בהיותו שיכור, בכך שבדוגמה של אוויר נשוף שמסר נמצא כי רכוז האלכוהול הנו 1,364 מק"ג בליטר אוויר נשוף.

ברע"פ 3032/22 ולדימיר נוביק נ' מדינת ישראל (מיום 30/05/22) – המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשיכרות – 1320 מק"ג. בית משפט קמא, קבע כי המבקש נהג ברכב חרף מודעותו לאי פיכחותו והשית על המבקש 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, 36 חודשי פסילה בפועל ועונשים נלווים.

...

לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם בתיק זה מתחיל ממאסר בפועל בן 2 חודשים ומגיע עד 14 חודשי מאסר בפועל, ופסילה בפועל לתקופה המתחילה מ-30 חודשים ועד ל-60 חודשים, ולצדם רכיבי ענישה משמעותיים נוספים.

לאור כל האמור, אמקם את עונשו של הנאשם באמצע מתחם הענישה.

לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות במרכז הסחר מודיעין, שדרות הרכס 31, מודיעין.