כתב אישום: נהיגה בשכרות (ריכוז אלכוהול 385 מיקרו גרם)

כנגד המערער הוגש כתב אישום ממנו עולה כי בתאריך 20/07/13 נהג ברכב פרטי מ"ר 6905818 כביש מספר 411 קלומטר 5 ברשלנות ובקלות ראש בכך שסטה עם רכבו ימינה ופגע בצנור מים של חברת מקורות, בבדיקת נשיפה שנערכה למערער נמצא רכוז אלכוהול בדגימת אויר נשוף של 385 מ"ג. על בסיס זה יוחסו למערער העבירות שעניינן סטייה מנתיב נסיעה – עבירה לתקנה 40 לתקנות התעבורה תשכ"א-1961; נהיגה ברשלנות – עבירה בנגוד לסעיפים 62(2) + 38(2) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961; גרימת נזק – עבירה בנגוד לתקנה 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה; נהיגה בשיכרות – עבירה בנגוד לסעיף 62(3)+39א+64ב לפקודת התעבורה.

...

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות.

כל טענות המערער לעניין הכ"ד נדחות.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה נהיגה בשיכרות ביום 1/7/16 בשעה 00:56 כשבליטר אויר נשוף שלה, נמדדה רמת אלכוהול של 385 מק"ג. ביום 1/3/17 כפרה הנאשמת במיוחס לה ו טענה, שבן זוגה והיא יצאו לבלות באותו הלילה כאשר בן זוגה הזמין שתייה אלכוהולית והיא לגמה מאותה הכוסית.

...

לפי סעיף 182 לחסד"פ החלטתי להודיע על זיכויה של הנאשמת מחמת הספק.

בסופו של דבר ולאחר כל הבדיקות שנערכו לנאשמת ועוד קודם בדיקתה במכשיר הינשוף, השוטר ציין כי התרשמותו הכללית מן הנאשמת היא שנמצאת "תחת השפעת אלכוהול בינונית". הן בתחקור הראשוני והן לאחר בדיקת הנשיפה אמרה הנאשמת- ששתתה 1/2 כוס יין במסעדה כשעה וחצי קודם הנהיגה.

מאחר והכפירה כללה למן הרגע הראשון את הכפירה ב"תהליך" ובתקינותו של המכשיר, הרי שללא מסמך המעיד על כך שהמכשיר היה תקין קודם הבדיקה וצלח את כל המבחנים התקופתיים- אזי אין מנוס מלקבוע, כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה.

בכתב האישום השני נאמר כך: בתאריך 19.8.17 בשעה 04:02 נהג הנאשם בשד' רוקח בתל אביב בעת היותו שיכור ובגופו נמצא רכוז של 385 מקרוגרם בליטר אחד של אויר נשוף, העולה על הרכוז שנקבע בתקנות בנגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, ותקנה 169 ב' לתקנות התעבורה.

בתחילה ב 10.11.16- הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בשיכרות ("כתב האישום הראשון") ובטעונה לעונש היא הפניתה להרשעה הקודמת בעברו בנושא השכרות.

עוד הפנה הסניגור לשורת פסקי דין בהם הורשעו הנהגים בעבירות של נהיגה בשיכרות, פעם אחר פעם, ובתי המשפט הטילו עונשים של מאסר בדרך של עבודות שירות וכך אפילו במקרה של גרם מוות ברשלנות לדוגמא: תת"ע 4089-04-10 מדינת ישראל נ' – מוחמד טיבי : שם הורשע הנהג בשני מקרים שונים של נהיגה בשיכרות יחד עם תאונת דרכים, בית המשפט הטיל על הנהג עונש של 8 חודשי מאסר על-תנאי ל- 3 שנים, ופסילה של 4 שנים מלנהוג ברכב.

הערך החברתי שניפגע ומידת הפגיעה בו העבירה של נהיגה בשיכרות מסכנת את חיי כל עובריי הדרך אשר נמצאים ושלא לטובתם בסמוך למקום נהיגתו של הנאשם, מי שלא נמצא במלוא חושיו עקב צריכת אלכוהול לוקה קשות ביכולתו לנהוג בצורה זהירה ובטוחה.

...

הנה כי כן הפעם זו הפעם השלישית בה מורשע הנאשם בגין נהיגה בשכרות.

אמור מעתה זו פעם שלישית בה מורשע הנאשם בנהיגה בשכרות.

הנאשם הודה והורשע בשני כתבי אישום שונים המדברים בעד עצמם האחד בגין עבירה בשיכרות לפיה נמצא נוהג כאשר בריכוז אויר נשוף נמצאה תוצאה של 385 מקרוגרם מיום 19.2.16.

גם הפסיקה שהגשתי בפני בית המשפט פל' 6631-05-13 בית המשפט גוזר על הנאשם 3 חודשי מאסר ויום, מאסר על תנאי 6 חודשים למשך 3 שנים, פסילה בת 5 שנים והתחייבות של 30,000 ₪ ועוד רכיבים בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה בהיותו שיכור וגרימת תאונת דרכים עם נזק בלבד.

בפרשה זו כאמור מתרחש ארוע הנהיגה כבלתי מורשה בתמהיל עם עבירת השכרות ולכן המדובר בשילוב של שני המתחמים גם יחד ואם לא די בכך, הרי שמיתחם הענישה המוצג לעיל ביחס לעבירת השכרות, רלוואנטי לארוע בודד של נהיגה במצב שיכרות שעה שבמקרה דנן מדובר בשני אירועים נפרדים האחד עם רף אלכוהול של 385 מקרוגרם ואילו השני רף גבוה וחריג של 645 מקרוגרם.

...

אני קובע כי בתום 4 שנים מהיום, תסווג הפסילה כך שיוכל הנאשם להתחיל ללמוד נהיגה וכן יוכל לגשת למבחן עיוני לצורך קבלת רישיון נהיגה.

הנני גוזר על הנאשם 5 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סרוב לתת דגימה לבדיקת אלכוהול או נהיגה בזמן פסילה והכל תוך 3 שנים מהיום.

אני קובע כי הנאשם יבצע 120 שעות של"צ וזאת במסגרת עירית רהט בבית הספר אלסאלם.

רקע כללי בתיק שבנידון מואשם הנאשם בעבירה של נהיגה בשיכרות, לאחר שנתפס נוהג לכאורה, בתאריך 15.7.16, ברחוב חלוצי התעשיה, כשריכוז האלכוהול בדגימת אויר נשוף הנו 385 מק"ג בליטר.

כן יצוין כי עדי התביעה בתיק שבנידון הנם יצחק רווה ואריק גל. בתאריך 11.4.18 (לאחר שדיון הוכחות בתיק זה כבר נקבע והיה ידוע לב"כ הנאשם), כפר הנאשם בעובדות כתב האישום בתיק זה, לרבות בנהיגה, ואף תיק זה נקבע להוכחות ליום 6.6.18.

...

באותו מועד, 6.6.18, החלטתי כי ב"כ המאשימה תשלים תגובתה תוך 7 ימים וב"כ הנאשם יוכל להגיב תוך -7 ימים נוספים.

סוף דבר, הבקשה נדחית.