כתב אישום: נהיגה ברמזור אדום, התנהגות מסוכנת ונהיגה בקלות ראש

כנגד המשיב הוגשה ביום 21.10.20 בקשה למעצר עד תום ההליכים, על פי סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1966, במקביל להגשת כתב אישום המייחס למשיב עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, ונהיגה ללא ביטוח, אי ציות להוראות שוטרים, נהיגה בקלות ראש, נהיגה על מדרכה (שלא לשם חצייתה), ונהיגה באור אדום בצומת, בנסיבות מחמירות - הפרעה לאחר.

במהלך הנסיעה, כשהשוטרים דולקים אחריו, נהג המשיב בקלות ראש, וברשלנות, סטה מנתיב נסיעתו, עקף רכבים, ונסע עם רכבו על המדרכה, בשדרות הגעתון תוך חציית צומת, ואי ציות לאור אדום ברמזור, בכיוון נסיעתו.

מסוכנות המשיב נובעת מחומרת העבירות ומהעובדה שזהו המקרה החמשי, לכאורה, בו נהג המשיב בהיותו בלתי מורשה כלל לנהיגה, כשלעבירה זו מתווספות עבירות חמורות של אי ציות להוראות שוטרים, נהיגה בקלות ראש, נהיגה על מדרכה (שלא לשם חצייתה), ונהיגה באור אדום בצומת, בנסיבות מחמירות - הפרעה לאחר.

המשיב הוכיח בהתנהגותו שעונשי מאסר לא הניאוהו מלשוב ולנהוג ללא שהוכשר לנהיגה מעולם.

...

על הענישה הראויה שיש לראות בבריחה משוטרים עמד כב' השופט א' טננבוים בתת (י-ם) 14872/08 לשכת תביעות ירושלים תעבורה נ' ד. ירון (12.11.09) (להלן – עניין ירון), שם הורשע נהג בעבירות של אי ציות לאות שוטר לעצור, אי מתן זכות קדימה, אי ציות לתמרור, ונהיגה ללא רישיון רכב תקף: "השאלה שלפנינו פשוטה היא. מה דינו של נהג שנמלט משוטרים ועקב כך התנהל אחריו מרדף משטרתי עד לעצירתו? והתשובה היא כי אין מנוס ממאסר בפועל. מן ההכרח שייצא מבתי המשפט מסר ברור, תקיף, צלול וחד משמעי לכל נהג ונהגת. נהג שנמלט משוטרים, אחת דינו לכלא. הסיבה המרכזית לתגובה קשה זו היא הצורך בהגנה על הציבור. מרדף משטרתי הוא מסוכן לא רק לנהג הנמלט מהשוטרים אלא גם לעוברי אורח תמימים שלא חטאו ודבר אין להם עם המרדף, ועל בתי המשפט להגן עליהם." נהג שלכאורה חוזר ונוהג ללא רישיון נהיגה, וללא ביטוח, תוך אי ציות להוראות שוטרים, נהיגה בקלות ראש, נהיגה על מדרכה (שלא לשם חצייתה), ונהיגה באור אדום בצומת, בנסיבות מחמירות, הפרעה לאחר, מעיד על עצמו שאין לו כל מורא מהדין.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את המפקחת שהציע ב"כ המשיב, לא מצאתי שניתן לתן אמון במשיב ובמפקחת שהוצעה, ושיש בחלופה המוצעת כדי לאיין המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

בהעדר אפשרות להפחית את הסיכון הנשקף מהמשיב בכל דרך אחרת, פרט למעצרו, אני קובעת שאין למשיב, חלופת מעצר.

נוכח האמור, אני מורה שהמשיב ייעצר מאחורי סורג ובריח וזאת עד לתום ההליכים נגדו.

בפני בקשה של המדינה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו זאת לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום בו יוחסו למשיב עבירות של נהיגת רכב בזמן פסילה, ללא ביטוח, אי ציות לאות שוטר במדים, נהיגה במצב העלול לסכן עוברי דרך, נהיגה באופנוע ללא קסדה, מעבר באור אדום, נהיגה בכלי רכב ללא רישיון המתאים לסוג הרכב, נהיגה עם רישיון רכב שפקע ונהיגה בקלות ראש.

אף שנסיבות המרדף בפרשת אבו רקייה קלות לכאורה מהפרשה דנן, ואף שהעורר באותה פרשה היה מורשה במקור לנהיגה (אך היה תחת פסילה של רישיונו), החליטו כל שלושת הערכאות שדנו בעיניינו כי יש הצדקה בנסיבות אלה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים וכך קבע בית המשפט העליון: "מסוכנותו של אדם נלמדת ממכלול הנסיבות האופפות את המקרה. בין היתר, נבחנים עברו הפלילי והרשעותיו הקודמות. המסוכנות העולה ממעשה העורר היא רבה ובהתנהגותו גילה, כי הוא חסר רסן, חסר עכבות וחסר מעצורים, מזלזל בחוק ובאוכפיו השוטרים." "אכן מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה אינו שכיח, אך בנסיבות המעשים המיוחסים לעורר, ובפרט חומרתם, יש בהם כדי להצדיק לטעמי את המשך מעצרו עד תום ההליכים נגדו. לא מצאתי כל דופי בהחלטתו המנומקת של בית המשפט המחוזי. הלכה היא כי השיקולים לעניין מעצר עד תום ההליכים נוגעים הן למעשים המיוחסים לנאשם והן לנסיבותיו האישיות העשויות ללמד על רמת מסוכנותו." בפרשה שבפני נהג המשיב כלי רכב מסוג אופנוע כאשר אין בידו רישיון תקף לכלי רכב זה (לא עבר מעולם את מבחני הרשוי לאופנוע).

...

אין אני סבור כי תעוזה זו ומסוכנות זו של המשיב ניתן או צריך לאיין בדרך של חלופת מעצר.

אין אני סבור כי ניתן לתת אמון במשיב זה כי יכבד הליך מעצר שיפוקח באיזוק אלקטרוני.

אני דוחה לכן את הצעות ההגנה ומקבל את עמדת המדינה בבקשה זו. אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

למבקש מיוחס חשד בעבירות של נהיגה בקלות ראש, מהירות מעל 51 קמ"ש, בכביש בין ערוני, אי ציות להוראת שוטר, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, הפרעה וסיכון לתנועה, נהיגה באור אדום, היתנהגות הגורמת נזק, ועזיבת מקום תאונה, נזק בלבד, מבלי להשאיר פרטים.

כן לחובתו הרשעה, משנת 2018, באישומים של נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול, נהיגה בקלות ראש, רישיון רכב שפקע פחות מששה חודשים, ונהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול.

כעולה מגליון ההרשעות, כנגד המבקש תלויים ועומדים תיקי תעבורה נוספים, בהם הוגשו נגדו כתבי אישום, בגין עבירות תעבורה חמורות.

לעניין טענת הסניגור לפגם שנפל בהליך השימוע - עיון בטופס השימוע על פסילה מנהלית, מעלה שהקצין ציין בטופס שמדובר בתאונת דרכים בה היה מעורב המבקש, ובפירוט העבירה ציין "ת.ד." בנימוקיו ציין שהמבקש ביצע עבירות של נהיגה במהירות מופרזת ואי ציות לרמזור שמלמדות על מסוכנות.

מדוח השוטר אלמן עולה שהמבקש נקלט בממל"ז בנהיגה במהירות של 147 קמ"ש, כשהמהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש, לא ציית להוראות השוטר שקרא לו לעצור, ברח מהמקום, עקף קו הפרדה רצוף, בהמשך חצה צומת באור אדום ברמזור, תוך סיכון רכבים שהיו בצומת, סטה מנתיבו, וגרם לתאונת דרכים, עת היתנגש בעמוד חשמל.

...

לסיכום, במקרה שלפני מדובר בתאונת דרכים, שנסיבותיה חמורות, ובה היה מעורב המבקש.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים, הראיות לכאורה המצויות בתיק, לגבי העבירות שמיוחסות למבקש, ועברו התעבורתי המכביד של המבקש, לצד רישומו הפלילי, והמסוכנות שניבטת בנסיבות אלה מהמשך נהיגתו, אני סבורה שהחלטת הקצין בשימוע, לפסילת רישיון המבקש למשך 60 יום, מידתית וסבירה ולא נפל בה פגם.

לפיכך, הבקשה נדחית.

דיון – בית המשפט העליון פסק בבש"פ 2227/08 טראד גריפאת נ. מדינת ישראל את ההלכה הבאה מפי כבוד השופט דנציגר: "יתר על כן, הלכה היא כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, אלא במקרים חריגים בלבד [ראו למשל: בש"פ 7352/04 מדינת ישראל נ' אבו כואדי (לא פורסם, 9.8.04)]. יש להורות על מעצר כאמור רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני מסוכנות הנאשם. נוכח הלכה זו, משעה שמטרת המעצר הנה מניעת העורר מלנהוג עד לתום ההליכים כנגדו ובכלל, שומה היה על בית המשפט קמא לבחון באופן פרטני האם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חילופית, ולא די בקביעה הגורפת לפיה אין באפשרותה של כל חלופת מעצר שהיא כדי להפיג את מסוכנותו". כמו כן נשיאת בית המשפט העליון בעצמה החליטה בבש"פ 10118/04 נזמי ג'באלי נגד מדינת ישראל את הדברים הבאים: "אכן בימים אלו, כשנגע תאונות הדרכים מישתולל וגובה קורבנות רבים חובה על בתי המשפט לסייע במאבק למניעת המסוכנות הנשקפת מנהגים עבריינים, בין השאר באמצעות הרחקתם מהכביש. יחד עם זאת, משקיימת בשלב זה של ההליכים, דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג המסוכן מהכביש מבלי שישהה בכלא, יש לעשות מאמץ להעדפה בדרך זו". מול קביעות אלה של בית המשפט העליון ניצבות גם החלטות אחרות של אותה ערכאה, שם קבע בית המשפט העליון כי בנסיבות בהן עולה מסוכנות חריגה מהתנהגותו של נהג, יהיה מקום להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

להדגמת עמדה זו של בית המשפט העליון אפנה לבש"פ 1753/07 פאדי אבו רקייה (להלן: פרשת אבו רקייה) שם הנסיבות דומות להפליא לנסיבות של הפרשה שבפני: בפרשת אבו רקייה הוגש לבית המשפט כתב אישום בו יוחסו למשיב עבירות של נהיגה ללא רישיון תקף, בזמן פסילה, אי ציות לאות שוטר במדים ונהיגה בקלות ראש.

לחובת המשיב גם 8 עבירות של הסתייעות ברכב לעבור עבירה בגינן (באיחוד דיון) ריצה 15 חודשי מאסר זאת לצד עבירות נוספות של אי ציות לתמרורים, נהיגה באור אדום, ועבירות מהירות.

...

שילוב עברו הפלילי והתעבורתי הכבד מאד של משיב זה, לצד התנהגותו בפרשה זו לפיה החל במרדף רכוב ופרוע (כך נוסח הדבר על ידי השוטרים במזכרים) תוך אי ציות להוראות שלהם לעצור, ולאחר מכן מרדף רגלי, מניבים מסקנה חד משמעית ולפיה לא ניתן לתת אמון בסיסי במשיב זה שיציית להוראה כזו או אחרת של בית המשפט.

אני סבור כי רף המסוכנות במקרה זה כה גבוה וקיצוני עד כי גם המשך מעצר בדרך של איזוק אלקטרוני לא יכולה לאיין מסוכנות ברף זה, ונדרש פיקוח של שב"ס בתנאי מעצר ממשי כדי לוודא שמשיב זה לא חוזר לנהוג ולא חוזר לסכן את משתמשי הדרך.

אני מקבל באופן מלא את עמדת המדינה ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו בתיק העיקרי הצמוד לפרשה זו. ניתנה היום, י"ט אדר תשפ"ג, 12 מרץ 2023, בנוכחות הצדדים.

כתב האישום אשר הוגש, מייחס למשיב עבירות של אי ציות לאות שוטר במדים, נהיגה כאשר ברמזור אור אדום, נהיגה בשיכרות, נהיגה ברכב באופן המסכן חיי אדם ונהיגה בקלות ראש.

לאחר שקבעתי את רף/עוצמת הראיות שבידי המדינה ביחס למתואר בכתב האישום, אדון להלן בשאלת מסוכנותו של המשיב והיכולת לאיין מסוכנות זו בחלופה כזו או אחרת: דיון בשאלה המסוכנות – אדם הנמלט משוטרים באופן בו הוא מנהל עם ניידת מישטרה מרדף פרוע, במהירות גבוהה, תוך מעבר צמתות כאשר בכיוונו אור אדום דולק ברמזור, הוא אדם מסוכן מאד בין אם היה ובין אם לא היה תחת השפעת סמים.

יחד עם זאת, ובנגוד לטענות ב"כ המשיב, אין אני מוצא כל זיקה מוכחת בין מצבו הרפואי של המשיב כפי שהוא עולה מהמסמכים שהוצגו לי, ובין היתנהגותו במקרה זה. ככל שסובל המשיב מחרדות או ממצב נפשי מורכב, הרי שאם תגובתו למפגש עם ניידת היא בריחה פרועה ומסכנת חיים ברחובות באר שבע, תוך חציית צמתים באור אדום, הרי שיש בכך כדי להעיד על מסוכנות הנשקפת ממנו ככל שיצא מביתו, שכן אין לאיש מידע מתי שוב יתקף בחרדה שתגרום לו שוב לברוח משוטרים ולסכן חיי אדם ברחובות באר-שבע.

...

אני סבור כי בקשת המדינה להורות על המשך שחרורו של המשיב בתנאי מעצר בית מלא, פסילתו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו והוספת ערבות עצמית היא המינימום ההכרחי בנסיבות שיצרה עבור התביעה יחידת השטח לאחר ששוחרר המשיב בתנאים של מעצר בית מלא.

אני קובע כי שחרור של המשיב יהיה בתנאים שלהלן: מעצר בית מלא 24 שעות ביממה בכתובת שהוגדרה על ידי בדיון הקודם – מרדכי מקלף 55/4 באר-שבע.