כתב אישום: לכלוך רשות הרבים, עיסוק ללא רישיון

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים כדלקמן: באישום הראשון – הסגת גבול כדי לעבור עבירה, לפי סעיף 447 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; ריבוי עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 יחד עם סעיף 63 לחוק העונשין; עיסוק ללא רישיון בעסק טעון רשוי, לפי סעיף 4 לחוק רשוי עסקים, התשכ"ח – 1968, פריטים 5.1 א', 5.1 ב', 5.1 ג', 5.1 ד' לצוו רשוי עסקים (עסקים טעוני רשוי), התשע"ג – 2013, יחד עם סעיפים 12 ו-15 לחוק רשוי עסקים וסעיף 63 לחוק העונשין; הפעלת תחנת מעבר בנגוד לתקנות רשוי עסקים, לפי תקנות 2(1), 2(2), 2(7), 2(8), 4(א)(2), 4(ג), 5(1), ו-6(1) לתקנות רשוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת), התשנ"ח – 1998, יחד עם סעיפים 14 ו-15 לחוק רשוי עסקים; ריבוי עבירות של אי נקיטת אמצעים, לפי סעיף 3 יחד עם סעיף 12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן – 1990; ריבוי עבירות של אי כסוי הפסולת בחומר כסוי, לפי סעיף 6 ביחד עם סעיף 12 לתקנות למניעת מפגעים; ריבוי עבירות של אופן השלכת פסולת באתר לסילוק פסולת, לפי סעיף 8 ביחד עם סעיף 12 לתקנות למניעת מפגעים; אי הכנת נוהל הפסקת בעירה, לפי סעיף 10 ביחד עם סעיף 12 לתקנות למניעת מפגעים; ריבוי עבירות של פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה, לפי סעיף 7(ד) ביחד עם סעיף 13(א)(6) לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד – 1984; ריבוי עבירות של אי תשלום היטל על הטמנת פסולת, לפי סעיף 11ב(א) ביחד עם סעיף 13(ב)(4א) לחוק שמירת הנקיון; ריבוי עבירות של ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים, לפי סעיף 2 ביחד עם סעיפים 4 ו-13(ג)(1א)(א) לחוק שמירת הנקיון; איסור הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000; ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור, לפי סעיף 4 חוק איסור הלבנת הון.

...

עוד טען, כי לקראת הדיון בו העיד לבסוף עו"ד קמר, ביום 13.12.22, התברר כי בשל השגגה המתוארת באיתור המסמכים הנדונים, לא צוין ברשימת עדי התביעה עד רלוונטי נוסף, נציג חברת החקירות "שירם". לטענת בא כוח התביעה, יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב אישום, שכן המסמכים הרלוונטיים הועברו לעיון ההגנה ביום 7.7.22, וזאת לפני מתן המענה המתוקן ביום 25.10.22, כך שהיו בפני באת כוח הנאשם בעת גיבוש עמדתה בתיק.

ריפוי פגם – גילוי המסמכים הנוספים במסגרת רענון שנערך לעד תביעה הוביל את התביעה למסקנה, כי ישנו עד נוסף, שעדותו נוגעת לאותם מסמכים.

לאור כל האמור, הבקשה לתיקון כתב האישום מתקבלת, וכתב האישום המתוקן בשנית ייסרק בתיק.

המשאיות והנגררים הנזכרים לעיל היו במועדים הרלוואנטיים לכתב האישום בבעלותו של אביהם של הנאשמים 1 ו- 2, מר מוחמד אלקרינאוי; במעשיהם ובמחדליהם המתוארים לעיל, פינו הנאשמים 1, 2 ו- 3 בצוותא פסולת ביניין לאתר שאינו מורשה על פי כל דין, המצוי ברשות הרבים ועל קרקע חשופה; במעשיהם ובמחדליהם המתוארים לעיל, עסקו הנאשמים 1 ו-2, באופן בלתי חוקי בהובלת פסולת מבלי שהיו בידיהם כל הרישיונות וההיתרים הנדרשים לכך על פי כל דין.

לנאשמים יוחסו עבירות לפי החיקוקים הבאים- איסור ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים- עבירה לפי סעיף 2 ביחד עם סעיף 4 וסעיף 13(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק שמירת הניקיון") יחד עם סעיף 20 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ריבוי עבירות)(נאשמים 1, 2, 3); עיסוק ללא רישיון או היתר זמני- עבירות לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רשוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רשוי עסקים"), יחד עם פריט 5.1ב לצוו רשוי עסקים (עסקים טעוני רשוי) התשע"ג-2013 (נאשמים 1 ו- 2).

...

בנסיבות העניין סבורני שיש להעמיד את מתחם הענישה בעניינו של הנאשם 3 על קנס כספי בסך שבין 12,000 ₪ לבין 20,000 ₪ והתחייבות עצמית על כפל הקנס.

סבורני שיש מקום להחמיר במידה מסוימת בסכום הקנס שיש לגזור על הנאשם 1, סמיר, בשים לב להשלכת פסולת ממשאית בשנת 2015 בגינה שולם קנס, ביחס לקנס שניש לגזור בעניינו של הנאשם 2.

מהמקובץ לעיל, ובהינתן האיזון הראוי בין מתחם העונש ההולם לבין הנסיבות שאינן קשורות לבצוע העבירה, מצאתי לנכון לגזור על הנאשם את העונשים הבאים- הנאשם 1 עונש מאסר על תנאי של שלושה חודשים ככל שהנאשם 1 יעבור עבירה שבגינה הורשע בהליך זה במשך שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין פסילה בפועל (על תנאי) של רישיון הנהיגה למשך חודשיים ככל שהנאשם 1 יעבור עבירה שבגינה הורשע בהליך זה במשך שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין הנאשם 1 יישא בקנס בסך של 38,000 ₪, או 120 ימי מאסר תמורתו.

הנאשמים הורשעו על-פי הודאת נאשם 1, במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו בעיצומה של שמיעת פרשת ההגנה, בכתב אישום מתוקן בשלישית (להלן: "כתב האישום"), בעבירה של איסור הלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000; מספר עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ועבירות רבות של השלכת פסולת ולכלוך לרשות הרבים, עבירות לפי סעיף 2 בצרוף סעיף 4(א) בצרוף סעיף 13(ב)(1) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק שמירת הניקיון").

ת"פ 31019-03-19 (מחוזי-ב"ש) מדינת ישראל נ' אבו ענזה מתכות (לא פורסם, 21.4.2021) בתיק נוסף בו הורשע הנאשם 1 בעניינינו גזר בית משפט השלום על הנאשם 1 שהורשע בריבוי עבירות של איסור ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים, גרימת ריח חזק או בלתי סביר, עיסוק ללא רישיון, והפרת חובת נושא משרה בתאגיד עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי, קנס על סך 60,000 ₪ והתחייבות להמנע מבצוע עבירה.

...

סבורני כי השילוב של נסיבות ביצוע העבירות – מעשי מרמה והונאה מול גורם פרטי תוך ביצוע הלבנת הון ופגיעה בסביבה שפוגעות בציבור הרחב, הוא אשר מחמיר כל נסיבה ונסיבה.

בשים לב לאמור, סבורני שיש צורך לתת ביטוי משמעותי לשיקולי הרתעת היחיד במקרה זה. ביטוי שכזה מצריך השתת עונש חמור מזה שהושת עליו בעבר, ולא רק במישור הכספי.

לאור כל האמור אני מטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: א. 21 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו הקשורים בתיק זה בלבד.

רקע - ההליך שבפני: כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איסור ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים ואיסור פינוי פסולת שלא כדין בנגוד לסעיפים 2, 4, 7(ד), 13(ב)(4א) ו- 13(ג)(1א)(ב) לחוק שמירת הניקיון ועבירה של עיסוק ללא רישיון או היתר בנגוד לסעיפים 4 ו- 14 לחוק רשוי עסקים, תשכ"ח 1968, יחד עם פריט 5.1 ב לצוו רשוי עסקים (עסקים טעוני רשוי) תשע"ג 2013.

...

לפיכך, אני מורה על חילוט המשאית שמספרה 8818815.

לפיכך, והגם שאין הסמכה מפורשת בחוק, אני סבורה כי הפרשנות הראויה מחייבת לאפשר למשטרה לתפוס את כלי הרכב מבצעי העבירות, ואך הגיוני הוא שעלויות התפיסה והאחסון יחולו על מבצעי העבירות ולא על כלל הציבור.

בעניין זה מקובלת עלי עמדת ב"כ הנאשם, כי בלתי סביר ובלתי מידתי, ליידע את הנאשם רק בחלוף שנתיים וחצי ממועד התפיסה של המשאית, כי הוא נדרש לשלם עלויות אחסון של כ- 70,000 ₪ (סכום לא סופי).

כתב האישום הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת הוכחות בעבירות הבאות: נאשמים 4 ו- 5 הורשעו בעבירות של ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים בנגוד לסעיפים 2, 4 ו-13(ב) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד – 1984 (להלן – "חוק שמירת הניקיון") ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן – "חוק העונשין"), נאשמים 2 ו-3 הורשעו בניסיון לעבור עבירה של ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים.

· עפ"ג (חיפה) 40095-01-19 מובילי המעיין ואח' נ' מדינת ישראל (14.5.19): המערערים 1-3 הורשעו בשתי עבירות של איסור ליכלוך והשלכת פסולת ופינוי פסולת לאתר שאינו מורשה, ובשתי עבירות של עיסוק בעסק טעון רשוי ללא רישיון עסק, ואחד המערערים הורשע בעבירות על חוק שמירת הניקיון, בגין איסור ליכלוך והשלכת פסולת ופינוי פסולת לאתר שאינו מורשה.

· ע"פ (מרכז-לוד) 25233-11-14 אל סייד נ' מדינת ישראל (10.3.15): המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה בודדת של ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים, כמו גם ניהול עסק ללא רישיון.

...

לאור כל האמור עתר ב"כ הנאשמים להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: על נאשם 3 קנס בסך 5,000 ₪.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקשת, ציין כי ראוי להטיל גם מאסרים מותנים, קבע כי המתחמים גבוהים יותר מאשר אלו שהציג בית משפט קמא – כך לדברי ערכאת הערעור: "סבורים אנו שהמתחמים המקובלים בפסיקה הרלוונטית גבוהים מאלה שהציב בית משפט קמא. בקביעת שיעורי הקנס, הבאנו אפוא בחשבון את מתחמי הענישה המקובלים בפסיקה כשמטרת הפסיקה היא להרתיע את הנאשמים מלהתייחס בהפקרות לאיכות הסביבה", לאחר שנלקח בחשבון שאחת המשאיות היתה תפוסה תקופה ארוכה, וכי אין זה דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם משיבים כשמתקבל ערעור המדינה על קולת העונש, הוטלו על המשיבים הקנסות הבאים: 60,000 ₪, 25,000 ₪ ו- 15,000 ₪ בהתאמה, הוגדלו ההתחייבויות ועל משיבים 2 ו-3 והוטלו מאסרים מותנים בני 3 חודשים למשך שנתיים.

לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכל אחד מהנאשמים הוא כדלקמן: נאשם 2 – בגין העבירות של ניהול עסק להובלת פסולת ללא רישיון עסק מתאים, וניסיון השלכת פסולת ברשות הרבים באמצעות משאית ונגרר שבבעלותו – מתחם העונש ההולם נע מקנס בסך 60,000 ₪ ועד לקנס בסך 200,000 ₪.