על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 27.11.15 סמוך לשעה 21:28, החנה הנאשם את רכבו מ.ר. 45-844-27 (להלן: "הרכב") ברח' החוחית 21 בזיכרון יעקב, במקום שלטענת המאשימה מהוה מדרכה האסורה בחניה.
בתגובתו לכתב האישום טען הנאשם כי המקום בו הוא החנה את רכבו איננו מהוה מדרכה, אלא איזור המיועד להשלכת פסולת, וכי הוא עשה כן בשעת לילה, בהיותו נכה בעל תו נכה, לאחר ניתוח שעבר בשתי ברכיו ובהיעדר מקום חניה קרוב אחר.
בעדותו בבית המשפט (כמו גם במזכר מיום 11.4.16 – ת/2) הסביר המפקח כי הנאשם החנה את רכבו עם 4 גלגלים על המדרכה, במקום המהוה קרן רחוב עם כניסה לחניון של ביניין מגורים וכי בעשותו כן הוא גרם הפרעה לשדה הראיה של אלה המבקשים לחצות את שטח הכניסה אל החניון.
להשלמת התמונה בהקשר זה הגישה ב"כ המאשימה את המסמכים הרפואיים של הנאשם ואת בקשתו לקבלת תג נכה – ת/4, המלמדים על כך שהאירוע המוחי אירע בחודש ינואר 2016 (דהיינו כחודשיים לאחר מועד ביצוע העבירה מושא כתב האישום), כי כ- 6 חודשים לפני כן הוא עבר ניתוח להחלפת ברך ימין וכן כי האישור לקבלת תג נכה ניתן לו ע"י משרד התחבורה ביום 13.6.16.
...
במצב דברים זה ובהעדר מחלוקת על כך שבמועד הרלבנטי הרכב בו נהג הנאשם לא היה בעל תג נכה ואף הארוע המוחי שעליו דיבר ארע לו כחודשיים לאחר מכן, אין בידי לבוא לקראתו עד כדי זיכויו מביצוע העבירה המיוחסת לו.
עם זאת, לנוכח הראיות המלמדות על כך שבמועד הנדון חלפו רק כ- 6 חודשים מאז עבר הנאשם ניתוח להחלפת ברכו ולנוכח מצבו הבריאותי כיום וקיומו של תג הנכה שבו הוא מחזיק מאז חודש יוני 2016, החלטתי לבוא לקראתו במעט, בכל הנוגע לגובה הקנס אותו יהא עליו לשלם.
מפני כל האמור לעיל, אני מחליטה להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום ובשל נסיבותיו האישיות מעמידה את סכום הקנס על מחציתו, דהיינו על סך של 250 ₪.
