כתב אישום: השפעה בדרכי תרמית על שער נייר ערך

ביום 24.9.2015 המבקש הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות המיוחסות לו בכתב אישום מתוקן: ריבוי עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך (לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968); שתי עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, להלן: חוק העונשין); עבירת מירמה והפרת אמונים בתאגיד (לפי סעיף 425 לחוק העונשין); ועבירה של איסור הלבנת הון (לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000).

...

בנוסף לאמור, אני סבורה כי יש ליתן את הדעת לפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבה 2 על סופיות ההליך.

נוכח כלל האמור, לא שוכנעתי כי הוצג בפניי "טעם ממשי המניח את הדעת" ובוודאי לא "טעם מיוחד", המצדיק את הארכת המועד המבוקשת.

הבקשה נדחית אפוא.

הנאשם הודה במרבית עובדות כתב האישום, בבצוע עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שער נייר ערך לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך ובביצוע עבירה של מירמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין.

...

שנית, טען ב"כ המאשימה כי אף אם יתקבל המסד העובדתי הרי שהעובדות אינן מבססות את המסקנה.

כך, לאחר שלקחתי בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים, אני קובע כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם, וכפי שיפורט בהמשך, אף למטה מכך.

כמו כן, מקובלת עלי עדותה של ד"ר אלמויאל-פלג בדבר החשיבות שמייחס הנאשם לשיקומו ולפגישות עמה וכי הנאשם עבר ועדיין עובר תהליך שיקום, עיבוד וחרטה מעמיקים.

סוף דבר לאור האמור לעיל, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות לקולא ולחומרה, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר בפועל.

פרטי האישום הנאשם הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך") ביחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של הנעה בתרמית לפי סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך.

...

בהתאם לסיכום בין השניים, בתום מלאכת העלאת השערים, יימכרו ניירות הערך לצד ג' במחיר שייגזר ממחיר השוק העדכני באותה עת בדרך שתאפשר לשניים להפיק רווח ניכר.

הנאשם הזרים הוראות אלה במטרה להביא להעלאת שער הנייר ובסופו של דבר להניע צד ג' לרכוש אותו ממנו בשער גבוה.

במקרה זה, ולאור השיקולים כבדי המשקל שתומכים באישור הסדר הטיעון; לאור העובדה שהנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו; לאור העובדה שמדובר בפרשה שבה מעורב נאשם נוסף שכנגדו הוגש כתב אישום הכולל חמישה אישומים, וברי לכל שחלקו של האחר על פניו הוא דומיננטי ומוביל ביחס לחלקו של הנאשם; ובנותני את הדעת לשיקולים שעמדו בפני באי כח הצדדים שעה שהגיעו להסדר הטיעון, שיקולים שלא נחשפו במלואם בפני בית המשפט אך מוכן אני לקבל את עמדת המאשימה לפיה מדובר בשיקולים כבדי משקל שנבחנו היטב על ידי המאשימה ונמצאו על ידה ככאלה המצדיקים סטייה מרמת הענישה הראויה והמקובלת בעבירות דומות, מצאתי בסופו של דבר כאמור לכבד את הסדר הטיעון שאמנם הוא מקל עם הנאשם אך לא במידה המצדיקה התערבות של בית המשפט בהסדר זה. סוף דבר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.

הנאשם הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בבצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום , עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות שער של ניירות ערך - ריבוי עבירות לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך"), יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של הנעה בתרמית - ריבוי עבירות לפי סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

...

אם אוסיף לכך את הכלל שהתווה בית המשפט העליון בפרשת פלוני, מצאתי בסופו של דבר לקבוע שההסדר הוא סביר ומידתי ואינו חורג באופן בלתי סביר מהענישה הראויה והמקובלת, כאשר אין לשכוח שאכן מדובר במקרה חריג שבו עד מדינה ירצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח חרף תרומתו המשמעותית לכאורה לחשיפת פרשה מורכבת.

על כן מצאתי בסופו של דבר להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.

][]השופט א' מצא: המערער בע"פ 4735/03, אילון צברי (להלן: המערער), הורשע בקשירת קשר לבצוע פשע וכן ברוב העבירות הנוספות שיוחסו לו בכתב האישום, ובהן: שש-עשרה עבירות של לקיחת שוחד, שתים-עשרה עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות-ערך ועבירה אחת של ניסיון השפעה כאמור, וכן ארבע-עשרה עבירות מירמה והפרת אמונים בתאגיד.

...

החלטנו להמיר את הקנס בחילוט לנוכח הצהרת הסניגור, כי במצבו הנוכחי ידו של המערער אינה משגת לשלם את הקנס שהושת עליו.

לא התעלמנו מכך שבאת-כוח המשיבה חלקה על היעדר יכולתו של המערער לשלם את הקנס; אך בהיעדר ראיה לסתור נראה לנו נכון להניח, שאם לא יבוטל הקנס ייאלץ המערער לבחור בריצוי מאסר תמורתו, ובנסיבות העניין תהיה בכך משום החמרת-יתר עמו.

איננו מתעלמים מכך, כי חילוט הפיקדון שבידי עורך-דין רובין יסכל את מטרת העיקול שהטיל פקיד השומה על פיקדון זה. אלא שככלל, הטלת עיקול על נכס שהושג בעבירה אינה מעכבת את חילוטו, ובנסיבות המקרה אין סיבה לסטות מכלל זה. גם לגוף העניין נראה לנו ראוי, כי המס בו חייב המערער ייגבה על-ידי פקיד השומה מכספים של המערער, ולא מכספים שהושגו על-ידי המערער בעבירה.