כתב אישום: העסקה שלא כדין והעסקת עובד זר ללא ביטוח רפואי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של העסקה שלא כדין של שני עובדים זרים, ושל אי עריכת ביטוח רפואי לאותם עובדים בנגוד להוראות סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2) ו-2(ב)(3) לחוק עובדים זרים תשנ"א-1991 (להלן – חוק עובדים זרים), האחד משך תקופה של כ-7 חודשים, והאחר משך תקופה של כ-24 חודשים.

בגין עבירה של העסקת עובד זר שלא כדין משך תקופה של 24 חודשים ביקשה המאשימה לקבוע מיתחם ענישה בין 22,000 ₪ ל-35,000 ₪, ולהטיל על הנאשם קנס בסך של 28,000 ₪, ובגין אי ביטוחו בביטוח רפואי ביקשה המאשימה לקבוע מיתחם ענישה בין 8,000 ₪ ל-15,000 ₪, ולהטיל על הנאשם קנס בסך של 10,000 ₪.

מיתחם הענישה ביחס לשילוב העבירות של העסקה ללא היתר כדין וללא ביטוח רפואי נע אף הוא בין כפל הקנס המינהלי לבין 30% מהקנס הפלילי המאקסימאלי (ראו למשל הע"ז 43073-03-15 מדינת ישראל - גרין משה (18.7.19); העז (ת"א) 1885-10-13‏ ‏ מדינת ישראל רשות האוכלוסין וההגירה - זוהר נ.ת. ניהול בע"מ (16.12.18)).

...

בשקלול כל האמור, סבורני כי מתחם הענישה הנהוג, בשיעור של בין 10,000 ₪ (כפל הקנס המנהלי) ל-30% מגובה הקנס המרבי הקבוע בדין (קרי, סך של 35,040 ₪) ביחס לכל אחד מהעובדים, הולם אף את נסיבות המקרה שבפני.

עם זאת, בהתחשב בכלל השיקולים המנויים לעיל, סבורני כי יש לקבוע כי הקנס שיוטל על הנאשם יהיה על הרף הנמוך יחסית של מתחם הענישה שנקבע.

משכך, אני גוזרת על הנאשם קנס בסך 28,000 ₪ בגין העסקת שני עובדים זרים שלא כדין ואי ביטוחם בביטוח רפואי, לפי סעיפים 2(א)(1),2(א)(2) ו-2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.

כנגד הנאשמים, בני זוג מהרצליה, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות על חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן - החוק או חוק עובדים זרים), בגין העסקה שלא כדין, העסקה ללא היתר וכן העסקה ללא ביטוח רפואי, עבירות על סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2) ו-2(ב)(3) לחוק, בהתאמה.

...

על רקע האמור לעיל, דרך המלך ליצירת הרתעה יעילה ואפקטיבית היא בהטלת סנקציה עונשית כספית מרתיעה ומשמעותית.

בהתחשב במדיניות הענישה ומשמדובר באירוע אחד שוכנעתי כי יש לקבוע מתחם ענישה הנע בין סך של 10,000 ₪ לבין 20,000 ₪.

סוף דבר לאור הדברים האמורים לעיל, מסקנתי הינה כי יש להטיל על כל אחד מבני הזוג קנס בסך של 10,500 ₪ בגין העסקת עובדת זרה ללא היתר כדין וכן בגין העסקת עובדת זרה ללא ביטוח רפואי יוטל על כל אחד מהם קנס בסך של 5,000 ₪.

בפתח הדברים אודיע, כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן – החוק) כי החלטתי לזכות את הנאשמים – לופט אסתר המלכה בע"מ (להלן – הנאשמת) ואת יאיר יונס (להלן - הנאשם), מהעברות המיוחסות להם בכתב האישום: העסקה שלא כדין – עבירה לפי סעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א (להלן – חוק עובדים זרים או החוק) ואי עריכת ביטוח רפואי, עבירה על סעיף2(ב)(3) לחוק עובדים זרים (לגבי הנאשמת), והעסקה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים, אי עריכת ביטוח רפואי, עבירה על סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים ואחריות נושא משרה – עבירה על סעיף 5(א) ו-(ב) לחוק עובדים זרים (לגבי הנאשם).

עבירה של העסקת עובד זר ללא ביטוח רפואי עוד טענה המאשימה אשר לעבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי, לפי סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, שמדובר בעבירה עצמאית, והמעסיק נידרש לבטח עובד זר בביטוח רפואי מיד עם קבלתו לעבודה ובמשך כל תקופת העסקתו.

...

הדבר חורג מן הדרישה כלפי מעסיק סביר, ולכן דין טענת המאשימה בנקודה זו להידחות.

זו דרישה מאוחרת שדינה להידחות.

התעורר ספק לגבי קיום של ביטוח רפואי לעובד ועל כן, אני מזכה את הנאשמים גם בגין עבירה זו. לסיכום נוכח האמור לעיל, אני מזכה את הנאשמים מן העבירות הנטענות בכתב האישום.

במסגרת השלמת הטיעונים לעונש מיום 2.11.21 המאשימה מבקשת לקבוע כי מיתחם הענישה ההולם לארוע מושא כתב האישום, המורכב ממספר מעשים ומספר עבירות, שהנן 5 עבירות של העסקה שלא כדין בנגוד לסעיפים 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים וכן עבירה אחת של העסקת עובד זר ללא ביטוח רפואי, בנגוד לסעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, יהא כדלקמן: ביחס לנאשמת, טווח שבין 60,000 ש"ח לבין 96,000 ש"ח. ביחס לנאשם, בטווח שבין 38,000 ש"ח לבין 55,000 ש"ח. בשלב גזירת העונש, המאשימה מבקשת שהעונש ייגזר באופן הבא: על הנאשמת יוטל קנס בסך של 75,000 ש"ח, ועל הנאשם יוטל קנס של 45,000 ש"ח. בנוסף, יחויבו הנאשמים לחתום על התחייבות להמנע מבצוע עבירות דומות למשך 3 שנים מיום גזר הדין, שאם לא כן, יוטל עליהם קנס נוסף בסכום שיקבע בית הדין.

...

אני סבורה כי אין מקום להתערב בכך, כאשר מדובר בעבירות שיש ביניהן קשר ענייני והדוק.

יחד עם זאת, אני סבורה כי אין די בראיות אלו כדי להוות משקל במסגרת השיקולים הנלקחים, שעה שלא הוגש כל מסמך רשמי אשר הוגש לרשות המיסים בדבר הפסדים בפועל לאותה שנה או כל אינדיקציה לשורת הרווח הסופית לשנה זו משכך, לא הענקתי לכך משקל.

בהתחשב באמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות של העסקה ללא היתר כדין וללא ביטוח רפואי יהא כדלקמן: עבור הנאשמת: בין כפל הקנס המינהלי לבין 30% מהקנס המקסימאלי.

בהתאם להסדר דיוני שהוגש ע"י הצדדים לתיק ביום 03.04.22, תוקן כתב האישום כנגד הנאשמות והן הודו במיוחס להן בכתב האישום המתוקן כדלקמן: נאשמת 1 - העסקה שלא כדין – עבירה על סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן – חוק עובדים זרים); העסקה ללא היתר – עבירה על סעיפים 2(א)(2) + 1יג לחוק עובדים זרים; העסקה ללא ביטוח רפואי – עבירה על סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים; העסקה ללא פקדון לעובד זר מסתנן – עבירה על סעיף 2(ב)(8) לחוק עובדים זרים.

...

העסקת עובדים זרים בניגוד להוראות החוק בהן הורשעו הנאשמות על פי הודאתן, אכן חותרת תחת מטרת החוק ותכליתו, ומקובלת עלי בהקשר זה טענה נוספת של המאשימה, לפיה מדובר בעבירות בעלות אופי כלכלי, שהענישה בגינן צריכה להיות הולמת ומרתיעה.

החלטתי זו נסמכת על ההלכה, לפיה התחייבות כאמור מהווה כשלעצמה עונש של קנס מותנה, הגם שמדובר בעונש הקל שבעונשים הקבועים בחוק העונשין (ראו דברי כב' הנשיא (בדימ') א. גרוניס בדנ"פ 8062/12 מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, (2.4.2015).

אשר על כן, אני קובע כי הקנס המותנה ביחס לנאשמת 1 יעמוד על 233,600 ₪ וביחס לנאשמת 2 – 116,800 ₪, וזאת למשך התקופה המקסימלית הקבועה בחוק – 3 שנים.

אחרית דבר לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמות את העונשים הבאים: נאשמת 1 - בגין העבירה של העסקה שלא כדין והיעדר ביטוח רפואי – קנס בסך 40,000 ₪, וביחס לעבירה של העדר פיקדון לעובדים זרים, קנס בסך 60,000 ₪.