רקע ותמצית טענות הצדדים
לחובת המבקש נרשמו 5 דוחות חניה, אולם בקשתו מתייחסת ל- 4 דוחות בלבד, בגין עבירות חניה שנעברו בנגוד לחוק העזר לרחובות (העמדת רכב וחנייתו), התשס"ח – 2008 (להלן- "החוק") כדלקמן:
(1) דוח חניה מס' 04602264 מיום 19.06.18 - בגין חניה במקום השמור לרכב נכה משותק רגליים, בנגוד לס' 10(א)(17) לחוק.
(3) דוח חניה מס' 10730364 מיום 17.06.19 – בגין חניה ללא תשלום אגרת חניה, בנגוד לס' 5(ב) לחוק.
(ד) קביעת עבירת קנס כעבירה של בררת משפט קביעת עבירה כעבירת קנס, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובילבד שטרם נימסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (ב).
עם זאת, החוק מחזיק את הבעלים הרשום של הרכב כאחראי לבצוע עבירות החניה, אך מאפשר לטוען, כי לא החזיק או נהג ברכב להגיש בקשה בכתב להסבת הדוח לאדם אחר, וזאת בתוך 90 ימים מן המועד בו הומצאה הודעת תשלום הקנס לבעלים הרשום של הרכב.
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.
לסיכום, לא עלה בידי המבקש לסתור את חזקת המסירה של דברי הדואר שנשלחו לכתובתו וכן לא עלה בידה להוכיח, כי דחיית בקשתו תגרום לו לעיוות דין ועל כן אני מורה על דחיית הבקשה.
לנוכח דחיית הבקשה להארכת המועד להישפט, אני מורה על דחיית הבקשה לעיכוב הליכי הגבייה, אך אין בהחלטה זו לחסום את דרכו של המבקש מלפנות בבקשות מתאימות בקשר להליכי הגבייה.