טיעוני הצדדים:
תמצית טענות המאשימה:
ב"כ המאשימה הגישה במסגרת הראיות לעונש רישום תעבורתי (היתקבל וסומן ת/1), וכן טיעונים לעונש בכתב בהם תוארו הערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, הפסיקה הנוהגת והעונש המבוקש (ת/2).
מצד אחד בחברת הסעות של האב , מנגד הסעת שוהה אחד בלתי חוקי – כך בכתב האישום המתוקן.
צוין ברע"פ 3674/04 מוחמד אבו סאלם נ' מדינת ישראל, (12/02/2006) (להלן: "הילכת אבו סאלם"), כי הילכת חטיב מורה :
"כי מדיניות הענישה הראויה בעבירות על חוק הכניסה לישראל נוטה בחוזקה אל-עבר הטלת עונש של מאסר בפועל, אלא שמדיניות זו תולה עצמה בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, והעונש שיושת על עבריין חייב להלום את נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושל העבריין הספציפי."
הגם שעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח הוא תוצאה מסתברת של עבירות העסקה, הלנה והסעה של שוהה בלתי חוקי, הרי שהוא אינו תוצאה הכרחית, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבות מבצע העבירה.
...
לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין חודש מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 6 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים נוספים .
גם אם היה כן, אין אני סבור, כי בעת הזו, יש לראות מחיר זה כלא מידתי.
לאחר שעיינתי במכלול הפרמטרים, שהועלו בהקשרה של העבירה ושל הנאשם, הריני לקבוע כי לא מתקיימים התנאים שנקבעו לאי הרשעה.
ראו בעניין זה ע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל:
"לאור תכליתן הביטחונית והתוצאות הרות האסון העלולות לנבוע מהן, יש להטיל על אדם שהורשע בביצוען – ככלל ובכפוף לבחינתו האינדיבידואלית של כל מקרה ומקרה – עונש מאסר בפועל, מבלי שתינתן האפשרות להמירו בעבודות שירות"
לאור נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת וקריאת הכיוון העונשית של בית המשפט העליון, אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבות האירוע בו הורשע הנאשם במקרה זה הוא בין חודש מאסר לבין 6 חודשי מאסר, שיכול שירוצו בעבודות שירות לצד עונשים נלווים גם כספיים.
