מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כתב אישום: הנחת אשפה ברחוב בגן ציבורי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מקריאת כתב אישום זה עלה, כי נוכח מעמדו וקשריו של ערפה באירגון החמאס, עמדו התובעים, בכל דרישות החוק והדין, ובפרט קיום הדרישה ל"קשר אינטנסיבי", הכול כפי שפורט בהחלטותיו מיום 9.4.13.
אלשריף העביר לאיהאב בכיראת 11 קלטות וידיאו ממולכדות, והנחה אותו להניחן במקומות צבוריים: גנים צבוריים ותאי טלפון.
הפיגועים שבוצעו בידי חברי החוליה היו פצוץ מטען חבלה, שהונח באוגוסט 1998, בתוך פח אשפה ברחוב אלנבי, בתל אביב, ואשר גרם לפציעתם של 16 איש, ולפגיעתו של התובע.
כלומר: אישומו של איימן מוחמד אבו עיד מבוסס, עובדתית, על כך שהביא למסירת חומר נפץ מידי אחד ממפקדי החמאס אל המבצע – איהאב בכיראת, וזה ביצע את הפיגוע באוגוסט 1998 ברחוב אלנבי בתל אביב.
...
הגעתי למסקנה כי הכרעה הקובעת הנכונה בנסיבות אלה היא כי הנתבעות 2-4 נכנסות לגדרי הלכת אלסוחה, הגם שהנזק ממנו סבל הניזוק העיקרי הינו נזק נפשי בלבד.
לפיכך, אני מורה כי הנתבעת (החמאס) תפצה את התובעות 2 עד 5, על פי הלכת אלסוחה, בסכומים המפורטים להלן: לתובעת 2 – 200,000 ₪.
יט.6 הפיצויים העונשיים – סיכום לאור השיקולים דלעיל, הגעתי למסקנה כי בתיק זה יש להטיל על הנתבעת, החמאס, לשלם לתובע, מעבר לכל הסכומים שנפסקו לעיל, ובנוסף אליהם, פיצוי עונשי בסך 1,000,000 ₪.

בהליך חוקי עזר עירוניים - ברירת משפט (חע"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

מבוא כתבי האישום בתיקים שבכותרת, מייחסים לנאשם (לאחר שתוקנו) עבירות של הקמת מיכשול ברחוב, ביום 14/04/2016 בשעה 12:32, וביום 16.06.16 בשעה 16:07, עבירות לפי סעיף 43 לחוק העזר לגן יבנה (שמירת הסדר והניקיון), תשנ"ג 1993.
הנאשם אישר, כי הפקח מטעם הרשות פנה אליו פעמים בעבר, הציע לו אלטרנאטיבות להעמיד את הרכב במקום אחר, אך אלו לא התאימו, וכן כי הציע לפקח "שאם המשאית זבל פה שיתנו צפירה ואני אצא" (עמ' 7, ש' 7).
ברחוב - על המאשימה להוכיח, כי מדובר בשטח העונה להגדרת "רחוב". העלול לגרום נזק לרחוב או להפריע לנקיון או לתנועת הציבור בו. היסוד הראשון – הנחת דבר: אין חולק בין הצדדים, כי הנאשם העמיד את המשאית במועדים ובמקום המפורטים בכתבי האישום, ולפיכך מיתקיים היסוד הראשון לעבירה.
סעיף 1 לחוק העזר לגן יבנה, מגדיר "רחוב" כדלהלן: "רחוב" - דרך, נתיב להולכי רגל, מדרכה, כביש, גשר, מעבר המשמש או המכוון לשמש אמצעי גישה לבתים, תעלה, ביב, חפירה, רחבה, גן, כיכר, וכן כל מקום פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו או שהציבור ניכנס אליו או רשאי להכנס אליו, בין שהם מפולשים ובין שאינם מפולשים; גם לעניין יסוד זה של העבירה, נראה כי אין מחלוקת והנאשם מודה כי העמיד את הרכב ברחוב מירון, בחניה על גבי הכביש, בשטח צבורי לכל דבר ועניין.
...
דא עקא, שלא ניתן לראות באמור הוכחה לקיומה של הצדק, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן: ראשית, לא הוצגה ע"י הנאשם כל ראיה לכך שאכן הועמדו כלי רכב ברח' מירון, במועדים הרלוונטיים, באיסור חניה.
מכל הנימוקים המפורטים לעיל, אני קובעת כי לא עלה בידי הנאשם להוכיח טענתו בדבר אכיפה בררנית.
סוף דבר: נוכח מסקנתי, כי עלה בידי המאשימה להוכיח, במידה הנדרשת בפלילים את יסודות העבירה, וכי טענת הנאשם להגנה מן הצדק לא הוכחה, אני מרשיעה את הנאשם בשתי עבירות של הקמת מכשול ברחוב, לפי סעיף 43(א) לחוק העזר לגן יבנה (שמירת הסדר והניקיון) התשנ"ג – 1993.

בהליך חוקי עזר עירוניים - ברירת משפט (חע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, הנאשמת צילמה ברחוב בן יהודה 14 בבניין בו מצויים הפחים בתוך החניון שמתחת לבניין ויש איש שמדי ערב מוציא את הפחים בשעה עשר בלילה, כמו גם השער של AMPM ברחוב קינג ג'ורג' מול גן מאיר, בו פח הזבל שוכן ללא ביתן ונעול בשער ברזל הננעל על ידי שרשרת ברזל כבדה.
לאחר מכן, נפגשה הנאשמת עם בא כוח הערייה שאישר לה (הנחת הפח, ע.י.) במקום לפני שנים.
כתוצאה מהתנהלות הנאשמת, מראה העיר ברחוב ביאליק נפגע, נוצרים מפגעים תברואתיים כאשר פחי האשפה של הבניין מושלכים בשטח הצבורי ולא מפונים במועד, זאת מהטעם שהנאשמת נועלת את החצר ורק היא יכולה להוציא את הפחים לשטח הרחוב על פי רצונה ונוחיותה.
טענותיה של הנאשמת בדיון מיום 21.6.18 בהן היא מציינת את סיבת נעילת החצר כסיבת בטחון אישי, שמטרתה הנה מניעת כניסת זרים לשטח הבניין, אינה מהוה טענת הגנה מפני כתב אישום זה, המדבר על אי התקנת ביתן אשפה בהתאם לדרישה המפקח והוראותיו.
...
למעלה מן הצורך שוכנעתי כי פעולותיה של הנאשמת מסכלות את פינוי האשפה באופן סדיר, זאת הן מעדותו של מר חג'ג', הן מעדות הנאשמת עצמה והן מעדות עדת ההגנה שלה.
שוכנעתי כי השער נעול, וכי בנעילת השער מפריעה הנאשמת הפרעה לסדרי העבודה של מחלקת תברואה.

בהליך חוקי עזר עירוניים - ברירת קנס (חע"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים שבהם הוגש כתב אישום, על יסוד עבירה של בררת קנס, הנה לחייב את הנאשם שהורשע בדין בתשלום הקנס המקורי, או להשית עליו קנס מופחת מהקנס המקורי ככל שקיימות נסיבות של ממש לקולה, ובמקרה המתאים לגזור עליו קנס גבוה מהקנס המקורי, בדרך כלל כפל קנס, בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנידון.
בית המשפט ייחס משקל לשמיעת הראיות, וציין שיש לראות בחומרה יתירה את השלכת הגזם על ידי חברה שאמונה על טיפוח העיר והחזקת מספר גנים, ולא על ידי אחר שאין עסוקו בכך.
בעיניין שנידון ב-חע"ק (ק. ביאליק) 3613-09-08‏ עירית קריית ביאליק נ' דוד מליקובסקי (31.5.2009), הנאשם הורשע בהשלכת פסולת גזם על המדרכה הציבורית וחסם את המעבר להולכי הרגל בנגוד להוראת סעיף 3 לחוק העזר לקריית ביאליק (מניעת מפגעים ושמירת הסדר הצבורי) ,התשמ"ט-1989.
בענייו שנידון ב-חע"ק (חד') 21675-07-16‏ עריית חדרה נ' שני פוקס מילוא (10.9.2017), הנאשמת הורשעה בהשלכה או הנחה של אשפה ברשות הרבים, לפי סעיף 7(ה) לחוק העזר לעריית חדרה (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), התשמ"ד- 1984, בשל הנחת קרטון ריק ברחוב.
...
סבורני שאין להקל ראש במידת הפגיעה שנגרמה מעצם הימצאותה של פסולת בניין על דרך המשמשת את הציבור, בשים לב לנסיבות העניין.
מהמקובץ לעיל נראה שניתן לתחום את שיעורי הקנסות על פי המדיניות הנוהגת בעבירות ברירת קנס לכל אירוע בודד של השלכת פסולת, בטווח שבין 150 ₪ לבין 3,600 ₪, וזאת בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון.
בנסיבות העניין סבורני שמתחם העונש ההולם בענייננו של הנאשם עומד על קנס כספי בין הסכום המקורי בסך של 730 ש"ח לבין סך של 2,200 ₪.

בהליך חוקי עזר עירוניים - ברירת משפט (חע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים חדרה נפסק כדקלמן:

רקע בתאריך 11.6.19 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של הנחת או השארת אשפה ברחוב, לפי סעיף 7(ה) ו/או 7(ב) לחוק העזר לעריית חדרה (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והנקיון), התשמ"ד-1984.
הנאשם אישר כי במועד הנקוב בכתב האישום הוא אכן שהה בגן הצבורי בחברת אחרים, ואולם כפר בכך שלכלך את המקום, באמרו: "...הגיעו מישטרה וראו שהגן מלוכלך והם באו אלינו בטענות. כשאני אומר אלינו זה אלי וכמה חברים ואמרו לנו שאנחנו לכלכנו את הגן. אנחנו אמרנו שלא לכלכנו, והם אמרו בסדר, הם לוקחים תעודת זהות על מנת להזדהות וחצי שנה אחרי זה קיבלנו את הדו"ח. לא אנחנו לכלכנו את המקום". משכך, נקבע התיק לשמיעת הוכחות.
...
בכל הנוגע להימנעותו מזימון הנערים הנוספים לעדות, טען הנאשם כי הוא יכול היה לזמנם אך העדיף שלא לעשות כן. לאחר ששמעתי את עדויות הפקח והשוטר ואת גרסאות הנאשם ואחיו העד מטעמו מנגד, ונדרשתי לראיות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי המאשימה עמדה בנטל ההוכחה כנדרש , דהיינו הוכיחה מעל לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ביחד עם חבריו שהיו עמו במקום.
כל שנכתב שם היה כי "אין דיוק בדו"ח ולא עשינו כלום ולא קבלנו שום העתק מהתלונה, לכן אני מבקש לבטל את הדו"ח. אין באפשרותי לשלם את הדו"ח היות ואני תלמיד". מפני כל אלה החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
עם זאת, לפנים משורת הדין, לאור גילו הצעיר יחסית וטענתו לפיה הוא נתון בחובות ועובד בעבודה מועדפת שלאחר צבא, הנני מחייבת אותו בתשלום סכום הקנס המקורי בסך 730 ₪ ולא מעבר לכך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו