כתב אישום: הלבנת הון, ניסיון לאיסור פעולה ברכוש, שהייה בלתי חוקית

בגין מעשים אלה מיוחסות למשיב ולמתן העבירות הבאות: קשירת קשר לבצוע פשע; איסור עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון; קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (17 עבירות); היתחזות לאדם אחר במטרה להונות (17 עבירות); זיוף בנסיבות מחמירות (17 עבירות).

לא ניתן לייחס למשיב מכח קשירת הקשר מעורבות בעבירות שלא ידע עליהן, ודאי לא בתקופה של מספר חודשים שבה לא שהה בישראל.

עם זאת, מתן מסר בהודעתו שהמשיב היה מודע לפעילות זו ואכן המשיב מאשר זאת בחקירתו וכן קיימות תיכתובות ברורות מהן עולה שהמשיב היה מודע לכך ואף היתעניין בפעילות זו של מתן, במהלך שהותו בחו"ל. עובדה זו, כשלעצמה, תומכת בטענת מתן, כי השניים המשיכו להיות בקשר עדכני בתקופת הנסיעה לחו"ל. מתן מפנה לתכתובות בינו ובין המשיב מחודש מאי, בעת שהמשיב היה בחו"ל שעניינן התוכנית שלהם להמשיך ולפעול יחד עם חזרתו.

עוד בנסיבות האמורות לעיל, בהן אין מחלוקת כאמור על עצם קיומם של ארועי המירמה המפורטים בכל האישומים שבכתב האישום ובהנתן טיב ואופי היתנהלות המשיב בחקירתו, לרבות הפסקה מוחלטת מלשתף פעולה עם החוקרים או להגיב למסמכים המוצגים בפניו לאחר תום העימות, איני מוצאת לנכון לרדת לעומק הטענות בדבר אישום כזה או אחר שהמשיב לא נחקר בהם באופן ספציפי.

נהפוך הוא, היתנהלותו בחקירה לרבות טענות שניסה להפנות כלפי מתן, שלרוב סותרות את חומר הראיות, מחזקות היתרשמות זו. בהקשר זה אציין, כי הפגיעה בחלק מהקורבנות במקרה זה היתה פגיעה כפולה: הן בעצם המירמה כלפיהם והן בשימוש בפרטיהם, שהושגו במירמה, לצורך המירמה הבאה כאילו הם ה"קונים".

...

עולה מהראיות, כי המשיב היה אחראי לפן הטכנולוגי כולו – מתחילתו ועד סופו וללא התשתית שהקים לא ניתן היה לבצע את העבירות ומתן לא יכול היה לפעול "לבדו". בנסיבות האמורות אני סבורה שקיימת תשתית לכאורית מספקת – הן עובדתית והן משפטית – לכך שיש לייחס למשיב גם את כל העבירות שבוצעו בתקופת שהייתו בחו"ל, בין אם מכח דיני הקשר ובין אם כמבצע בצוותא.

עם זאת, אני סבורה, כי בטרם יוגש תסקיר, ולאור התרשמותי מן המשיב כעולה מחומר הראיות ומהתנהלותו הכוללת, אין מקום לבחינת הקלות נוספות בשלב זה. שמעתי את טענות ב"כ המשיב, כי מסוכנות המשיב מצומצמת לעבירות באמצעות מחשב ואין מדובר במי שלכאורה קיים לגביו חשש לביצוע עבירות "רחוב" אימפולסיביות באופן המחייב שהותו במעצר בית מלא.

נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי לנכון להורות בשלב זה על שינוי בתנאים המגבילים.

נגד המשיב הוגש לבית משפט זה כתב אישום בת"פ 28126-11-17 אשר מייחס לו ביצוע עבירות הבאות: איסור הלבנת הון– עבירה לפי סעיף 3(ב) + 9(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000.

יתירה מכך, מקום בו המדובר במשיב שהנו תושב השטחים, אשר ניכנס שלא כדין לתחומי מדינת ישראל, יש קושי בבחינת חלופת מעצר בעיניינו, כאשר לעניין זה נקבע בפרשת דבש: "עוד אוסיף, כי ככל שעסקינן בתושבת האיזור, האפשרות להורות על חלופת מעצר בתוך שטחי ישראל מעוררת קושי, הנובע מכך שבית המשפט מתיר למעשה לנאשם לשהות באופן בלתי חוקי בישראל. לפיכך, נקבע בפסיקה, כי חלופה מסוג זה תתאפשר במקרים נדירים ויוצאי דופן, בהם קיימת מניעה מלהחזיר את הנאשם לשטחי הרשות הפלסטינאית, וככל שביכולתו להבטיח כי מדובר בחלופה ראויה שתבטיח פקוח הדוק (בש"פ 6781/13 קונדוס נ' מדינת ישראל (4.11.2013) (להלן: עניין קונדוס); וראו גם בש"פ 743/15 פלוני נ' מדינת ישראל (22.2.2015); בש"פ 3797/15 פלוני נ' מדינת ישראל (11.6.2015)). גם האפשרות לשחרורה של המבקשת לחלופת מעצר בתחומי הרשות הפלסטינאית, הגם שהיא אפשרית, מעלה חשש מפני המלטות מן הדין, משום שרשויות אכיפת החוק הישראליות אינן פועלות באיזור (עניין קונדוס, בפיסקה 11-10). לאור חשש זה, והגם שאין בעובדה כי נאשם הוא תושב האיזור כדי להצדיק, מניה וביה, מעצר עד תום ההליכים, הרי ש"המגורים באיזור כן מהוים שיקול רלוואנטי – אחד מני כמה – ביחס לשאלה של חלופת מעצר" (שם; וראו גם בש"פ 873/14 קנדיל נ' מדינת ישראל (10.2.2014), בפיסקה 23, וההפניות המובאות שם)".

אכן למשיב מיוחסות במסגרת תיק זה עבירות של הלבנת הון ופעולה אסורה ברכוש עפ"י החוק למניעת טירור, אולם עפ"י החומר בעיניינו דומה לכאורה ומבלי לקבוע מסמרות בעיניין, כי פעולות אלו בוצעו במסגרת ניסיון כנה להעביר כסף לבני משפחתו המצויים בעזה ולא תוך ניסיון חד וברור לבצוע עבירות ביטחוניות.

...

מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה שהמשיב מצוי בתחומי מדינת ישראל עוד משנת 2011 (הגם שבאופן לא חוקי כאמור) ולא נטען כי במהלך כל השנים ביצע כל עבירה פלילית, לא כל שכן ביטחונית.

בהינתן האמור, הנני מורה לשירות המבחן להמציא תסקיר מעצר בעניינו של המשיב לא יאוחר מיום 26/12/17.

אני קובע את המשך הדיון בעניינו של המשיב ליום 27/12/17 שעה 12:00.

האישום הראשון מייחס למשיב לפחות 11 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק)); לפחות 7 עבירות של ניסיון קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (לפי סעיפים 25 + 415 סיפא לחוק); לפחות 7 עבירות של עושק (לפי סעיף 431(1) לחוק); ולפחות 4 עבירות של ניסיון עושק (לפי סעיפים 25 + 431(1) לחוק).

האישום הרביעי מייחס למשיב עבירות של איסור פעולה ברכוש אסור (לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון)); דיווח כוזב (לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון); ודיווח כוזב בנוגע לרכוש אסור (לפי סעיף 3(ב)(2) לחוק איסור הלבנת הון).

לפי כתב האישום המתוקן בשנית, בתקופה הרלוואנטית עמד המשיב בראש קהילת "שובו בנים", המונה אלפי מאמינים, ושימש סמכות דתית ורוחנית שיש לפעול לפי הוראותיה.

בין השנים 2019-2013 שילם המשיב לגבאים ולבזאנסון משכורות במזומן בהקף של למעלה מ-3,000,000 ₪, מבלי שהוציא להם תלושי שכר כדין ומבלי שניכה ממשכורתם מס במקור כמתחייב לפי דין, ובכך סייע להם להיתחמק ממס.

נקבע כי דברים אלו משליכים גם על עילת המעצר של שבוש הליכי משפט, וכי גם האישום השני מלמד שהמשיב לא נרתע מלהורות למאמיניו לפגוע פגיעה פיזית במי שנימצא בעיניו ראוי לכך, וזאת אף שהוא שהה אותה עת במאסר.

...

בית המשפט נעתר לבקשה וקבע כי הדיון בבקשותיו השונות של המשיב יתקיים ביום 25.11.2020, ובהמשך נקבע כי הדיון למתן מענה לכתב האישום יידחה ליום 7.12.2020.

לכן, אני מורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן אם וכיצד בנוסף לפיקוח האלקטרוני ניתן "לתפור" למשיב חלופת מעצר בהתאם להנחיות דלעיל, ואם ניתן לעשות כן גם בתקופת האשפוז.

בשלב זה, ועל מנת לאפשר לבית המשפט המחוזי לעשות מלאכתו מבלי להכניסו לסד זמנים דוחק, במיוחד בימי קורונה וסגר, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום החל מיום 1.12.2020 או עד למתן החלטה אחרת במ"ת 1503-03-20 או עד למתן פסק דין בת"פ 1470-03-20 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

נגד החייב הוגש כתב אישום וההליך הפלילי היתנהל במסגרת תיק תפ"ח 3767-03-15 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

החייב הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בכך שבתקופה שמתחילת שנת 2013 עד תחילת שנת 2015 (היינו, במהלך שנים בהן שהה תחת הליך פשיטת הרגל), הוביל, אחסן וסיפק סחורה לסוחרים עזתיים או ניסה לספק סחורה שלא בהתאם למיגבלות הנוגעות להכנסת סחורות לרצועה תוך ביצוע פעולות מירמה ביחס לבדיקת הסחורות.

"עבירות המקור" שעל יסודן הורשע הן העבירות שבהן הורשע באישומים הבטחוניים; שבהם נקבע כאמור כי ביצע פעולות על מנת להסתיר את העובדה שהרכוש יועד לסוחרים, אשר נחשדו בקשר עם ארגון החמאס והיו מנועים מלסחור עם ישראל, בגין הפעולות שנועדו להסתיר את העובדה כי המדובר בסחורה שיועדה לאותם סוחרים, ולהסתיר את הסחר האסור ואת מקור הרכוש.

הונאת הנושים הוותה גם "עבירת מקור" לעניין חוק הלבנת הון; ולפיכך הנאשם הורשע גם בהלבנת הון לפי סעיף 3(א) בחוק איסור הלבנת הון.

כך נימסר כי מיתנהל הליך משפטי נגד החייב ואישתו, בשל בניה לא חוקית ופעילות מסחרית שאינה בהיתר, בתחום הנכס.

...

מסקנה זו, לפיה אין מקום לאפשר הסכם פדיון הזכויות וכי ראוי לבטל ההליך כעת על מנת לאפשר לנושים לנקוט בהליכים פרטניים, מתחזקת נוכח עמדת רמ"י שהוגשה לתיק, ובהתחשב בפרטים שנמסרו בתגובה ביחס לנכס ולשימושים בו, כמו גם ביחס לתביעה המתנהלת.

גם ההתנהלות בהליך עד כה מחזקת את המסקנה לפיה התועלת לנושים בהמשך הליכים מחוץ להליכי הפש"ר תהיה גדולה יותר מאשר בהמשך ניהול הליך זה. יש לזכור, כי להבדיל מהחייב אשר נוכח חומרת הדברים לא יוכל לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש בתוך פרק הזמן הנראה לעין, שמורה לנושים האפשרות לנקוט בהליך חדלות פירעון לפי בקשת נושה, בכל עת וללא מגבלת זמן.

לפיכך, הנני מורה על ביטול ההליך ובכלל זאת על ביטול צו הכינוס, צו עיכוב ההליכים וצו עיכוב היציאה מהארץ.

האישום השני מייחס לעורר ולאחרים עשיית פעולה ברכוש אסור, עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

הניסיון להעביר כספים במירמה מחשבון הבנק של המתלונן ב-U BANK לחשבונו של העורר לא צלח – זאת, בזכות חשדם של אנשי הבנק כי מדובר במעשה מירמה.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין, ובהתאם לעקרון מיזעור הפגיעה בכבוד האדם, בזכויותיו ובחירותו (ראו סעיף 1(ב) לחוק המעצרים), הגעתי לכלל מסקנה כי המסוכנות הנשקפת לציבור מהעורר והחשש מפני שבוש ההליך המשפטי המתנהל נגדו, אינם מצדיקים את המשך שהייתו במעצר ממושך תחת איזוק אלקטרוני.

מהאמור בסעיפים 10-8 לבקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים, שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי ביום 27.4.2023, עולה כי לעורר אין עבר פלילי משמעותי, אם בכלל; וכי כל שהמדינה יכלה להצביע עליו בעיניין מסוכנותו הוא מסוכנות כללית אשר נלמדת מהמיוחס לעורר בכתב האישום ומהראיות שלכאורה מאמתות אותו.

...

ביום 26.7.2023, בית המשפט המחוזי (השופטת מ' אגמון-גונן) נעתר לבקשת העורר לפתיחת חלון של שלושה ימים לצורך יציאה לחופשה משפחתית.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין, ובהתאם לעיקרון מזעור הפגיעה בכבוד האדם, בזכויותיו ובחירותו (ראו סעיף 1(ב) לחוק המעצרים), הגעתי לכלל מסקנה כי המסוכנות הנשקפת לציבור מהעורר והחשש מפני שיבוש ההליך המשפטי המתנהל נגדו, אינם מצדיקים את המשך שהייתו במעצר ממושך תחת איזוק אלקטרוני.

אני מקבל אפוא את הערר ומורה על שחרורו של העורר ממעצרו בכפוף לתנאים מגבילים, לצד בטחונות כספיים, כפי שיפורט להלן: · לפני שחרורו מהמעצר, יפקיד העורר בבית משפט קמא כל דרכון שברשותו, ויציאתו מהארץ תיאסר עד לגמר משפטו.