כתב אישום: החזקת סכין, הפרעה לשוטר וגניבה

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של החזקת סכין לפי סעיף 186 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק, וגניבה לפי סעיף 384 לחוק.

...

מסקנה זו, בצירוף העובדה שלא היה קשר עין רציף עם הגנב כלל, מותירה ספק שמא נפלה טעות בזיהוי כך שהנאשם נעצר, שעה שנכח בקרבת מקום, בתום לב. סיכום ומסקנות עדי התביעה העידו באופן מהימן ומשכנע, אלא שעלו קשיים של ממש נוכח שני מחדלי חקירה: הן אי ביצוע מסדר זיהוי לעד אלטורי והן אי ביצוע סריקות באזור לאיתור הארנק שנגנב.

לאחר בחינה, באתי לידי מסקנה לפיה הקשיים שפורטו מותירים ספק סביר באשמת הנאשם, ולכן לא ניתן להרשיעו בעבירת הגניבה.

אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של הפרעה לשוטר והחזקת סכין.

הרקע וכתב האישום הנאשם הורשע ביום 13.2.19, בתום ניהול הליך הוכחות, בעבירות של הצתה, לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [החוק]; תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק; איומים, לפי סעיף 192 לחוק; היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק, והעלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק.

מאז היה קטין נשא הנאשם תקופות מאסר רבות בפועל, המצטברות לכ-30 שנה, בגין ביצוע עבירות חוזרות של אלימות, איומים, תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, התפרצות, גניבה, החזקת סכין, הסגת גבול וכיוצא באלה.

...

עוד אני קובעת, שמתחם העונש ההולם לאֵרוע העלבת עובד הציבור נע בין ענישה צופה פני עתיד, למאסר קצר, בן חודשים ספורים, שיכול להנשא בעבודות שירות.

לנוכח כל אלה, ובהינתן דפוסי התנהגותו העבריינית של הנאשם, קיים סיכון ממשי להישנות עבירות בעתיד ומשכך גדל הצורך בהרתעתו האישית, וזאת לצד הרתעת הרבים, שגם היא שיקול חשוב במקרים חמורים כגון זה. לנוכח המפורט לעיל, אין מנוס מלמקם את הנאשם בתוך המחצית העליונה של רף הענישה.

סיכום על יסוד כלל השיקולים שמניתי לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בן 58 חודשים, בניכוי ימי מעצרו; אני מפעילה את המאסר המותנה שהוטל על הנאשם ביום 8.3.17, במסגרת ת"פ (שלום נתניה) 25097-07-16, בן 5 חודשים, בגין ביצוע עבירת איומים, ואת המאסר המותנה שהוטל עליו ביום 24.9.15, במסגרת ת"פ (שלום נתניה) 62381-03-15, בן 4 חודשים, בגין עבירת ההיזק בזדון.

מבוא בהכרעת דין מיום 24.5.17, הורשע הנאשם לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, ב-7 עבירות של גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; ובעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973.

עוד טענה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בבצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו, לקח אחריות, חסך זמן שפוטי והעדת עדים; לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רכוש, התפרצויות לדירה, הפרת הוראה חוקית, החזקת סכין והפרעה לשוטר; לטענתה, למרות ההתרשמות החיובית של שירות המבחן, והרכיבים החיוביים בתסקיר, מסקנות התסקיר אינן עולות בקנה אחד אם מכלול הנסיבות.

...

כן ציין שירות המבחן כי בבדיקות שתן שנערכו לנאשם לא נמצאו שרידי סם. לאור כל האמור, ונכונותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי שעשוי להפחית מסוכנתו, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וחצי, לצד הטלת מאסר על תנאי ותשלום פיצויי למתלונן.

לאחר קבלת תסקיר משלים הוסיף בא כוח הנאשם, כי שירות המבחן השתכנע לאחר הליך ממושך כי יש להימנע מהטלת מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות, שעשויות לפגוע בתעסוקתו, ובסופו של דבר במתלוננת.

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 2 חודשים, בדרך של עבודות שירות.

מסוכנות המשיב נלמדת גם מעברו הפלילי המכביד (הכולל הרשעה בעבירות של שוד; תקיפה לשם גניבה; החזקת סכין; הפרעה לשוטר; והפרת הוראה חוקית).

לטענת המשיב הגיעה נקודת האיזון המצדיקה שיחרור לחלופה, זאת בהיתחשב – בין היתר – בחלוף הזמן מאז האירוע; בעובדת היותו של המשיב קטין; חלקו הקטן יותר בארועים המתוארים בכתב האישום; והעובדה שזהו לו מעצרו הראשון, מה שיש בו כדי להוות גורם מרתיע.

...

הבקשה מתקבלת איפוא.

כתב אישום כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את ביצוען של העבירות הבאות: גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין); פריצה לרכב בכוונה לגנוב לפי סעיף 413ו לחוק העונשין; חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין; נהיגה פוחזת של רכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון נהיגה – מעולם לא הוציא- לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961; כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 ; נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל - 1970.

טענות הצדדים להלן טענות המאשימה לעניין העונש בתמצית: א. מדובר בנאשם יליד 1999, לחובתו תשע הרשעות קודמות, חלקן ביטחוניות, כאשר ההרשעה האחרונה משנת 2021 בגין כניסה לישראל שלא כחוק, החזקת סכין והפרעה לשוטר.

המבקש הורשע בבית משפט השלום בגניבת רכב, חבלה במזיד ברכב ופרוק חלקים מרכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקת כלי פריצה לרכב והושת עליו צו מבחן למשך 18 חודשים ושרות לתועלת הציבור בהקף 250 שעות.

...

לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לאירוע מושא כתב האישום, נע בין 13 ועד 30 חודשי מאסר בפועל, וזאת בצירוף מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי.