כתב אישום: החזקת כלב ללא רצועה במקום ציבורי

רקע והליכים קודמים לחובת המבקש נרשם דו"ח בגין החזקת כלב שאינו קשור ברצועה או בשרשרת במקום צבורי, לפי סעיף 11(א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (פקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים) התשס"א-2000 (להלן: חוק העזר), אשר במסגרתו הושת על המבקש קנס בסך 475 ₪.

מפרטי הדו"ח עולה, כי ביום 30.5.2015, המבקש "איפשר לכלבו להסתובב חופשי ומשוחרר מרצועה או שרשרת בשטח הגן הצבורי". המבקש ביקש להשפט חלף תשלום הקנס, ולפיכך הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו את ביצוע העבירה הנ"ל. ביום 8.1.2018, זיכה בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (להלן: בית המשפט לעניינים מקומיים) את המבקש, מחמת הספק, מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

...

סבורני, כי הגשת חוות דעת מקצועית כאמור, ובמידת הצורך, גם זימונו של הוטרינר, אשר חיבר את חוות הדעת, להעיד במשפט, הם מהלכים מתבקשים, ואינם מהווים נטל כבד מנשוא.

סבורני, כי ההתייחסות לטענות אלה אינה יכולה להעשות במסגרת בקשת רשות ערעור זו. ככל שהמבקש סבור, כי הטיפול בפניותיו בהקשר הנדון הינו לקוי, מן הראוי לפנות אל הגורמים המוסמכים במשיבה, על מנת להציף את הנושא, ולהבטיח קבלת מענה ראוי ברמה האישית והמערכתית.

לאור האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית בזאת.

בפני ערעור על הכרעת דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופט ע. מסארוה) מיום 8.1.18 לפיה זוכה המשיב מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, החזקת כלב שאינו קשור ברצועה או בשרשרת במקום צבורי, עבירה על סעיף 11 (א) לחוק עזר לתל אביב יפו (פקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים) התשס"א-2000 (להלן: "חוק העזר") הרקע המשיב ביקש להישפט בגין דו"ח שנירשם לו ע"י נציג המערערת בנוגע לאחזקת כלב שאינו קשור ברצועה במקום צבורי.

...

כאמור, בית משפט קמא קבע ואני מקבלת את קביעתו לצורך העניין, כי גם בעבירות שהן "איסורים מוחלטים", למרות שלא נקבע כי בענייננו מדובר בעבירה מסוג "אחריות קפידה", כפופים לדין הכללי דהיינו, לסייגים לאחריות פלילית ולהגנות שנקבעו בחוק העונשין.

לסיכום, בית משפט קמא פסק כי המשיב הצליח לעורר ספק, והנטל עובר למערערת לסלק ספק זה. סבורתני כי שגה בית משפט קמא בכל הנוגע לנטל ההוכחה המוטל על המשיב.

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור, מרשיעה את המשיב בעבירה נשוא כתב האישום וגוזרת עליו את הקנס המקורי נשוא הדו"ח, בסך 475 ₪ אשר ישולם תוך 30 יום מהיום.

בימ"ש קמא דחה את הבקשה לביטול כתב האישום, מהטעם כי מדובר בטענות המחייבות בירור עובדתי ונטל הוכחת התשתית העובדתית לטענות המערער בנוגע למצבו הרפואי של כלבו מוטל על המערער.

כאמור, אין חולק כי המערער הוליך את כלבו ללא רצועה או שרשרת, במקום צבורי, וזאת בנגוד להוראת חוק העזר לתל אביב יפו, לפיו אין להחזיק במקום צבורי ובעל כלב לא יאפשר לכלבו להמצא במקום צבורי, אלא אם הכלב קשור היטב ברצועה או בשרשרת.

...

מעיון בפרוטוקול בימ"ש קמא מיום 21.6.18 אני למדה כי ב"כ המשיבה טענה כי בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ובאופן ניהול ההליכים על-ידי המערער, מתחם העונש במקרה זה נע בין 475 ₪ ל-1,000 ₪ והעתירה לביהמ"ש היתה לקבוע "עונש מתאים". המערער התקומם כנגד דרישתה של המשיבה להשית עליו קנס כלשהו "בוודאי במתחם שעולה על הקנס המקורי". בימ"ש קמא בגזר דינו ציין כדלקמן: "מתחם העונש שהוצג על-ידי בא כוח המאשימה מקובל עליי בנסיבות העניין. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם קנס בסך 700 ₪". דהיינו, בימ"ש קמא אימץ את מתחם העונש שהציעה ב"כ המשיבה ומתחם מוצע זה עומד בכל התנאים שנקבעו בתיקון 113 לחוק העונשין.

אי לכך, ולאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי שגה בימ"ש קמא בשיקוליו או בקביעותיו.

אשר על כן אני דוחה את הערעור, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

אציין, כי ב"כ הנאשם לא הגיש את הדו"ח המשטרתי אשר הציג לפקח שם טוב במהלך חקירתו הנגדית, לא טען בהקשרו דבר בשלב הסיכומים ולמעשה זנח טענה זו. דיון והכרעה כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של החזקת כלב שאינו קשור ברצועה או בשרשרת במקום צבורי.

...

בעניין זה יאמר, כי ב"כ הנאשם לא טען בסיכומיו דבר לעניין המאגר העירוני של תל אביב ואף לא חקר בהקשר זה את הפקחים במהלך חקירתם הנגדית ואני סבורה שאין כל מניעה שהפקחים יסתמכו על מאגר זה לצורך איתור תושבים בהתאם לכתובת שהרי מדובר במידע אשר נמסר לפקחים ממרכז השליטה ושמקורו באותו מוסד - העירייה.

סיכומו של דבר – הפקחים ראו כלב מסוים אותו זיהו ככלב מסוג מלינואה נכנס לבית פרטי ספציפי בכתובת ד' 52 וכן ראו אדם נכנס לכתובת זו ביחד עם הכלב ולאחר ששרק לו לבוא.

לאור כל האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, בעבירה לפי סעיף 11(א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (לפיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים), התשס"א-2000.

המבקש הורשע בבית המשפט לעניינים מקומיים בעבירה של החזקת כלב שאינו קשור ברצועה או בשרשרת במקום צבורי, לפי סעיף 11(א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים) התשס"א-2000 (להלן: חוק העזר), והושת עליו קנס בסך 475 ש"ח. במסגרת ההליך הודה המבקש בבצוע המעשים המיוחסים לו, אך לצד זאת עתר לביטול כתב האישום שהוגש נגדו, וזאת, בין היתר, לנוכח מצבו הבריאותי וגילו המתקדם של כלבו, אשר לטענתו אינם מאפשרים להוליכו כשהוא קשור ברצועה, וכן בהתבסס על שורת טענות מנהליות באופיין, שבמרכזן הטענה כי המנעותה של המשיבה מ"קביעת מנגנון מוקדם ונאות" לטפול במקרים חריגים כדוגמת עניינו בטרם הפנייה לערכאות, מנוגדת ל"עקרונות מוסר הנוגעים לחמלה כלפי בעלי חיים ומניעת סבלם", כלשונו.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, נחה דעתי כי דינה להידחות.

חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, אני סבור כי למעשה, טענותיו נטועות היטב בדל"ת אמותיו של עניינו הפרטני, אשר נדון באופן מקיף וממצה בפני שתי ערכאות.

בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.