על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך תקופה בת חמישה חודשים בין חודש ספטמבר 2017 ועד לחודש פברואר 2018, ביצעה המערערת ביחד עם ארבעה נוספים (אף הם נאשמים באותו כתב אישום), מעשי גניבה של מוצרי קוסמטיקה ובישום יוקרתיים בסניפים רבים של רשתות "סופר-פארם" ו"אפריל", הממוקמים ברחבי הארץ, ובכלל זה, בראשון לציון, בת ים, כפר סבא, נתניה, נשר, רעננה, כרמיאל וחיפה.
על פי עובדות האישום השלושה עשר, בתאריך 17/09/17 בשעה 22:00 לערך, כשנכנסה המערערת יחד עם נאשמים נוספים, לסניף של רשת "סופר פארם" בקניון ראשונים, בראשון לציון, נטלו פריטים לרבות מוצרי בישום יוקרתיים בשווי אלפי שקלים, בזמן שנאשם נוסף שוחח עם המוכרת, הכניסו אל תיק בו הצטיידה אחת מהנאשמות האחרות מבעוד מועד, ועזבו מבלי לשלם, כשהמערערת יחד עם נאשמת נוספת שוחחו עם הקופאית בסניף.
...
לסיכום:
נסיבות המקרה שבפנינו מיוחדות, לאחר שהמערערת שולבה בהליך בית המשפט הקהילתי ועברה כברת דרך ארוכה, כאשר היתה על סף סיום התכנית, ולמרות הטיפול הממושך שעברה, עת ניתנו לה כלים מתאימים לשנות את אורח חייה והתמודדותה עם מצבי סיכון בחייה, וכאשר היתה בקשר רציף עם שירות המבחן וגורמי הרווחה, נמנעה מלהיעזר בהם ובחרה לא לשתף אותם בקשיים שחווה וכן בגורמי הסיכון, המערערת חזרה לסורה ונעצרה תוך כדי ההליך בגין מעורבותה בביצוע עבירות גניבה דומות.
בנסיבות אלה, לאור כל האמור לעיל ומשלא ניתן לומר כי התנהלותה של המערערת מצביעה על שיקולי שיקום לא כל שכן סיכויי שיקום המצדיקים סטייה מרף הענישה, הרי לפי אמות המידה שנקבעו בפסיקה אין עילה להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, העונש שהושת אין חורג במידה קיצונית מהענישה הראויה והמקובלת ועל כן דין הערעור להידחות.
סוף דבר, הערעור נדחה בזאת.
