כתב אישום: אינוס, החזקת סמים והדחה בחקירה

נגד המשיב הוגש כתב אישום הכולל שני אישומים בגין עבירות של סחר בסמים מסוכנים, עבירות לפי סעיף 13 +19א לפקודת הסמים המסוכנים.

המדינה טוענת בבקשה למעצר כי מדובר בחזקת מסוכנות סטאטוטורית בהתאם לחוק וכי בהתאם לכלל הפסיקתי בעיניינם של סוחרי סמים יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים וזאת על מנת להגן על שלום הציבור.

ניסיונות היתקשרות רבים של הסוכן למשיב, שלא קיבלו מענה מצביעים על כך שהמשיב מנסה להיתחמק מהסוכן, העיסקאות יצאו לפועל כימעט לאחר שהסוכן אונס את המשיב לבצע העסקה וזאת כשהמשיב מפוחד ומאיים ממנו.

רק סרוב מפורש וגורף למכור סמים יפסול את ההדחה וכזה אין בנמצא בתיק החקירה.

...

מן הכלל אל הפרט – דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחומר החקירה ובחנתי טענות הצדדים, אינני סבור כי עומדת למשיב טענת ההגנה בדבר סוכן מדיח, ובוודאי לא בעוצמה כזו שיהיה בה כדי ביטול עילת המעצר.

עסקת הסם הראשונה המיוחסת למשיב מיום 5.4.17 כאשר בסופו של דבר היה זה המשיב שהתקשר לסוכן ועדכן אותו כי ברשותו הסמים , נפגשו והעביר לו את הסם בתמורה לתשלום מצביע על קיומה של לקיחת יוזמה בידיו של המשיב ואינה מתיישבת עם טענה להתחמקות.

אני סבור כי ניתן לראות בהודעתו הראשונה של המשיב מיום 10.9.17 הודעה אותנטית, טרם ידע את זהותו של הסוכן ואילו גרסתו לעניין הפחד וההרתעה מהמשיב הלכה והשתכללה בהודעות האחרות וזאת כעדות כבושה לאחר שקיבל ייעוץ משפטי.

בית המשפט הנכבד עשה זאת בעצמו בהחלטות דומות על סמך פסיקה של בית המשפט העליון וזאת לאור הנסיבות העולות מכתב האישום המתוקן ומחובר החקירה.

בהתאם לכתב האישום המתוקן במועדים הרלוואנטיים לכתב האישום, סיפק הנאשם, החזיק והשתמש בסם מסוכן מסוג חשיש וכן הדיח אחרים לעשות כן. מעובדות האישום הראשון עולה כי ביום 15.3.16 החזיק הנאשם בסלון ביתו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 0.43 ג' נטו.

...

בדיון שהתקיים בפניי ולאחר ששמעתי את הנאשם, ניתנה דחייה על מנת לאפשר לנאשם את השילוב האמור, ואכן מתסקיר עוקב נלמד כי הנאשם מוסר בדיקות שתן נקיות ומגלה מאמצים ומוטיבציה לשיקום.

עם זאת, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי את תסקיר שירות המבחן המלמד על התקדמות ממשית של הנאשם בהליכי הטיפול והגמילה ואף שמעתי את הנאשם עצמו, אני סבורה כי זהו המקרה בו מן הראוי לחרוג ממתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ד' בחוק העונשין, על מנת לעודד את הנאשם בדרכו השיקומית ולאחר שהתרשמתי כי השתקם.

אני סבורה כי בהתחשב בשלושת החודשים בהם שהה הנאשם במעצר ממש ובמאמציו המשמעותיים להיגמל, הן במסגרת הקהילה והן לאחר עזיבתה, ניתן כאמור לסטות ממתחם העונש ההולם, תוך שהנאשם יודע כי תלוי ועומד מעליו שוט, הן של מאסר מותנה והן בדמות היכולת של בית המשפט לשוב ולגזור את דינו בתיק זה ממש, ככל שיסטה מצו המבחן.

בפרק הכללי של כתב האישום נטען כי הנאשם קשר עם נאשם אחר בשם עבד קשר לבצע עבירות רכוש, בכך שהנאשם יבצע עבירות רכוש ויעביר את הרכוש הגנוב לעבד.

בהרשעה שהתיישנה משנת 1994 הורשע באונס בכוח ובאיומים; המשך הגיליון הפלילי מצביע על שורה ארוכה של הרשעות מיושנות נוספות בעבירות גניבה, קבלת דבר במירמה, שימוש במסמך מזויף, הדחה באיומים ובכח, תקיפה והיזק לרכוש.

כן על שורה של הרשעות בשנים 1999-2003 בעבירות גניבת רכב, התפרצות, גניבה, החזקת סכין/אגרופן שלא כדין, תקיפה סתם היזק לרכוש במזיד והחזקה/שימוש בסם לצריכה עצמית, הדחה בחקירה ומסירת ידיעה כוזבת על עבירה.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ובין היתר, את טענות ההגנה בדבר מצבו שרפואי של המשיב, אני סבורה שטרם הכרעה סופית, יש מקום לקבל תסקיר מעצר, אשר יבחן את רמת מסוכנותו של המשיב ואת רמת הסיכון הנשקפת ממנו, ויעריך אם ניתן לאיינן באמצעות מעצר בפקוח אלקטרוני.

הגעתי למסקנה כי אין מקום לשחרר את הנאשם לחלופה הטיפולית במסגרת הליך המעצר.

אולם לאור כל האמור לעיל, אף בהנחה שסיכויי הטיפול מספקים, אין מקום כעת לכך שבית המשפט יסמוך ידו על חלופת מעצר שאינה הרמטית.

בנסיבות אלה הנני מורה כי שירות המבחן יגיש תסקיר משלים בעניינו של המשיב ובו יפורט – ככל שיש בידי הנאשם להציע זאת – מקום לפיקוח אלקטרוני רחוק ממקום מגוריו, בהתאם להחלטתה של השופטת שרון גרין.

להלן: אנס; שניהם יחד יכונו להלן: העוררים) אשר לו מיוחסים ארבעה אישומים: תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק; סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) לחוק; הדחה בחקירה באיומים והפחדה לפי סעיף 245(ב) לחוק; והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק, בהנתן שבעת האירועים המפורטים בכתב האישום, הוא היה אמור לשהות במעצר בית במסגרת תנאים מגבילים (מ"ת 60107-07-22).

עוד יצוין כי, לשני העוררים אין עבר פלילי, ואולם כנגד אנס מיתנהל הליך משפטי בגין עבירה של החזקה בסמים מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית (ת"פ 60098-07-22).

...

הדברים שונים ביחס למעורבותו של אנס בשלב ההדחה והשיבוש, ואני סבור שיש להותיר על כנה את מסקנתו של בית המשפט המחוזי, שקבע שיש ראיות לכאורה ביחס למעורבותו של כרם בשלב זה, בהתבסס על מעורבותו בקבוצת הווטסאפ.

עם זאת, לאור מסקנותיי לעיל, לפיהן קיימת חולשה ראייתית ביחס למעורבותו של אנס בשלב האיומים (לצד העובדה שכלל לא מיוחסת לו מעורבות בשלבי הירי והחטיפה), כך שראיות לכאורה בעוצמה מלאה קיימות רק ביחס למעורבותו בשלב ההדחה והשיבוש, אני סבור שיש להפנותו לשירות המבחן לשם עריכת תסקיר מעצר, על מנת שיבחן, בטרם הכרעה בבקשה למעצרו עד תום ההליכים, אם ישנה חלופה אשר בכוחה לאיין את המסוכנות אשר נשקפת ממנו.

סוף דבר בהינתן האמור לעיל, דינו של הערר בבש"פ 8770/22 להידחות, ודינו של הערר בבש"פ 8769/22 להתקבל באופן חלקי.

תמצית הראיות הרלוואנטיות לזירת המחלוקת ענייננו בכתב אישום המייחס למשיבים עבירה של הדחה בחקירה, בניסיון לגרום למתלוננת לחזור בה מתלונה שהגישה בגין אונס שעברה לכאורה על ידי בנו של המשיב 1, אדם אבו סייאח (להלן: "אדם"), והכל תמורת פיצוי כספי.

תימלול השיחה המוקלטת בפגישה מיום 4.12.23 – בפגישה שנערכה ביום 4.12.23 בשעת בוקר, המתלוננת מספרת למשיבים כי אדם השתמש בסמים ואנס אותה וכי מצבה הנפשי מורכב בימים שלאחר האונס.

המשיבים מצידם משכנעים אותה לסגור את התיק, ואומרים לה בין היתר: "על הראש שלי מה שאת רוצה, אני אפצה אותך, בואי נסגור את העניין", "אני לוקח אותו לטפול, עכשיו אני לוקח אותו", "אני מחזיק אותו מהיום והלאה, אני מחזיק אותו". ובעוד המתלוננת חוזרת ואומרת כי היא לא מעוניינת בפצוי כספי אלא שהיא רוצה שאדם יישא את עונשו בכלא על מה שעשה לה המשיבים ממשיכים ואומרים לה: "את צודקת בזה אבל אנחנו רוצים לעשות את העניין יותר טוב. אנחנו מוציאים אותו מהכלא ושמים אותו בגמילה אני אקח אותו למרכז אצלי שם" ובהמשך: "אני רוצה שנוציא את הבן אדם שלו מהכלא". המשיבים ממשיכים לשכנע את המתלוננת: "אנחנו עכשיו רוצים לתת לך כסף אם את רוצה" והמתלוננת בתגובה שואלת: "כמה אתה נותן שאני אסגור את התיק?". המשיב 1 עונה: "כמה שאת רוצה". כל זאת תוך שהמשיבים מפצירים באמיר שישכנע אף הוא את המתלוננת לחזור בה מהתלונה בכך שאמרו לו במהלך השיחה: "דבר כבר אמיר תגיד לך משהו", "נו תגיד משהו כבר, בוא נסיים את העניין הזה כבר". הודעת המתלוננת מיום 4.12.23 – מסרה כי ביקשה לבטל את התלונה מכיוון שאיימו עליה ועל בן זוגה אמיר.

...

מכל האמור לעיל, סבורני כי אומנם המתלוננת ביקשה את קיום המפגש, אך לא יזמה אותו על דעתה, אלא רק בתגובה לדבריו של אמיר לפיהם המשיבים מבקשים ממנו לשכנע אותה לחזור בה מהתלונה.

סוף דבר, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבים.